ביקורת ספר: "כל מה שעולה מתכנס" - פלאנרי אוקונור

קובץ סיפורים של אחת הסופרות האמריקאיות האהובות ביותר.

קהל היעד: חובבי אימה ודת, או אימה דתית.

דבר המבקרת: הפתעה. זה מה שחשתי לאורך רובו של "כל מה שעולה מתכנס". זה ככל הנראה היה באשמתי: את "אדם טוב קשה למצוא", ספרה היחיד עד כה שתורגם לעברית של מי שנחשבת לסופרת אמריקאית קלאסית, זכרתי במעומעם כספר מצוין אבל לא קשה לקריאה. אבל הקריאה ב"כל מה שעולה מתכנס" (תרגום: ליה נירגד) היא בהחלט קשה - לא בגלל הצורה כמו בגלל התוכן.

סופר טוב נמדד בין השאר ביכולת שלו לגרום לקורא להרגיש משהו, ואוקונור מעוררת בקובץ הסיפורים הזה לא מעט רגשות שליליים. כסופרת דרומית היא מתעסקת לא מעט ביחסים בין הגזעים, אך גם ביחסים בין הורים וילדים ובעיקר - בדת, בדתיות, בחזיונות יום הדין. יש משהו בסיפוריה של אוקונור שאינו מעודן - היא מטיחה את הכיעור בפניו של הקורא, ובכך יוצרת תחילה רתיעה ולאחר מכן - מחשבה. יש בקובץ סיפורים איומים שעשויים נפלא, אלימות מפחידה, ניכור ולא מעט זעם. הבעיה היא שאחרי שקוראים סיפור או שניים, גם ההלם הגדול ביותר מתרכך: אז מי ימות בצורה נוראית הפעם? שואל את עצמו הקורא, מה שלא מפחית מכוח המשיכה של הסיפורים. ציטוט למזכרת: "הוא חיפש משהו, משהו שהרגיש שנחוץ לו, איזו חוויה מסכמת רבת משמעות שעליו לברוא לעצמו בטרם מותו - לברוא לעצמו בתבונתו שלו".

מחברות לספרות, 252 עמ'.

שורה תחתונה: לא ספר לכל אחד: מי שנוהג להאט ליד תאונות דרכים ודאי ייהנה, השאר פחות.

"כל מה שעולה מתכנס"

"מסלול מכשולים" / הרלן קובן

הבלש המסוקס מיירון בוליטר - הגיבור האהוב של ספרי הרלן קובן - חוזר להרפתקה נוספת שתעביר לנוסעים אל מעבר לים את זמן הטיסה בנעימים. הספרים של קובן מהנים מאוד, מותחים וגם קלים לקריאה, אבל לא בטוח שאפשר להחשיבם לספרות. מצד שני, ככל הנראה אין כאן יומרה לספרות אמיתית, ואת מה שקובן עושה - הוא יודע לעשות מצוין בדרך כלל.

ידיעות ספרים, 366 עמ'.