עיצוב התרומה
באוניברסיטת סטנפורד פועל ה־The d.school, מכון רב תחומי לחשיבה עיצובית המפתח בעזרת העיצוב פתרונות חדשים. מנכ"לית המכון, שרה שטיין־גרינגברג, מסבירה ל"כלכליסט" איך זה עובד בתחום הפילנתרופיה
שרה שטיין־גרינברג, ראש המכון לעיצוב Hasso Plattner באוניברסיטת סטנפורד, או בשמו הידוע The d.school, מאמינה שבשנים האחרונות חלה התחממות בגזרת היחסים בין עיצוב לפילנתרופיה. שטיין־גרינברג הגיעה לישראל לכנס JFN הבינלאומי לפילנתרופיה. בכנס הרצתה על החשיבה הייחודית האופיינית לבית הספר שבראשו היא עומדת, שאותה היא מכנה "Design Thinking".
חשיבה זו נוגעת בין השאר לכלים שנותן עולם העיצוב לפתרון בעיות במדינות מתפתחות, ובאופן שבו פילנתרופיה יכולה לתרום לפיתוח כלים אלה. "אנחנו לא מלמדים עיצוב מסורתי, אלא איך לפתח חשיבה אינטואיטיבית של מעצבים, שמתועלת לחשיבה קבוצתית", היא אומרת.
שטיין־גרינברג (33) היא יהודייה שהתחנכה בבית ספר קוויקרי, למדה היסטוריה ומדע המדינה בקולג' אוברלין שבאוהיו, וב־2006 השלימה תואר שני במינהל עסקים בסטנפורד. "יש שבעה בתי ספר לתואר שני בסטנפורד, ואנחנו לא השמיני. בית הספר שלנו לא מלמד את עקרונות העיצוב המסורתי ולא מקנה תואר בעיצוב".
פידבק אמיתי
הסטודנטים הלומדים ב־d.school משתייכים לכל שבעה בתי הספר לתואר שני בסטנפורד, וכך נוצרות קבוצות חשיבה הטרוגניות ובהן סטודנטים לרפואה, הנדסה, משפטים, מדעי המחשב וכו'. "אנו עובדים, בדרך כלל, רק עם אנשים מהתחום שלנו. כאשר אנשים מתחומים שונים עובדים וחושבים ביחד הם חייבים למצוא דרך פעולה חדשה, ולכן אנו קוראים לה 'חשיבה עיצובית'", אומרת שטיין־גרינברג.
אלו עקרונות אתם מלמדים?
"אי אפשר לעצב אם לא מבינים את צורכי האדם שבמרכז הבעיה. אנחנו נותנים לסטודנטים לצפות בהתרחשות במרכז מסחרי או בבית חולים, על מנת שיצביעו על צרכים חדשים שעבורם יש לעצב. בשלב האב־טיפוס אנחנו מעודדים אותם להציג אותו בפני אנשים 'אמיתיים', כדי לקבל פידבק חף מפוזות. זה עוזר ליצור משהו אמיתי ושימושי יותר לא עוד דגם עיצובי".
מה הקשר בין פילנתרופיה לעיצוב?
"תורמים נוטים לחזור על אותן תבניות פעולה. לדעתי, את הכסף שהם תורמים אפשר להקצות לפיתוח דרכי למידה ופעולה של אנשים עם רעיונות חדשניים. כבר היום רואים מגמה חדשה בקרב פילנתרופים, שמתמרצים מעצבים או אנשי מקצוע הפותרים בעיות ספציפיות. הבעיה של הפילנתרופיה היא שהיא מאוד לינארית - נותנים מתנה למישהו ומחכים לראות מה הוא יעשה איתה. אני מאמינה באב־טיפוס ראשוני יותר. אפשר לתת מלגה לארגון שמתעתד להתחיל לעבוד באזור בעייתי, אבל כדאי לתת את המלגה לארגון שכבר עובד באזור שחווה את אותה בעיה, ויש לו תוצאות מדידות. למשל: עזרה לילדים בבניית תוכניות לאחר שעות הלימודים, בניסיון להוריד את רמות הפשיעה - זהו גורם שאפשר למדוד."
מה חשיבות העיצוב במדינות מתפתחות?
"חשוב שתהיה שותפות עם אנשים שחיים במדינות ובמקומות שבהם מנסים לפתור את הבעיות. בהודו יצרו מארזים קטנים של שמפו וסבון, כי לאנשים אין כסף, אז הם לא יקנו בקבוק גדול. צריך לשנות את המודל, לא את האנשים, ולתת מענה לצורכי השוק".
תוספת ברזל למים
ל־d.school יש ניסיון בעבודה עם גופים ועמותות בארה"ב, כמו קבוצת PHC שמימנה מתקן להחדרת ברזל למשאבות מי שתייה באזורי כפר ברואנדה, ש־48% מהילדים בהם סובלים ממחסור בברזל. עוד מיזם של סטודנטים נקרא AdaptAir. זהו ממשק חדש למכשיר המזרים אוויר בלחץ למסיכת אף. המסיכות מיועדת לילדים במדינות מתפתחות הסובלים מדלקות ריאות. הפיתוח התאים את המסיכה לכל מבנה פנים, כדי שתהיה אפקטיבית.
