ישראל מתחברת לכלכלה
 

פנאי

מילון כלכליסט
עבודה של דריה סגל, בצלאל
עבודה של דריה סגל, בצלאל 
מניות קשורות לכתבה
    חדשות פנאי מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    בחירת "כלכליסט": הבוגרים המבטיחים של בתי הספר לאמנות

    האמנים הגדולים של העתיד נחשפים בימים אלה בתערוכות הגמר של בתי הספר ברחבי הארץ. "כלכליסט" בחר את היצירות הבולטות לפני פתיחת התערוכות, וממליץ מה לראות ולמי לשים לב

    רעות ברנע

    08.07.12, 09:52
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    תערוכות הגמר של בוגרי בתי הספר לאמנות יוצגו ברחבי הארץ החל מהשבוע ובמהלך כל חודש יולי. התערוכות, שמסמנות לא פעם את הדור הבא של האמנים הצעירים בארץ, הן הזדמנות לבחון אותם רגע לפני שהם יוצאים לעולם האמיתי, וגם הזדמנות לעמוד על המגמות העכשוויות ביותר בתחום.



    "כלכליסט" מביא את המוצגים הבולטים ביותר בתערוכות הגמר של ארבעה בתי ספר מרכזיים: בית ברל, בצלאל, ויצו חיפה ושנקר.

     

    המדרשה במכללת בית ברל

     

    בתערוכת הבוגרים יציגו השנה 52 סטודנטים במסלולי ציור, צילום, פיסול, וידיאו וקרמיקה. "כל תלמיד שמציג בתערוכת הגמר מחויב לקחת קורס הנחיה כהכנה לתערוכה הזאת", מספר ארז ישראלי, מאנשי סגל בית הספר ואחד מאוצרי התערוכה. "אנחנו, האוצרים, מקיימים תערוכות פריוויו, ולפי החומרים והשיחות האישיות אנחנו יוצרים חיבורים בין הסטודנטים". פרטים: 1–18 ביולי, המכללה האקדמית בית ברל.

     

    "מרגנית" – ציון אברהם חזן: חזן, שזכה בתואר "האמן המבטיח ל־2012" של "כלכליסט", מציג שתי עבודות וידיאו, שבמרכזן עומד בית מרגנית, בניין בלב בסיס הקריה בת"א, שטח צבאי שממוקם בלב העיר ולא נגיש לתושביה. חזן ניפה רדיוס מסביב לבניין, ובחר ללכת סביבו באופן רפיטטיבי, כמו מחזר נואש אחרי מרגנית. בעבודות הווידיאו מוצגת גם הפעולה שביצע על פסלי מנשה קדישמן המוצבים ברחבת מוזיאון ת"א.

     

    "מרגנית", ציון אברהם חזן
    "מרגנית", ציון אברהם חזן

     

    "Chamber of the Lepers" – אמנדה מל: מל, שהגיעה לישראל מארצות הברית כדי ללמוד אמנות, יוצרת מיצב המתייחס לאזור בבית המקדש שהוקצה למנודים הטמאים. היצירות עוסקות, לדבריה, בפיזיות של פסלים, אובייקטים ואלילים, והפסלים שבמיצב הם בגדר חפצי נוי דקדנטיים, יהירים, סוטים וחסרי בושה. בעבודתה משלבת מל פרגמנטים של ציטוטים מהמקרא וחפצים מהמזרח הקרוב הקדום עם תרבות זולה, צעצועים סיניים מיובאים וכלי נשק. התוצאה היא, בעיניה, עולם של דמיון גרפי אך מפתה של בשר, דם, ניחוח וניצוץ שפולש לחלל.

