אדרנלין מתחת לאפס
זוגתו של כותב מדור זה נמצאת בספארי שלג בלפלנד, מה שהוביל אותו להרהר על Red Bull Crashed Ice - תחרות החלקה במהירויות מטורפות
10:01
11.03.12
אמש, בזמן שהחזאים בישרו במהדורות החדשות על החמסין הראשון של השנה ועל 30 מעלות בתל אביב ביום ראשון, התקשרה האשה שלי מלפלנד. היא והצאצא הצעיר שלי נסעו לספארי שלג בשכונה של סנטה.
הם דיווחו על טמפרטורות של מינוס 20 מעלות ועל שדות קרח אינסופיים. האשה סיפרה בגאווה על פגישות עכוז מכאיבות עם הקרח בכל עשרה צעדים בממוצע. איך לעזאזל הם הולכים על זה, שאלה וסיפרה על זאטוטים שמחליקים על קרח יותר טוב משאנו הולכים על הדשא בגינה.
הביטוי "כשהחיים נותנים לך לימונים תכין לימונדה" הולם את הסיטואציה. כך לדוגמה מגבלות מזג האוויר מולידות כידוע תחרויות ייחודיות, כמו למשל ה־Red Bull Crashed Ice. מפעל מבורך זה שילדו אנשי רד בול משמש למעשה כקליניקה פתוחה לפריקת מתחים וסדנה לשליטה באגרסיות עבור שלל טיפוסים אובדניים, אנשים שממש חסרו להם צעצועים בילדותם או סתם פסיכופטים חסרי חוש כאב.
סבב תחרויות ה־Red Bull Crashed Ice נודד בערים ברחבי העולם, והתחנה הבאה היא בקוויבק שבקנדה בסוף השבוע הקרוב. מסלולי ההחלקה מותאמים ללוקיישן בכל עיר ועיר. בקוויבק המסלול הוא למעשה תעלת קרח ענקית שהוצבה ברחובות העיר המשופעים, ואורכה כחצי ק"מ. תוואי המסלול שופע סיבובים, פיתולים קיצוניים, פניות הדוקות המחייבות החלקה ממש על קירות התעלה, ושלל מדרגות גבוהות לטובת הקופצים – כך שהמתחרים חייבים להכיר טוב טוב את ברכת הגומל.
מתחרים במירוץ חוצים לעתים את גבול ה-60 קמ"שצילום: cc by skithund
כולם נעולים, מן הסתם, במחליקיים מקצועיים, חבושים קסדות ומצוידים במגנים מכף רגל ועד ראש. וזה, האמת, די מומלץ מאחר שלא אחת הם חוצים את גבול ה־60 קמ"ש. כ־100 אלף צופים בממוצע מצטופפים בשולי המסלול כדי לצפות בקמיקזות שועטים במורד הלבן, מתנגשים זה בזה ומנתרים אל על על גבי הגבעות הקפואות שהכינו להם.
וממש בקטנה לסיום. לפני מספר שבועות דווח כאן, ב"כלכליסט", על קשיי רד בול בישראל. "גברים בעבודה" מקווה מאוד שפעילות החברה לא תיפגע, ולו רק בגלל שלל אירועי האקסטרים שהחברה מנפקת לנו מדי פעם. אירועים שמנתקים אותנו מצרות היום־יום ונותנים לנו אשליה רגעית שהצרה הכי גדולה היא מי יעוף הכי רחוק מעל האגם בפארק הירקון.
