השבוע: תרופת קסמים
המציאות שמחכה לנו אחרי הבחירות - הגירעון, מערכת הבריאות הקורסת וההתייקרויות - לא מבטיחה. אבל מול כל אלה עומדת כמנצחת תחושת הרגיעה הביטחונית שראש הממשלה מצליח להשרות על המצביעים
יש רגעים בחיים שבהם אתם אומרים לעצמכם, או מרגיעים את יקיריכם, בסגנון: "עוד מעט זה ייגמר, עוד קצת והאירוע הלא נעים הזה יחלוף". בשבוע הבא, ביום רביעי, מערכת הבחירות המעיקה והמיותרת, לפחות מהבחינה הכלכלית, תהיה דף בהיסטוריה של מדינת ישראל.
אבל הגירעון יעמוד עדיין על כ־39 מיליארד שקל. נתניהו ינצח בבחירות (הימור פרוע), אף על פי שאובמה "החזיר לו" והצביע עלה ירוק. עם ישראל לא בוטח בכך שיחימוביץ', לפיד או לבני יידעו לנהל את המלחמה הבאה. בסדר העדיפויות של הישראלים מלחמות מפחידות יותר מאבטלה, מהתייקרויות, מהעלאת מסים, מנשיאה שווה בנטל או ממערכת בריאות ציבורית קורסת.
השבוע, באופן חריג למדי, מישהו שם לב לכך שבתי החולים הגדולים עלו על גדותיהם, שהמסדרונות מרוצפים בבני אדם גונחים, שההמתנה בתור לחדר המיון נמשכת חצי יום.
בריאות היא נושא חשוב, כשמדובר בנו כפרטים. הרי זו הברכה הראשונה שאנחנו מאחלים למי שאנחנו אוהבים. אבל כאומה אנחנו הרבה פחות מודאגים ממערכת הבריאות.
לזכות הממשלה יש לרשום שבארון התרופות יש לנו כיפות ברזל וצוללת. נכון שלא ניתן עם כיפות וצוללת לטפל בשפעת או לחילופין להכין מרק עוף, אבל כשאפשר לבלוע גלולה ביטחונית אין צורך במרק. ועל זה בונה נתניהו, ובצדק מנקודת מבטו. הוא יודע שעם ישראל יקטר, אבל יספוג את הקיצוצים, ובלבד שיוכל להרגיע את נפשו המוטרדת מאחמדיניג'אד ומהאביב הערבי בשלוק קטן של ביטחון.
שר בריאות במשרה מלאה לא היה כאן בארבע השנים האחרונות, שרי ביטחון, לעומת זאת, היו לפחות שניים - ברק ונתניהו, אם לא סופרים את השר לנושאים אסטרטגיים , בוגי יעלון, שעיסוקו האסטרטגי באופן טבעי היה ביטחוני. למען הצדק הפואטי יש לומר, שממשלת נתניהו היא רק אחת מהחוליות במחרוזת הממשלות הביטחוניות שהקמנו לעצמנו. ועל אף ההתמחות הביטחונית הזו שיש לנו כמדינה, אנחנו מייצאים לטקס האוסקר הקרוב שני סרטים שיש שיראו בהם פרו פלסטינים, ויש שיתגאו בחופש הביטוי והמחשבה שמייצרת מדינת ישראל, למרות שבניה יונקים בחלב אימם אקטיביזם ביטחוני.
"שומרי הסף" מציג מניפסט של ששה ראשי שב"כ, שמעלים דילמות מוסריות, מספרים בפתיחות על תרבות הכוח שטופחה לצורך סלע קיומנו, וחושפים את הציבור למבוך המתסכל שאליו נקלענו עם השכנים. לא מעט אנשים שצפו בסרט רואים בו ליקוי מאורות, לא פחות.
לכו לראות את "שומרי הסף" לפני הבחירות. את "מצלמות שבורות" אפשר לדחות לשבוע הבא, ולא משום שהוא פחות טוב, אבל "שומרי הסף" יחייב אתכם לנמק לעצמכם למה בחרתם בנפתלי ולא בזהבה, ביאיר ולא בביבי וכדומה. ואין כוונה להמיר את דעתכם. לאף אחד אין אשליות שסרט דוקומנטרי ישפיע יותר מהנשיא אובמה.