     

    "למה נגמר זמן הנסים במריה" – תאיה אסיל: אסיל, ערבייה מוסלמית תושבת קלנסווה, היא פעילה חברתית למען זכויות נשים פלסטיניות. המיצג שלה עוסק באפשרות להביא ילדים לעולם ללא צורך בגברים, והוא מורכב בין השאר מעבודת וידיאו שבה היא נושפת בזכוכית צורה של רחם, כשלצדה עודים מזכוכית שגם אותם נשפה בעצמה. במיצג נוסף שהיא מציגה, "דרוש גבר" שמו, אסיל לבושה בשמלת כלה ונמצאת בתוך חדר זכוכית צבוע שחור. את מאפייני השמלה בחרה אסיל מתוך תשובות שנתנו לה גברים, לאחר שהפנתה להם את השאלה "מדוע לא בחרתם בי כאשה?".

     

    "למה נגמר זמן הניסים במריה", תאיה אסיל
    "למה נגמר זמן הניסים במריה", תאיה אסיל

     

    שנקר – המחלקה לאמנות רב־תחומית

     

    27 תלמידים יציגו בתערוכת הבוגרים הראשונה של המחלקה, שהושקה בשנקר לפני ארבע שנים. "אחת המטרות שלנו היא לנטרל את האספקט הביקורתי", אומר פרופ' לארי אברמסון, מאנשי סגל המחלקה ואחד מאוצרי התערוכה. "וליצור סביבת דיון אזרחית יותר ושיפוטית פחות". הרב־תחומיות של תוכנית הלימודים, מוסיף אברמסון, באה לידי ביטוי גם בתערוכה: "ראשית, הבוגרים מציגים במגוון רחב של מדיה - ציור, פיסול, צילום ומיצבים. שנית - אנחנו מנסים כמה שפחות ליצור חללים נפרדים לכל תלמיד ולאפשר זרימה בין התערוכות". פרטים: 18–31 ביולי, בניין עלית, ז'בוטינסקי 8 רמת גן.

     

    ללא כותרת - רובי בקל: בקל מציג סדרת עבודות שיצר מאבק שהצטבר על מצע של בד. באמצעות האבק הוא צייר תמונות של מבנים ומקומות בעיר ילדותו, אור יהודה. לדבריו, החיפוש אחר שילוב של זמן ומקום הוא שהוביל אותו לשימוש באבק, שאפשר לו ליצור זיכרון ובמקביל לגלות טכניקה חדשה של ציור. את הבדים עם האבק המצטבר עליהם מיקם בקל ברחבי העיר, ובתהליך העבודה, שארך שבעה חודשים, הגיע לבדוק אותם ואת השינוי החל בהם אחת לשבועיים. עם הזמן הצטברו שכבות האבק והציור קיבל את צורתו הסופית, המחודדת.

     

    ללא כותרת – עמיר רוזנברג: רוזנברג עובד בקלקר שהוא רואה בו "אנטי־חומר". הוא יוצר שולחנות שרגליהם מוצבות בתוך דליי מים. השולחן, לדבריו, הוא תיחום של פיסת אדמה שמידותיה, חומריותה ושימושיה הם נגזרות של גוף האדם, תרבות, זמן ומקום. ההצבה בתוך דליי המים נעשתה כדי לערער את תחושת היציבות המבנית של האובייקט. בעוד רגלי השולחנות שואפות להתפזר, המסגרות האופקיות מונעות זאת.

     

    "ללא כותרת", עמיר רוזנברג
    "ללא כותרת", עמיר רוזנברג צילום: תמי דהן

     

    "Welcome to Virginia" – לי זלבה: זלבה מציגה התקן שמורכב ממקרנים מסוג לא מאוד משוכלל, שמופעלים על ידי בקר המנתב את פעולתם לכדי מעין "תזמורת". מטרתה בעבודה היא למתוח את גבולות הצילום. צבא מקרני השקופיות ומטולי השקפים שהרכיבה יוצר לדבריה מהמידע החזותי דימויים בני כלאיים. בעזרת שקופיות, חלקן בעלות דימויים בעצמן וחלקן חלקות, יוצרת זלבה בכל פעם מערך חדש המורכב מדימוי, אור, חלל וזמן.

