• תפריט
מוסף באזז ספטמבר 2012

ארץ סועדי הפרא

טרנד הבריאות הלוהט כרגע בעולם הוא "פליאוליזם": אימוץ התזונה, שגרת האימון ואפילו אורח החיים של האדם הקדמון. הנציגים הראשונים בישראל מספרים למה הם צדים סטייק לצהריים, מלקטים שמנת וביצים בלי הגבלה, קוטפים עלים בסיטונאות - אבל מאמינים שדווקא לחם הוא רעל

גלי וולוצקי 10:0105.09.12

איך נראה אדם המכנה את עצמו "מר קדמוני" וכותב כבר ארבע שנים בלוג פופולרי בשם זה בנושא שיטות תזונה ואימון שמחקות את אורח החיים של האדם הקדמון? כשאני נכנסת לבית הקפה שבו קבענו להיפגש, דעאל שלֵו (40) יושב ליד אחד השולחנות ומקליד במרץ על לפטופ. כשאני אומרת שהוא מזכיר גרסה צעירה וחטובה של אברום בורג, הוא כמעט נעלב.

 

לא שציפיתי שהוא יעטה עור נמר, ובכל זאת, דבר במדי ההייטק המגוהצים - שלֵו הוא בעליו של בית תוכנה לשירותי אינטגרציה למערכות פיננסיות - לא מסגיר את העובדה שמדובר באחד ממובילי הקהילה המתרחבת של ישראלים שדוגלים במה שמכונה אורח חיים פליאוליטי, ובקיצור פליאו.

 

כשיושבי שולחן סמוך מזמינים כריכי בריאות מלחם מלא, שלו מזדעזע; במושגי הבריאות שלו, זה רעל לגוף. "שלושת הלאווים העיקריים הם דגנים, סוכרים ושמנים תעשייתיים מזרעים", הוא מסביר. "בתזונת פליאו אוכלים הרבה שומן מן החי, בשר, ירקות, וקצת פירות ואגוזים".

 

הכנות לארוחת פליאו. " הכולסטרול לא מפחיד אותנו" הכנות לארוחת פליאו. " הכולסטרול לא מפחיד אותנו" צילום: תומי הרפז

 

איך נראית ארוחת ערב טיפוסית אצלך בבית?

"דלורית בתנור, סרדינים ושקשוקה. אני אוכל שלוש ביצים בכיף. בימים אחרים אני אוכל נתח של כבד בקר, המאכל הכי בריא שיש, עם סלט ירקות גדול וכרובית אפויה".

 

התפריט הזה מנוגד כמעט לחלוטין לפירמידת המזון המקובלת בעולם המערבי ומומלצת בידי הממסד הרפואי, אבל הפליאוליטים טוענים בתוקף שהתזונה שלהם בריאה יותר ומונעת כמעט את כל המחלות המודרניות, ובראשן בעיות לב, סוכרת ומחלות ניווניות במוח. ההיגיון הוא "חיים תואמי אבולוציה" - אורח חיים דומה ככל האפשר לזה של האדם הקדמון, שצד ואכל את מה שהטבע הציע עד שהמהפכות החקלאית והתעשייתית עודדו צריכת מזון מפס ייצור. ולרעיון הזה יש עוד ועוד קונים: מגזין "Shape" הכתיר את הפליאוליזם כטרנד התזונה הבולט ב־2011, ומספר חיפושי האינטרנט בנושא גדל פי שישה ב־2011 ושוב ב־2012.

 

"אורח החיים שאני מקדם מוקצה מחמת מיאוס אצל הרבה מאוד אנשים", אומר שלו. "אני אומר את כל מה שלא מקובל לומר: דגנים זה רעל, מאכלים עתירי שומן רווי בריאים. אנשים חושבים שרוב האנרגיה שלנו צריכה לבוא מפחמימות ואומרים לי 'תוכיח שאתה לא הורג אנשים'. זה הפוך: יותר מ־2 מיליון שנה בני אדם אכלו בצורה מסוימת והיו בריאים, ובעשרת אלפים השנים האחרונות התחלנו לאכול דגנים ואנחנו חולים מאי פעם. אני אומר: נסו. נסו חודש אחד ותעשו בדיקות דם".

