פירות רטובים
הליקרים שפעם נחשבו למשקה של נשים קצת נזנחו בשנים האחרונות, וחג האילנות הוא הזדמנות טובה להיזכר בשילוב הזה שבין אלכוהול לפרי
ליקר מוגדר כמשקה אלכוהולי בתוספת טעמי פירות, עשבי תיבול, שמנת או תבלינים, וכמובן סוכר. ההגדרה הזאת רחבה מספיק כדי לכלול את הליקרים בייצור המוני, המשמשים בעיקר לתיבול קוקטיילים או קינוחים - לדוגמה אלה מבית מארי בריזאר, ארקטיק או ודרן - וגם את הליקרים היוקרתיים, שרכיב האלכוהול בהם הוא וויסקי משובח או קוניאק איכותי, דוגמת ליקר נפוליאון מנדרין (ליקר מנדרינות על בסיס קוניאק), דרמבווי (ליקר דבש על בסיס וויסקי) ודומיהם. ט"ו בשבט החל היום הוא הזדמנות טובה לבחון את הקשר שבין פירות לאלכוהול - ובקיצור, את מדף הליקרים.
תהליך ייצור הליקר הוא פשוט יחסית ואיננו מצריך ציוד יקר. לעתים די בהשריה ארוכה של פרי באלכוהול, כמו במקרה של הלימונצ'לו. זו אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות החלו לצוץ בעולם, וגם בישראל, יצרני בוטיק. במקרים רבים מדובר בחקלאים שמחפשים שימוש לעודפי פרי ומוצאים תחביב, דוגמת ליקר השזיפים המצוין של מלון בית שלום במטולה. גם מסעדות גילו שייצור ליקר מעניק להן ייחוד, ובזירה הזאת נרשמת פריחה מרשימה.
מי שהפכו את התחביב לעסק הם יעקב ואתי מורד מיקנעם. יעקב, שפרש לגמלאות וחיפש תעסוקה, נזכר בתחביב של אביו: ייצור שיכר (יין פירות) וליקרים. ב־1999 הקים במתחם סולתם הישן באזור התעשייה של יקנעם את יקב מורד, ולצד ליקרים מקובלים כמו פסיפלורה או תות, הוא מייצר ליקרי פטרוזיליה, נענע ותפוחי אדמה.
לפני כשנתיים רכש משקיע אמריקאי חלק מהיקב, מינה לו מנכ"ל מקצועי ופעל לשדרוג הייצור ולשיווק לחו"ל. לקראת ט"ו בשבט מציע היקב מהדורה מוגבלת של ליקר פירות יבשים.
ליקרים נחשבו פעם למשקאות נשיים, אבל היום הם קצת נשכחו, ונחמד לחזור אליהם, לפחות בחג האילנות.
כמה אחוזי אלכוהול יש ביין?
ביינות האירופיים יש, בדרך כלל, 11%–12% אלכוהול בנפח, וביינות אמריקה ואוסטרליה יש 13%–15%. ההתחממות הגלובלית מגדילה את כמות הסוכר בפרי, ואיתה עולים גם אחוזי האלכוהול.
יש לכם שאלה?