     

    ויצו חיפה – המחלקה לצילום

     

    בתערוכת בוגרי המחלקה לצילום של בית הספר יוצגו עבודות של 25 בוגרים, המסכמות ארבע שנות לימוד, שבהן הושם דגש על פיתוח כתב יד אישי. "המחלקה עברה בשנים האחרונות תהליך מרתק בכל הקשור לביטוי אישי וליכולת של אמן צעיר לנקוט עמדה, להבין ולפענח את משמעות האחריות ההדדית", מספר ראש המחלקה, פרופ' מיכה קירשנר. "בתערוכת הגמר אפשר לראות את העצמת המבט הפוליטי של הבוגרים, שבא לידי ביטוי בעיסוק בנושאים כמו המרחב האתי, מגדר וקבוצות מיעוט". פרטים: 23 ביולי עד 4 באוגוסט, הגנים 21 חיפה.

     

    "Decadent Beauty" - זיו כץ: כץ מציג בעבודתו תהליכי כלייה, ומתבונן במבט כמעט מדעי על ההתכלות שלנו. הוא עוסק בחלל ובמנגנונים של זיכרון, בין אם מדובר בחללים מוזיאליים העוסקים בשימור ובהנצחה ובין אם בדימויים המקיימים דיאלוג עם תולדות האמנות המערבית. תהליך העבודה מתחיל בצילום אנלוגי המפרק את המציאות וממשיך בעיבוד דיגיטלי המרכיב מציאות חדשה. אופן הפעולה מזכיר תהליך ציור הנבנה משכבות של כתמים וצבע, ומגשר בין מסורת והיסטוריה לבין תרבות וטכנולוגיה עכשוויות.

     

    "ללא כותרת", ניצן ורדי
    "ללא כותרת", ניצן ורדי

    ללא כותרת – ניצן ורדי: ורדי, שבשנה השנייה ללימודיה קיבלה את פרס מכון שפילמן לצילום, עוסקת באנלוגיות צורניות שונות. העבודה שלה מתמקדת, לדבריה, בבדיקת הקשרים שבין תמונות, והיא מבקשת להעלות שאלות לגבי האופן שבו דימויים מושפעים זה מזה. התחביר הפנימי של העבודה והדרכים השונות שבהן עשויים אלמנטים לחזור על עצמם, או לחבור זה לזה בתוכה, נועדו לעודד קריאה אסוציאטיבית, המדגישה את המרחק שבין משמעותו הקונקרטית של האובייקט המצולם לבין התחושות שהוא מעלה כשהוא נהפך לדימוי, ואחר כך כשהוא מושם בתוך קונטקסט חדש.

     

    ללא כותרת – גיא כץ: כץ נסע במהלך לימודיו פעמיים לבנגקוק, ושהה בבתי חולים ובקליניקה לשינוי מין בעיר. הוא מציג סדרת תמונות המתעדות את הליידי בויז בתאילנד (טרנסג'נדרים המגדירים את עצמם כמגדר חדש), ויוצר מסמך נוגע ללב על זהויות מיניות. לדברי כץ, ההיכרות שלו עם הליידי בויז יצרה אצלו חוויה חדשה - שמחת החיים, הקלילות, ההתעסקות בהווה ללא חרדה לגבי העתיד, הגאווה על מי שהן - כל אלו נראו לו לפתע כמסיכות הגנה.