 

ארוחת פליאו מומלצת: סרדינים, כרובית, צנוניות — ואף טיפת לחם. שלו: "כבד בקר הוא המאכל הכי בריא שיש" ארוחת פליאו מומלצת: סרדינים, כרובית, צנוניות — ואף טיפת לחם. שלו: "כבד בקר הוא המאכל הכי בריא שיש" צילום: תומי הרפז

 

ללכת נגד כל האקסיומות

 

סלע המחלוקת העיקרי בין פליאו להשקפות המקובלות על תזונה בריאה הוא השומן הרווי. השומן הרווי נמצא במעלה פירמידת המזון המערבית, דרגה אחת מתחת לסוכר, ואילו הדגנים נמצאים בבסיסה, כמקור לרוב צריכת הקלוריות. הפליאוליטים, לעומת זאת, ממליצים לזנוח לחלוטין את הדגנים ולהסתמך על שומן רווי וחלבונים כמקור עיקרי לאנרגיה. בשר בקר, חמאה, שמנת, ביצים וכל אותם מזונות מושמצים זוכים כאן למעמד של מזונות־על. הלחם המלא, דייסות הקוואקר ופסטה מחיטה מלאה - מוקצים.

 

"באתי מהתזונה הבריאה הקונבנציונלית, זאת שדוגלת בדגנים מלאים ואוכל דל־שומן", מספרת רעות גולדין (29), בעלת הבלוג "בכושר", העוסק באימון ובתזונה תואמי אבולוציה. "שנים אכלתי לפי ההנחיות המקובלות וקיימתי אורח חיים ספורטיבי, ולא הרגשתי מספיק טוב. הייתי אוכלת קערות של יוגורט עם פתיתי כוסמין ופירות יבשים וקורסת אנרגטית אחרי שעתיים. קראתי בלוגים על תזונה פליאוליטית, אבל חששתי לעבור לתזונה עשירה בשומן רווי ולוותר על דגנים. לא בטחתי בבלוגרים כי הם בסך הכל בלוגרים, וכל מה שהם אמרו היה מנוגד למה שהרופאים והדיאטניות אומרים ולמה שאנחנו שומעים מגיל אפס כאמיתות בנושא תזונה נכונה".

 

בסוף גולדין השתכנעה, ובינואר עברה לתזונה תואמת אבולוציה, יחד עם בן זוגה. "הוא לקח את ההמלצות פשוטן כמשמען, והתנפל על כמויות של שומן רווי. אחרי חודשיים עשינו בדיקות דם, וחששתי, בעיקר לו. התוצאות היממו אותנו: אחרי חודשיים שבהם התזונה שלו התבססה על ירקות וכמות אדירה של שומן רווי, הטריגליצרידים שלו ירדו בטירוף, ה־HDL (הכולסטרול 'הטוב') עלה ב־20 והסוכר ירד ב־20. זה היה מדהים".

 

הקשר בין כולסטרול להופעת התקפי לב הוא אחת האקסיומות המקובלות ברפואה המערבית, ואולם בשנים האחרונות היא מתחילה להתערער. מאמר של חוקרים שבדים ואמריקאים מהשנה שעברה קרא "להיפרד מההיפותזה הלא מבוססת והמוטעית של כולסטרול כגורם להתקפי לב".

 

כותבי המאמר סקרו שורה של מחקרים, וטענו כי אין נתונים המבססים את ההשערה שצריכת שומן רווי גורמת להתקפי לב. הפליאוליטים, כמובן, מקבלים מאמרים כאלה בזרועות פתוחות, ומציגים מחקרים שלפיהם סתימת עורקים נגרמת דווקא מתהליכים דלקתיים שמתרחשים בגוף בעקבות צריכה מרובה של פחמימות ושמנים תעשייתיים מזרעים. "ה־LDL (הכולסטרול 'הרע') הוא הבחור הכי מושמץ בשכונה, אבל זה רק כי הוא מסתובב עם פושטקים, הוא לא עבריין", מבאר שלו. גולדין מחזקת: "יש ימים שבהם בן זוגי ואני מחסלים יחד תבנית של 12 ביצים. הכולסטרול לא מפחיד אותנו".

