השבוע/ בעט ביבי בעט
ראש הממשלה, שנפצע בכדורגל, מעדיף משחקי חוץ - ראיונות לעיתונות הזרה - וחבל, גם אנחנו רוצים לקבל מידע בלתי אמצעי על חייו ועמדותיו
08:13
14.06.12
יש משהו מרגיע בתאונת הכדורגל של ראש הממשלה, ולא חס וחלילה מתוך שמחה לאיד. נתניהו המשיך לשחק למרות הפציעה ולא השתטח על הדשא בתנוחת האומללות המוכרת של שחקנים אמיתיים שקורעים גידים. זה מה שאנחנו מצפים ממנו כי הוא הרי ראש הממשלה וסף הכאב שלו אמור להיות בהתאם, אבל לא זו הסוגיה. אם מקישים מהלך רוחם של מנהיגים על מצב האומה, אף שרגלנו מגובסת מצבנו, לפחות ביחס לשכנינו, מעולה.
נתניהו בביתו בירושלים כשרגלו מגובסת לאחר משחק כדורגל צילום: אבי אוחיון לעמ
העובדה שראש הממשלה מצא זמן פנוי בין הדאגות הביטחוניות, כאב הראש הדמוגרפי שגורמים לו המסתננים, וההכנות לקראת הפינוי של גבעת האולפנה להשתתף בתוכנית תיירות אמריקאית מעידה על תחושת ביטחון עצמי ושחרור מסוים שמרשה לעצמו ראש הממשלה. עם זאת לעניות דעתי יש טעם לפגם בכך שראש ממשלת ישראל פותח את דלתו בפני כלי תקשורת זרים, אך באופן כמעט קונסיסטנטי נמנע מלהעניק ראיונות לכלי תקשורת בארץ. אין לראש הממשלה חובת דיווח על חייו הפרטיים אך כשהוא בוחר לחשוף אותם זכות הראשונים מגיעה לתושבי המדינה.
משפחת אסד, להבדיל אלף אלפי הבדלות, התראיינה ל"ווג" בחסותה של אוסמה, האשה הראשונה, חובבת האופנה. הניסיון למכור תדמית משפחתית בעוד עשרות אנשים נטבחים מדי יום בידי אנשיו של ראש המשפחה העמידה את ה"ווג" באור מגוחך עד כי נאלץ להסיר את הכתבה מהאתר שלו. מובן שאין מה להשוות בשום פרמטר בין נתניהו לאסד אך התחושה, גם אם אין לה אחיזה במציאות, היא שראש הממשלה בונה תדמית ציבורית מאחורי הגב של הציבור בישראל. מאחר שרעיית ראש הממשלה אינה ממלאת תפקיד רשמי אין מניעה שתתראיין למי שמבטיח לה סיקור אוהד. לא כך ראש הממשלה.
הציפייה ממנו היא לקשר בלתי אמצעי עם העם, אף כי אפשר להבין את הרתיעה שלו מהעיתונות הנשכנית בארץ. כדי לפתור את הקונפליקט הצעתנו לנתניהו היא לבחור באחת מתוכניות הלייף סטייל שמגישות בוגרות הריאליטי או להתמקד באחת מתוכניות הבישול. כך יעקוף את העיתונות הנשכנית, ישמור על קשר אישי עם הציבור ויזכה ליחס חם לא פחות מזה שמעניקים לו האמריקאים. ובינתיים הוא יכול להזמין אזרחים נבחרים, למשל את המורים של המדינה, לחתום לו על הגבס.
