$
פנאי

השבוע/ משחק החיים

נתניהו מנסה להדביק את העולם באובססיה האיראנית, ברק ואשכנזי מנסים למזער נזקים אחרי דו"ח המבקר, ואף על פי כן השמש בפורים נוע תנוע

תמי ארד 10:19 08.03.12

 

לא בכל פורים השמש זורחת אחרי שבוע מושלג וגשום. חיפשתי משפט אופטימי לפתיח - השאר נתון לפרשנות.

 

על פי הפרסומים של טיוטת דו"ח הרפז, גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר אינו מואשם בפוטש נגד שר הביטחון. אבל המסרונים שנשלחו מהרפז לרעיית הרמטכ"ל ולהפך ועיסוקו של יועצו ארז וינר בבחישה ובחיפוש של מודיעין אזרחי מציגים התנהלות בלתי היגיינית, אפילו מביכה, של הרמטכ"ל לשעבר.

 

הדבר האחרון שאשכנזי היה צריך ביום ראשון השבוע הוא קריאת רחוב על שמו. התזמון היה סוריאליסטי, הרעיון לא פחות. אשכנזי עם כל היוקרה שצבר נראה היה מעל הפודיום בשדרות אשכנזי באור יהודה כמי שהתחפש לאחרון העסקנים.

 

קשה למצוא מישהו במדינה שחושב שברק צדיק. קשה גם להאמין שקלטות השיחות שנגרסו בלשכת שר הביטחון היו אוהדות לרמטכ"ל, אבל הציבור בישראל מצפה מהרמטכ"ל שלו יותר מאשר מהפוליטיקאים. אזרחי ישראל מחפשים דמות פטריוטית, נקייה מעסקנות, לשים בה את מבטחם בשעת מבחן. ולראיה סקרי עבר שהעניקו לרמטכ"לים שטרם נכנסו לפוליטיקה ניצחון סוחף בבחירות. ועדיין אף שאשכנזי הפסיד בקרב הפוליטי הראשון שלו, הסקרים מעידים שהקרדיט שלו בציבור עוד עומד לזכותו, לעומת המינוס התדמיתי שצבר ברק שנותר נמוך גם אחרי טיוטת המבקר.

 

עוד פגישה בין נתניהו לאובמה. כיצד זה ייגמר איש אינו יודע
עוד פגישה בין נתניהו לאובמה. כיצד זה ייגמר איש אינו יודעצילום: איי אף פי

 

בינתיים ברק וביבי מנהלים את מה שנראה היום כמו משחק חייהם, או יותר מדויק לומר: משחק חיינו. ההישג הגדול של נתניהו מאז נבחר לראשות הממשלה הוא הצלחתו להפחיד לא רק את העם בישראל מפניו של הדמון האיראני אלא הצלחתו להדביק חצי עולם באובססיה של מדינת ישראל. לא פלא שהאיראנים מדקלמים את הפרוטוקולים של זקני ציון. ומן הצד השני, כשאסד רוצח כבר שנה בבני עמו והעולם כולל ארצות הברית שותק ניתן להבין למה נתניהו מתעקש להיות חרדתי, שואתי, ולא לסמוך על אף אחד מלבד על ברק.

 

אם נבחר לצאת מנקודת הנחה שהתנהלות הצמד ברק נתניהו היא המשך מובנה של אסטרטגיית העמימות הגרעינית של ישראל, ניאלץ להסיר בפניהם את הכובע. אפילו להעניק באופן חריג לנתניהו את פרס האוסקר כשחקן הטוב ביותר. אמנם המשחק של ז'אן דוז'רדן ב"ארטיסט" מבריק, אבל נתניהו עושה את הבלתי ייאמן. המנהיג, שאף אחד לא מאמין למילה שהוא אומר (לא בלשכה שלו, לא הקולגות ולא אובמה), מצליח להכניס את העולם לסרט מתח שאת מועד הבכורה החגיגית שלו אף אחד לא יודע. איך יסתיים הסרט, בין אם ישראל תתקוף ובין אם לאו, נדמה לי שאת זה גם נתניהו עצמו יכול רק לנחש.

x