 

דעאל שלו מתאמן בקרוספיט. בעקבות הציידים־לקטים דעאל שלו מתאמן בקרוספיט. בעקבות הציידים־לקטים צילום: תומי הרפז

 

מכון הכושר של הציידים

 

אנשי הפליאו לא מסתפקים רק בתזונה, אלא מנסים לשחזר את אורח החיים של האדם הקדמון בדרכים נוספות: שינה מרובה בחושך מוחלט, בניסיון לייצר איזון לשעות האור המלאכותי הרבות שלהם נחשף האדם המודרני; חשיפה רבה יחסית לשמש, כדי להעלות את רמת הוויטמין D; ואימון גופני אינטנסיבי ומגוון המיועד לחקות את מסעות הציד והליקוט של האדם הקדמון.

 

"זה לא שיש לנו תשוקה לחיות אחד לאחד כמו האדם הקדמון: אנחנו אוהבים את זה שהמזון זמין לנו ויש לנו מקום נוח לישון בו בלילה", מסבירה הגר פלדמן (32), נטורופתית שכותבת עם בעלה אסף, מטפל ברפואה סינית, את "בלוג דל פחמימות". "העניין כאן הוא ללמוד מה שאפשר מהעבר כדי להיות בריאים בהווה. אחד המפתחות הגדולים למניעת מחלות הוא להבין את השינויים שחלו בתזונה ובאורח החיים של המין האנושי מאז ועד היום".

 

"נסי לחשוב מה היית עושה בלי אוטו, מעלית ועגלות לילד ולקניות", אומרת גולדין, המציעה בבלוג שלה אימון המחקה את דפוס הפעילות הקדמוני. "הציידים־לקטים הלכו מרחקים עצומים ברגל, ברחו מחיות טורפות, רדפו אחרי חיות שרצו לצוד ונשאו את ילדיהם על הגב".

 

הפעילות הגופנית הפליאוליטית שונה מאוד מ"האני מאמין" המיוזע של מכוני הכושר. כאן לא תמצאו המלצות להשקיע שלוש שעות בשבוע בחדר הכושר, אלא הצעה להתאמן בשיטות שמחקות ציידים־לקטים, שפעילותם היתה מאומצת אך לא סדירה. קדמונינו נדדו וגמאו מרחקים גדולים ברגל; כשהיה צריך, הם רצו במהירות אחרי טרף; כשהיה מספיק אוכל, התבטלו. בעקבות יום של ציד יכולים היו לבוא שעות ואפילו ימים של בטלה.

 

האימון של גולדין נמשך 20-15 דקות בלבד, ולא על בסיס יומי. היא קופצת בחבל, עושה תרגילים המשתמשים במשקל הגוף ומרימה משקולות. "אדם בריא צריך להזיז כל יום את כל הגוף. לא תמיד זה חייב להיות באימון מסודר, אפשר גם סתם ללכת הרבה, להרים את הילדים ולהשתולל איתם, לעשות דברים שמאלצים אותך לשאת את משקל הגוף שלך, לרוץ לפעמים ממש מהר". האימון הזה, היא מסבירה, נועד להביא את האדם לכושר שיאפשר לו לחלץ את עצמו מכל מצב: "לשאת ילד על הידיים אם הוא נפצע, לחלץ משהו יקר מבית בוער, להרים את עצמך אם את בסכנה".

 

שיטה פופולרית בקרב פליאוליטים היא זו שבה מתאמן שלו, קרוספיט. אלה אימונים מגוונים, בעצימות גבוהה וקצרים מאוד - בדומה לדפוסי הפעילות של האדם הקדמון.

