רעם בגבעות

בערך ב־17:00 כיסה ענן שחור את השמים מעל ספירפיש (Spearfish), דקוטה הדרומית, וגשם של סוף יולי שטף את הרחוב הראשי בעיירה. מטר ממני, תחת הסככה שבחזית הגלידרייה המקומית, שם חיכיתי עם עוד עשרות אנשים לסיום מופע המים והברקים, ניצב טיפוס גדל מידות, ממושקף וחבוש בכובע בוקרים, ומולל בידיו פיסת עור לניגוב מכוניות. בעיניים כלות הביט באהובתו שניצבה בגשם מטרים ספורים ממנו. "עוד רגע, עוד רגע", לחש בינו לבין עצמו, ומשנחלש מעט המטר זינק אליה והחל ללטף את חמוקיה עם פיסת העור, מסיר ממנה ביד אוהבת טיפות מים. אהובתו - שברולט קורבט אדומה מודל 1964 - ניצבה על שפת המדרכה מוקפת במאות אחיותיה, שגם אותן ניגבו באהבה אין קץ בעליהן הגאים. קורבטים מלוא העין מילאו את הרחוב הראשי בספירפיש במצעד גאווה משלהן. מצעד שנערך זו השנה ה־41.

בדקוטה הדרומית הבינו כבר לפני שנים, שמלבד הר ראשמור, שעליו חקוקים דיוקנאותיהם של נשיאי ארצות הברית, אין להם ממש מה להציע לתיירים, והחליטו לפנות לקהל מעט שונה. במקום לנסות לפתות חובבי טבע ונוף, בדקוטה הדרומית פורטים על המיתרים הכי רגישים בלב כל חובב מוטוריקה אמריקאי (ויש מיליונים כאלה) - הלא הם מיתר הגאווה הלאומית, שמתחבר ממש טוב למיתר הנוסטלגיה. בעשרות השנים האחרונות מיצבה את עצמה דקוטה הדרומית, ובייחוד אזור הגבעות השחורות שבדרום מערב המדינה, כמוקד עלייה לרגל עבור עשרות אלפי נהגים, רוכבים וסתם שוחרי מנועים אמריקאיים.

חבל ארץ יפהפה זה מארח מדי שנה את ארבעת האיקונים המוטוריים האמריקאיים הגדולים ביותר. באגף ארבעת הגלגלים מככבות השברולט קמארו, שברולט קורבט ופורד מוסטאנג, וכל אחת מהן זוכה לפסטיבל בלאק הילס משלה. הדו־גלגליים (ובאמריקאית זה אומר הארלי דייווידסון) יתכנסו לקרחנה בת שבוע בסטרג'יס (Sturgis), 20 מייל מספירפיש. ארבעת האירועים הללו מושכים מדי שנה מאות אלפי תיירים אל שתי עיירות שכוחות אל, שחייהן סובבים סביב כמה ימים של פסטיבלים מוטוריים ורבים מתושביהן מתפרנסים מהם.

אז היו שם בספירפיש קורבטים מכל דגם, שנה, גזע וצבע. הן חנו בצדי הרחוב הראשי ובשני טורים מסודרים להפליא במרכזו. כל הפגנת השרירים הזאת היתה חלק מחמישה ימי קורבט בדקוטה הדרומית, חמישה ימים ששמם Black Hills Corvette Classic. הם החלו בסיו פולס (Sioux Falls), בקצה השני של המדינה, במסע של כ־200 מייל, והסתיימו כאמור בבלאק הילס, במצעד בספירפיש ובתחרויות לקביעת הקורבטאי המהיר מכולם, שנערכו במסלול המירוצים בסטרג'יס.

ביל וסטיב, אב ובנו מסיו פולס, הגיעו זו השנה השביעית לספירפיש עם קורבט 2005 מוגדשת טורבו, שעליה גאוות המשפחה. "בשבילי לנהוג בקורבט זה להיות אמריקאי", טען ביל בלהט. "זו הקורבט הרביעית שלי. החמישית תהיה כבר של סטיב", הוא הצהיר בגאווה ולקח את הנער לסיבוב בירה בבר הסמוך. בונדינג גברי. באופן מפתיע (ואולי לא) מרבית בעלי המכוניות חצו כבר מזמן את גיל 60. סוזן (72), שהגיעה מאיווה עם בנה (52), הודתה: "אני נוהגת בקורבט כבר 20 שנה, כדי להישאר צעירה, או לפחות לנסות. בכל מקום מסמנים לי באגודלים מורמים, אז זה כנראה עובד".

את מרב תשומת הלב ברחוב משכו, מן הסתם, הקורבט הישנות יותר - הסטינגריי מנופחות ומעוקלות הכנפיים משנות השבעים ודגמי שנות השישים שנראו כאילו יצאו מסרט. כולן נראו חדשות ונוצצות, וכל גרגיר אבק זכה לטפיחת סמרטוט וגורש בבושת פנים. למרות מאמציי המרובים, לא הצלחתי למצוא שתי קורבט זהות, גם לא מאותה שנת ייצור. כל אחת ממאות המכוניות זכתה לשינויים קטנים פה ושם, בהתאם לגחמות בעליה. גם סטיות כמו צביעה אמנותית של בלוק המנוע בצבעי הדגל האמריקאי נראו שם.

כינוס הקורבט. כל המכוניות נראו חדשות ונוצצות וכל גרגיר אבק זכה לטפיחת סמרטוט וגורש בבושת פנים

פסטיבל הקורבט הוא השני בסדרת הכינוסים, והגיע אחרי ימי השברולט קמארו בסטרג'יס, שנערכו בסוף השבוע האחרון של יוני ולפני חמשת ימי התהילה של הפורד מוסטנג, שיתחילו ב־29 באוגוסט ויימשכו עד 2 בספטמבר. אבל שיא הקיץ בגבעות השחורות הוא, ללא ספק, השבוע של ההארליסטים שנקרא Strugis Motorcycle Rally, החוגג השנה את שנתו ה־72. בסיור מקדים שערך עבדכם הנאמן ברחובות סטרג'יס נראו כבר סנוניות ראשונות מצופות עור שחור וכרום, כשהן מעופפות ברעם אגזוזים ברחובות העיירה, וזאת כשבועיים לפני הפתיחה הרשמית מחר. פרנסי העיר ובעלי העסקים בה כבר חיככו ידיים בהנאה, בעוד אוהלים ענקיים לממכר כל מה שדובר הארליסטית כבר ניצבו - ממתינים לאלפי הרוכבים. אלה, מצדם, כבר שעטו בדרכם למכה. נתקלנו בהם בימים האחרונים בתחנות הדלק, בחניונים בצדי הדרכים ובפארקים הלאומיים באזור, ובניגוד למראה החיצוני, הם ממש נחמדים, וישמחו לגלגל שיחה - בעיקר על הכלי האהוב.

שבוע הראלי בסטרג'יס יכלול בדיוק את מה שאתם חושבים על הארלי דיווידסון ועל אופנועים אחרים, על הארליסטים ועל הבייבס שרוכבות איתם. הכל כלול. ותאמינו לנו - מגוון הצורות והעיצובים המוטוריים שיגיעו לסטרג'יס עולה אפילו על מגוון הטיפוסים שיסתובבו שם (ויסתובבו שם).