ביקורת: "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם"
זו מסה מאת דיוויד פוסטר וואלאס על קרוז בקריביים - הכל מדויק וחד להפליא, קורע מצחוק לעתים ומדכא עד עפר לעתים, מצוין לכל הדעות
10:2504.11.12
הספר "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" הוא מסה מאת דיוויד פוסטר וואלאס על קרוז בקריביים. קהל היעד: כאלה שלא נהנים כשכולם דווקא כן. דבר המבקר: האם אפשר בכלל לכתוב ביקורת שלילית על דיוויד פוסטר וואלאס? מי שנתקל בספרו הקודם שתורגם לעברית, "ילדה עם שיער מוזר", ודאי זוכר את חוויית המפגש עם כתיבתו.
כמו סטירה היא עפה עליך משום מקום, משלבת טכניקה חסרת פגמים עם עומק שאין לו שיעור, משאירה אותך חסר נשימה וקצת לא מאמין שמישהו אי פעם כתב כל כך טוב. המקרה של "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" קצת שונה, ולו לאור הציפייה הבלתי אפשרית לשחזור של אותו הלם ראשוני. כל האלמנטים הוואלאסיים המוכרים נמצאים פה: דקות האבחנה. ההומור, בעיקר זה העצמי.
היכולת לתאר טיפוסים ומצבים באופן קומי וטראגי באותה מידה. הערות השוליים הארוכות, שלעתים מסתירות מחצית מהאבחנה, אם לא את כולה. הכל פה, והמסה מדהימה, ובכל זאת זה לא אותו דבר. הספר (תרגום: אלינוער ברגר) מתאר את קורות וואלאס על סיפון הנדיר, אוניית קרוזים במסע בן שבעה לילות בקריביים. וואלאס מפרק את החוויה לגורמיה, החל מהשימוש המוגזם במילה "פינוק", עבור בעובד שתפקידו לשחק פינג פונג עם האורחים, וכלה בקהילה שנוצרת בשולחן ארוחת הערב.
הכל מדויק וחד להפליא, קורע מצחוק לעתים ומדכא עד עפר לעתים, מצוין לכל הדעות. ובכל זאת, "נערה עם שיער מוזר" היה טוב ממנו. או שפשוט תורגם לעברית לפניו. קשה לדעת. בכל מקרה שווה לקרוא את שניהם. ציטוט למזכרת: "חלק מהייאוש הכללי ביחס לשיט התענוגות הזה נובע מכך שלא משנה מה אעשה, איני יכול להימלט מהאמריקאיות הבסיסית והבלתי־נעימה־פתאום של עצמי" (הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים, 119 עמ')
שורה תחתונה: מכאיב, מצחיק, מצוין.
"משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם"
"שרלוטה איסבל הנסן". בהובלת רבי המכר של יו נסבו, הספרות הסקנדינבית פולשת ארצה עוד ועוד. שמות, קודים התנהגותיים ונופים שהיו זרים לקורא העברי עד לא מזמן תופסים פתאום את דמיונו, ו"שרלוטה איסבל הנסן" מאת תורה רנברג (תרגום: דנה כספי) הוא עוד נדבך במתקפה המתוקה הזאת. הספר מגולל את סיפורו של חוקר ספרות צעיר שמגלה שהוא אב לילדה בת 7. לא סיפור שלא סופר כבר בעבר, אך הפעם הוא מגיע בגרסה נורבגית (הכורסא וידיעות ספרים, 349 עמודים).