 

מיקי בן דור: "התוצאות הראשונות של תזונת הפליאו היו שהאנרגיה וכושר הריכוז שלי עלו כל כך, שזרקתי את הריטלין" מיקי בן דור: "התוצאות הראשונות של תזונת הפליאו היו שהאנרגיה וכושר הריכוז שלי עלו כל כך, שזרקתי את הריטלין" צילום: תומי הרפז

 

קריאת ההתכנסות של שבט הפליאו

 

עניין מרכזי נוסף בפליאוליזם הוא התמקדות באורח חיים קהילתי, שאפיין את הציידים־לקטים וכלל פחות עבודה והרבה יותר מנוחה וזמן עם המשפחה והחברים. מי שמרבה לעסוק בהיבטים האלה הוא מיקי בן דור (61), מוותיקי הפליאוליזם בארץ וכותב הבלוג "פליאו סטייל". לפני כארבע שנים פרסם את הספר "מבריזים לגן עדן - חיים ללא עבודה", שבו סקר את הדרך שעברה העבודה מימי הציידים־לקטים, שה"עבודה" שלהם היתה פעילות מגוונת כמה שעות ביום בחברת בני הקהילה, עד העידן המודרני, שבו יום עבודה ממוצע נמשך תשע שעות של ישיבה מול מחשב או עמידה מול מכונה.

 

בן דור היה בעבר סמנכ"ל בתדיראן וסגן נשיא בדיסקונט השקעות. לפני 9 שנה, בגיל 52, פרש לטובת כתיבה וטיולים, ולאחרונה החל לעשות דוקטורט על הקשר בין תזונה ואבולוציה. את דרכו לאורח החיים הפליאוליטי חצב בעצמו, דרך קריאה של בלוגים מחו"ל וחקר אישי של הנושא. "התוצאות הראשונות של תזונת הפליאו היו שהאנרגיה וכושר הריכוז שלי עלו כל כך, שזרקתי את כל כדורי הריטלין שבלעדיהם לא יכולתי לפני כן לכתוב קטעים ארוכים. מאז אני לא יכול להפסיק לחשוב על כל האנשים שסובלים סבל איום בגלל טעות אחת גדולה: ההמלצות המקובלות לתזונה הפוכות מאלה שהאבולוציה התאימה אותנו אליהן".

 

הבלוג של בן דור, שכתוב בלהט כמעט מיסיונרי, עמוס ראיות מחקריות בעד הפליאו. "לפעמים אני מצטער שנגעתי בנושא, כי מהפרישה ועד אז היו לי חיים נהדרים ושלווים. מעולם לא הייתי פעיל פוליטית; לא נולדתי עם הצורך לשנות את דעתם של אנשים שאיני מכיר. היום אני מרגיש לא נוח אם עובר יום שבו לא עשיתי כמיטב יכולתי להביא את הידע לעוד אנשים, כי כל יום שעובר הוא קריטי. זו גם הסיבה לכך שאני עושה דוקטורט: אני רוצה שאנשים יקשיבו לי ברצינות, ולשם כך המחקר צריך להיות רציני, ובעקבותיו התואר ייתן לו תוקף אקדמי".

 

גם פלדמן מספרת על צורך לחולל שינוי דרמטי בתפיסת התזונה. "כנטורופתית תמיד הרגשתי חייזרית", היא מספרת. "היינו יושבים בכיתה ומרגישים שאנחנו יוצאים נגד הממסד הרפואי. בולשיט. היום אני מבינה שהיינו הכי מיינסטרים".

 

הגר ואסף פלדמן. "זה לא שיש לנו תשוקה לחיות כמו האדם הקדמון. אנחנו מאוד אוהבים את זה שהמזון זמין לנו ויש לנו מקום נוח לישון בו. העניין כאן הוא להבין את השינויים שחלו בתזונה ובאורח החיים של המין האנושי, כדי להיות בריאים בהווה" הגר ואסף פלדמן. "זה לא שיש לנו תשוקה לחיות כמו האדם הקדמון. אנחנו מאוד אוהבים את זה שהמזון זמין לנו ויש לנו מקום נוח לישון בו. העניין כאן הוא להבין את השינויים שחלו בתזונה ובאורח החיים של המין האנושי, כדי להיות בריאים בהווה" צילום: תומי הרפז