     

    בצלאל - המחלקות לאמנות וצילום

     

    את לימודי האמנות לתואר ראשון יסיימו השנה 60 תלמידים. "העולם סובל היום מעודף פלורליזם", אומר יוסף קריספל, איש סגל במחלקה, "והאתגר של אמן צעיר הוא לתקשר ממקום אינטימי, מבלי ליפול למקום לא מעניין". עד עכשיו הציגו בוגרי בצלאל במתכונת של אוסף תערוכות יחיד. "השנה ניסינו להפוך את תערוכות הגמר לתערוכה קבוצתית", מספר קריספל, "ולכן קל יותר להצביע על מגמות אמנותיות ולא על עבודות של תלמידים נבחרים. מגמה אחת היא מבט נוסטלגי־ארכיאולוגי, חיפוש אחר עולמות עתיקים וטיפול מחודש בהם. קבוצה זו מציגה מבט עכשווי על העבר, וכוללת את נועם בר, שמציג עגלה המכילה אינפורמציה ארכיאולוגית, ואת מאיה בורשטיין, שיצרה מגזרות נייר, המציגות צללים של ממצאים ארכיאולוגיים. עוד מגמה היא התייחסות אמנותית לטיפול בפני שטח, שהם למעשה מסך, וברטוריקה של הסימולקרה. בין העבודות הללו ישנה זו של ליאור שחר שוורצברט, שיוצר עולם מסכי שמתגלה באופן תלת־ממדי, וזו של אליה כהן, שמציגה מגזרות ענק של צללי פנים שאפשר לעבור דרכן".

     

    40 סטודנטים יסיימו השנה את הלימודים במחלקה לצילום. "מה שמאפיין את המחזור הזה הוא חוסר תמתיזציה וחוסר מגמתיות", אומר דוד עדיקא, מאנשי הסגל. "אפשר לראות הכל, מבחינת הטכניקה ומבחינת הנושאים. אנחנו חיים בתקופה שבה יש בלבול סביב מדיום הצילום, וזה דווקא עשה טוב לסטודנטים, שראו שאפשר ללכת לכל הכיוונים. דוריאן גוטליב, למשל, היא סטודנטית שהשפה שלה מושתתת על עיבוד תמונה ומדיה דיגיטלית", אומר עדיקא, "ולעומתה, יובל אצילי משתמש בצילום מסורתי ומחפש את עצמו דרך מושאי הצילום". פרטים: 19 ביולי עד 3 באוגוסט, קמפוס הר הצופים, ירושלים.

     

    "הים התיכון" – דני אבידן: אבידן מציג את מפת המזרח התיכון שמונחת על מצע טרומפלוי, טכניקה אמנותית ריאליסטית שמטרתה ליצור אשליה אופטית. העבודה - שמורכבת מהדפסה דיגיטלית, אלומיניום, פוליסילבר, שמן על בד ויציקת גבס - משתייכת לאחת המגמות הבולטות השנה, שמתייחסות לפני השטח כאל מסך. כמו תלמידים נוספים עוסק אבידן במקומו של המסך שמתפקד כמראה וכמסתיר בו־בזמן.

     

    "הים התיכון", דני אבידן
    "הים התיכון", דני אבידן

     

    "טכנופיליה טמפל" – דריה סגל: סגל היא אחת מבוגרות מסלול הצילום ששפתן מושתתת על עיבוד תמונה. הצילום הוא רק התחלה, נקודת מוצא שעוברת מניפולציות דיגיטליות. לדברי סגל, הטכנולוגיה תופסת חלק מהותי בחיים כשהיא דוחקת החוצה את הדת והופכת לצורת אמונה חדשה. בעבודה היא מנסה להשיג את האיזון המושלם בין דת, טכנולוגיה ואמנות, ולחשוף את הדת המלאכותית החדשה.

     

    "טכנופיליה טמפל", דריה סגל
    "טכנופיליה טמפל", דריה סגל

     

    "נרתיק לגזר, ביצת נחושת, ביצת כסף" – עדי דהן: דהן עושה אמנות, לדבריה, מתוך מה שמדאיג אותה - מנגנוני ידע, הקשר בין הביטוי הוויזואלי של המידע לבין אופן ההפצה והצריכה שלו, יצירת נרטיבים, צורות של כוח וחרדה. מצד שני, היא יוצרת גם מתוך מה שמושך אותה: הפיתוי של האובייקט, אינטימיות בין אדם לדימוי, כריזמה של פסל, חפץ יפה. בתערוכת הגמר מציגה דהן ספק כד ספק טוטם, ובכך משתייכת לאחת המגמות הבולטות בבית הספר השנה — חיפוש אחרי הנוסטלגי־ארכיאולוגי.

