גברים בעבודה: טיסה רטובה
זה לא F15 בדרך לאיראן, זאת ספינת מירוץ באגם במדינת וושינגטון בתצוגת תכלית של אקשן מוטורי, שמפעילה על הגוף שבעה ג'י בפניות החדות
כל העניין התרחש לפני כחודש, כך שהזיכרון עדיין טרי ומהדהד. מסלול הטיול שלנו במערב ארצות הברית העביר אותנו דרך סולט לייק סיטי, יוטה, והחלטנו לבלות יום של כיף בפארק האולימפי שאירח בשנת 2002 את אולימפיאדת החורף.
הפארק מציע למבקרים אטרקציות שונות ומשונות ובכללן נסיעה/טיסה ב"בובסלאד". מדובר במזחלת לארבעה אנשים היושבים בה בטור וגולשים במהירות מסחררת במורד מסלול מפותל ושופע פניות. האינסטינקט הראשוני שלי היה להתרחק ממזחלת האימים הזאת, אבל הפצרותיו של בני בכורי גרמו לי להניח את עכוזי בתא העינויים. שני דברים עיקריים למדתי באותה נסיעה שארכה בסך הכל 90 שניות. האחד: האינסטינקט הראשוני שוב הוכיח את עצמו. השני: לא צריך לשנות את מערך האיברים הפנימיים כדי לשמור על סמכות הורית. שמונה פניות חדות פוזרו לאורך המסלול ובחדות שבהן הופעל על גופי כוח של ארבעה ג'י שגרם לחוליות הצוואר שלי להיפגש עם הטחול. הרגשתי כמו בתוך מכונת כביסה בשלב הסחיטה.
אבל מתברר שתמיד יכול להיות יותר גרוע. ארבעה ג'י הם בסך הכל נקודת הפתיחה עבור כמה עשרות נהגי ה־Sprint Boats, שישתתפו ב־8 בספטמבר בתחרות הגמר של אליפות ארצות הברית שתיערך בפורט אנג'לס שבמדינת וושינגטון. הסירות הזעירות הללו, שאורכן בסך הכל ארבעה מטרים, מסוגלות לבצע פניות במהירות ובחדות שיגרמו למזחלת שלי להסמיק מבושה. שני אנשי הצוות שבכל סירה יטוסו במהירות של כ־140 קמ"ש שלא נשמעים קיצוניים במיוחד עד שמגיעים לפניות. שינויי הכיוון שמתבצעים תוך עשיריות שנייה מפעילים על הגוף כוח של לא פחות משבעה ג'י. עוד שניים וזה כבר F-15.
שתי קטגוריות מנוע יתחרו בפורט אנגלס: קטגוריית המנועים ה"קטנים", שאסור שנפחם יעלה על 6.7 ליטרים (בערך פי שלושה מנפח מנוע המכונית שלכם) והם יספקו "רק" כ־650 כוח סוס, והקטגוריה הפתוחה שבה ההגבלה על נפחי המנועים היא מלמטה, כלומר עליהם להתחיל מנפח של ארבעה ליטרים ולהסתיים, ובכן אין הגבלה כלפי מעלה. יותר מ־1,200 כוח סוס ובמקרים רבים אף 1,500 כוח סוס - כמה שיותר גדול יותר טוב. המנועים הללו, אם כבר שאלתם, מרווים את צימאונם בדלק סילוני בלבד.
כל השמחה הזאת מתרחשת במים שעומקם כ־60 ס"מ בלבד לאורך מסלול שרוחבו כארבעה מטרים וכולו פיתולים ופניות חדות בין איים מלאכותיים זעירים. המסלול הרטוב מתפתל על פני שטח של כמה דונמים בסך הכל, מה שמבטיח שאין רגע דל. אין כאן ישורות ארוכות אלא רצף של 25 סיבובים בזה אחר זה, מה שאומר בפשטות שכל טעות בחישוב או כל עיכוב של שבריר שנייה בקבלת החלטות יטיס אותך אל מחוץ למסלול, בנתיב אווירי שסופו במקרה הטוב הוא ברכת הגומל. בצדי התעלות הללו אין קירות הגנה כדי למנוע מהחורגים מהתוואי התרסקות, שאמנם תצטלם נהדר אבל גיבוריה, איך נאמר, לא יזכו לראות את התצלומים.