 

מי מרוויח מתזונה "בריאה"

 

שלו, גולדין, פלדמן ובן דור, כמו רבים מאנשי הפליאו, אינם תימהונים, ואיש מהם לא מתפרנס מהטרנד. אולי דווקא בגלל זה הפליאוליזם מטריד את תעשיית המזון - גם אם במידה שולית, לפי שעה. כל אדם שעובר לתזונה פליאוליטית ומפסיק לקנות "אוכל שבא באריזות", במילותיה של גולדין, פוגע ברווחיהן של חברות המזון הגדולות, בראשן אלה מתעשיית הדגנים. כשהן מאבדות לקוחות לטובת הפליאו, הן מאבדות לקוחות "טובים". קהל של צרכנים ממעמד הביניים, עם כסף והשכלה. כך, לפי סקר שערך הבלוג "Naturally Engineered" ב־2011 בקרב 6,104 מחברי הקהילה ברחבי העולם, ל־34% מאנשי הפליאו יש תואר ראשון, ל־28% תואר שני ול־19% תואר על־תיכוני אחר.

 

והם מדביקים בטרנד הזה עוד ועוד אנשים. "בארצות הברית הנושא הרבה יותר מפותח, ומתחיל לקבל צבע של מיינסטרים", אומר בן דור. "יש מאות בלוגים, והכנסים בנושא מתמלאים בתוך ימים. בביקור שלי בקנזס אפילו צילמתי מסעדה שמפרסמת תפריט של פליאו, בלי הסברים מיוחדים במה מדובר".

 

אבל ככל שהתופעה מתרחבת, מתרחבת גם הביקורת עליה, ודווקא מקהילות מפתיעות, של צמחונים וטבעונים. בפברואר 2011 פרסם שלו את הפוסט "מניפסט אשליית הצמחונות", שבו ניסה להתמודד עם הטענות נגד אוכלי בשר. בין השאר טען כי החקלאות המודרנית מביאה להרג של בעלי חיים רבים יותר מתעשיית הבשר, וכי ההרג הוא מדרך הטבע. "אני לא מתיימר לעליונות מוסרית על הטבעונים, אבל גם לא מרגיש נחיתות מוסרית", הוא אומר. "לרסס שדה מלא נברנים כדי לשתול תירס וחיטה זה לא יותר מוסרי ואקולוגי מלאכול בשר".

 

לוויכוח נכנס גם יובל נח הררי, היסטוריון מהאוניברסיטה העברית ומחבר רב־המכר "קיצור תולדות האנושות". פרק שלם בספר מוקדש לשבחים שלו לאורח החיים הפליאוליטי, אבל הוא עצמו "ספק צמחוני ספק טבעוני". "אם מוציאים מהמשוואה את השיקול המוסרי, התזונה הפליאוליטית נראית לי אידיאלית", מסביר הררי, "אף שלא ברור אם היא רלבנטית לאוכלוסיות גדולות, כי היא יקרה. כל הקונץ של המהפכה החקלאית היה להאכיל הרבה אנשים, גם אם בתזונה פחות איכותית".

 

אתה רואה קשר בין הטרנד הטבעוני לטרנד הפליאוליטי?

"מה שמשותף לשתי הקבוצות האלה ולתנועות דומות הוא ההכרה בבעייתיות של החיים בעידן המודרני. ברמה האבולוציונית המוח והגוף שלנו מותאמים לחיים שונים מאלו שיש לנו בפועל. לגבי הפתרון, זה מסובך. אנשים כיום לא יכולים ולא רוצים לחיות כמו לפני 50 אלף שנה. מה שאפשר לעשות זה להכיר בפער המדובר, ולהבין שהרבה מהבעיות הגופניות והנפשיות שלנו נובעות ממנו. בגדול, יש בכיוון הפליאוליטי משהו מאוד נכון - לנסות ללמוד מדרך החיים של האדם לפני המהפכה החקלאית, ולראות מה מזה אפשר ליישם בחברה המודרנית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x