     

    "נרתיק לגזר, ביצת נחושת, ביצת כסף", עדי דהן
    "נרתיק לגזר, ביצת נחושת, ביצת כסף", עדי דהן

     

    תערוכות גמר בבתי ספר נוספים

     

    המחלקה לאמנות פלסטית במכללת תל חי: את מסלול התוכנית מסיימות השנה שמונה סטודנטיות שיציגו עבודות ציור, פיסול, וידיאו ומיצב. 12–26 ביולי, קמפוס המכללה.

     

    בית הספר לאמנות מנשר: בתערוכת הגמר יוצגו השנה עבודותיהם של 14 סטודנטים ממחלקת הצילום וחמישה סטודנטים ממחלקת האמנות. במהלך לימודיהם מתנסים תלמידי האמנות בצילום ולהפך. 22 ביולי עד 5 באוגוסוט, דוד חכמי 18 ת"א.

     

    ביה"ס מוסררה: בתערוכה יציגו 24 סטודנטים ממחלקות הצילום, המדיה, האנימציה והמוזיקה חדשה. את התערוכה ילווה אתר אינטרנט שיכיל תצלומים, רישומים, עבודות וידיאו, אנימציה וסאונד. 12–27 ביולי, רח' הע"ח 9 ובמתנ"ס מורשה, שבטי ישראל 22 ירושלים.

     

    החוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה: בתערוכה יוצגו עבודותיהם של 33 בוגרים, המשתמשים במצלמה ככלי לאמירה בוטה, ומטיחים ביקורת בהתחסדות האסתטית שבה אנו מתבוננים בעולם. 17 ביולי עד 2 באוגוסט, הנביאים 37 ירושלים.

     

    החוג לאמנות של סמינר הקיבוצים: התערוכה מורכבת מ"מיני תערוכות יחיד" של עשרה בוגרים, כולם משלבים פיסול, וידיאו, צילום, אנימציה, ציור ואינטראקטיב, והיא שיתוף פעולה עם התוכנית הבינלאומית לאוצרות המתקיימת בשיתוף המרכז לאמנות עכשווית. 16–26 ביולי, שושנה פרסיץ 3 ת"א.

     

    המחלקה לאמנות במכון אבני: בתערוכת הגמר יציגו שמונה בוגרי המחלקה שבראשה עומד האמן יעקב מישורי. הדגש בתערוכה הוא על החיבור בין האמנים ועל ההשפעות ההדדיות שלהם, ויוצגו בה ציורים, מיצבים ועבודות וידיאו־ארט. 19 ביולי עד 3 באוגוסט, אילת 23 ת"א.

     

    בית הספר לאמנות במכללת ספיר: בתערוכת הבוגרים שאוצרים נעמי אביב ודני יהב בראון, יוצגו עבודותיהם של שמונה סטודנטים. במהלך אוגוסט תתארח התערוכה בגלריה שלוש בת"א. 10–31 ביולי, המכללה האקדמית ספיר, הנגב הצפוני.

     

    המחלקה לצילום בקמרה אובסקורה: בתערוכה יציגו השנה ארבעה בוגרי המחלקה, שידונו בעבודותיהם, בין השאר, בשאלות הקשורות לצילום בעולם דיגיטלי ושימוש בטכנולוגיות חדשות. 2–17 באוגוסט, גלריה גל־און, יהודה הלוי 79 ת"א.

     

    קבלו ניוזלטר שבועי שיעזור לכם לתכנן את הבילויים לסוף השבוע. לחצו להרשמה

     


    2 תגובות ל ”בחירת "כלכליסט": הבוגרים המבטיחים של בתי הספר לאמנות“

    (2 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות