$
פנאי

האקדמיה לבואי

אסופת מאמרים על דיוויד בואי בוחנת את האמן בתקופות שונות ומכמה זוויות. דותן בלייס, אחד מכותבי הספר, מנסה לפענח את בואי המבוגר ולהסביר את החשאיות שאופפת את האלבום החדש

גיא בניוביץ' 09:3523.01.13

על מה אתם חושבים כשאתם קוראים את צמד המילים "דייויד בואי"? על בואי של תקופת הגלאם רוק, שהמציא את זיגי סטארדאסט, אחת הדמויות המרתקות בעולם המוזיקה? ואולי על בואי של תקופת ברלין, שהלך רחוק יותר ויותר מבחינה אקספרימנטלית עם שותפים כמו בריאן אינו? ואולי זה דווקא בואי המאוחר, בן החמישים פלוס, שכותב בגוף ראשון ומשקיף על חייו בסוג של צער מהורהר? פנים רבות לו, לדייויד ג'ונס, הנער שתמיד רצה להיות מישהו אחר.

 

זו הפעם הראשונה שיוצא ספר מקורי בעברית המוקדש לאחת הזיקיות המעניינות והמשפיעות ביותר בעולם הרוקנרול. הספר ובו מאמרים המפשפשים בדמותו של האיש נכתב אחרי תקופה של דממה יצירתית - עשר שנים אחרי שבואי לא הוציא אלבום חדש - אך פורסם ממש ערב צאתו של אלבום חדש לבואי בחודש מרץ, אחרי עשור של שתיקה. עיתוי מקרי, אבל מוצלח במיוחד.

 

דיוויד בואי. עבר התקף לב ונח תקופה ארוכה דיוויד בואי. עבר התקף לב ונח תקופה ארוכה צילום: אם סי טי

 

כמו בניין נטוש

 

מה שמרשים במיוחד בספר "דייויד בואי: האיש שנפל מכוכב אחר" היא הפריסה של המאמרים, שמנסים לבחון את בואי מכמה וכמה זוויות ותקופות חיים.

 

בין היתר כותב עורך הספר, ד"ר עודד היילברונר, על החברה האנגלית בשנות השבעים כמקור השפעה על בואי, נדב אפל דן בסוגיית "מות המיניות" ביצירתו, ודנה קסלר סוקרת את תקופת "טרילוגיית ברלין" של בואי, העיר שהשפיעה יותר מכל על דרכו בשלהי שנות השבעים. אבל את המאמר המעניין ביותר בספר כתב דותן בלייס, מרצה לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובאקדמית עמק יזרעאל, העוסק דווקא בבואי המאוחר, ש"נחרש" פחות. וביתר דיוק, בטרילוגיית האלבומים שהוציא, כמעט בבולמוס, בעשור השישי לחייו: "...Hours" ב־1999, "Heathen" ב־2002 ו־"Reality" ב־2003.

 

דותן בלייס. בואי המאוחר לא פחות טוב דותן בלייס. בואי המאוחר לא פחות טוב צילום: מוטי קיקיון

 

הספר "דיוויד בואי: האיש שנפל מכוכב אחר" הספר "דיוויד בואי: האיש שנפל מכוכב אחר"

כמי שחקר את בואי המבוגר, יש לך הסבר לחשאיות, למבצע הסודי להוצאת האלבום החדש?

"לא היתה זו חשאיות לשם חשאיות, לפחות בתחילה. בואי עבר ניתוח מציל חיים לאחר התקף הלב. הוא נשלח לשיקום. איש אינו יודע כמה חמור היה מצבו. תחילה הוא נח מספר שנים, הוא אפילו לא טרח לעדכן את אתר האינטרנט שלו מזומנות. זה היה ממש עצוב, כמו לחזות בבניין נטוש. ככל שנקפו השנים ובואי לא פרסם חומרים חדשים, חרף הציפיות של קהליו, הלך ונבנה המיסתורין: האם הוא עתיד להוסיף וליצור? האם ישוב לבמה? לאולפן? האם תשו כוחותיו? זה יצר מיסתורין גדול, ציפייה דרוכה, ומבחינתו של בואי זה הצריך קאמבק מאוד מתוקשר. הוא, כהרגלו, החליט להפוך את החיסרון שבסיטואציה ליתרון. אם הכל ממילא עוסקים בשאלת חזרתו, למה לא למנף את הדבר לחזרה מאוד מפתיעה, כנגד כל הסיכויים, ולרגע סימבולי - יום הולדתו ה־66, כעשור אחרי אלבום האולפן הקודם?".

 

הפסקת החיים

 

בלייס סותר את הטענה המקובלת ולפיה יצירתו של בואי המאוחר פחות מבריקה ופורצת דרך מזו שכתב לפני 40 שנה. "אני אוהב לאתגר את הטענה השחוקה הזאת. באלבומים הנזכרים ישנן רצועות שאינן נופלות, לטעמי, כהוא זה מהחומרים של ראשית הקריירה שלו, גם בכושר ההמצאה שלבהן וגם ביכולת החידוש". לדבריו, באלבומיו המאוחרים "בואי משקיף על יצירתו ועל עצמו ממרחק השנים, בודק את עצמו לאורה. אפשר לזהות תשוקה גדולה מאוד לחיים, ומצד שני הרהור באפשרות הפסקתם. הסינגל החדש של בואי, "Where Are We Now", ממשיך במובהק את הקו הזה ולא נסוג ממנו. אלא שהפעם בואי מבוגר בעשור נוסף".

 

אז איך אתה מעריך יישמע האלבום החדש, "The Next Day"?

"על פי תחושתי, המאזן עתיד להשתנות. נגלה בו יותר צדדים אפלים והרהורים על הפסקת החיים. אולי מסיבה זו בואי בחר לעגן את האלבום דווקא סביב ברלין, תקופה יצירתית אבל די מלנכולית ומדכדכת".

 

הדבר היחיד שמדכדך בספר, המהווה תחנה מעניינת בספרות על המוזיקה הפופולרית בעברית, הן טעויות קטנות פה ושם (שירו של ג'ון לנון לא נקרא "Strange Days Indeed" אלא "Nobody Told Me", למשל).

בטל שלח
    לכל התגובות
    x