מלאכי הגיהינום הלבן

את חג החנוכה האחרון ביליתי בניו יורק. כן, כשאתם טחנתם סופגניות ולביבות ושרתם "מעוז צור" בשני קולות, אני נאלצתי להסתפק במנהטן בכריסמס. קשה. במסגרת הסבל המתמשך טיפסנו צפונה מהעיר אל המרחבים הכפריים של מדינת ניו יורק.

בחניית ביניים על אם הדרך, תוך מאבק בפנקייק בגודל צמיג, קלטה עיני סוכנות מכירות של החיה שנקראת בלועזית מדוברת Snowmobile. המשפחה חייכה בהבנה, ואת שארית הברקפסט הם סיימו בלעדיי. הכלים הללו, לדברי הסוכן במקום, חיוניים ונפוצים במחוזות שבהם אדם עלול למצוא את עצמו מנותק מציביליזציה, תחת מטר וחצי של שלג. באין שם מתאים יותר, אנחנו בלבנט מכנים את היצורים הללו אופנועי שלג, אף על פי שהם נראים יותר כמו תינוק שנולד בחטא מזיווג של אופנוע, מגלשי סקי ונגמ"ש.

מה שהחל ככלי תחבורה מצא את עצמו מהר מאוד, כמו במקרים רבים, עובר הסבה מבורכת לכלי ספורטיבי למהדרין. מירוצים של אופנועי שלג נערכים באלפיהם בארצות הברית, בקנדה ובאירופה. הענף הזה מפרנס יפה יצרניות ענק של רכבי פנאי, כמו בומברדייה, ימאהה ופולאריס, המוכרות לנו כיצרניות טרקטורונים, והן משתמשות בזירות המירוצים כאמצעי נפלא לקידום מכירות.

אחד משיאי העונה ייערך בסוף ינואר בסמוך לעיירה סולט סיינט מארי במישיגן. שמו של האירוע International 500 Snowmobile Race, ובקיצור I500. הוא נולד ב־1969 ונחשב למקבילה הקרה של מירוץ המכוניות המפורסם אינדי 500. אלא שכאן נאלצים הרוכבים להתמודד לא רק עם 800 ק"מ של נהיגה, אלא גם עם קור מקפיא ועם רוחות המצליפות בפנים כמו מחטים הננעצות בעור. המירוץ נערך במסלול אליפטי ונמשך בממוצע כעשר שעות של נהיגת שלג מפרכת, כשהנטל מתחלק בין שניים לחמישה נהגים לכל כלי.

אופנועי השלג הם הדובדבן שבקצפת מבחינת הספקי מנועים, המגיעים לאזור ה־160 כוחות סוס - הרבה מעבר להספק המכונית המשפחתית שלכם ולהספק מנוע הטרקטורון שאיתו אתם יוצאים לבלות בשבת. מהירות הכלים הללו חוצה בקלות את קו ה־100 קמ"ש, מה שמביא אותם פעמים רבות למצבי קיצון ולהתהפכויות. גם הראות היא לא משהו להתגאות בו, מאחר שבפניות ההדוקות כל כלי מרים גל של רסיסי שלג וקרח בפניו של הרוכב מאחור. ההנעה קדימה נעשית באמצעות זחל בודד באחוריו של הכלי, והניהוג מתבצע בעזרת כידון וצמד מגלי סקי מקוצרים בחזית. למותר לציין שהרוכבים הם רוכבי מירוצים מוסמכים, והם ממוגנים מכף רגל ועד ראש.

ה־I500 נחשב למירוץ הקשה והארוך מסוגו בעולם. במקור היה מסלול המירוץ מרופד שלג טבעי, אולם בשנים האחרונות, בכדי לעשותו קשה וחלק יותר, נשפכים על המסלול בשבועות שלפני המירוץ יותר מ־4 מיליון ליטרים של מים, כדי להגיע לשכבת קרח בעובי של כ־70 ס"מ. קהל של 15 אלף איש לפחות יגיע לאירוע, שסך הפרסים בו עומד על 40 אלף דולר. העסק במישיגן יתחיל ב־31 בחודש במבחנים לקביעת זמנים ומיקום הכלים בזינוק, ויימשך עד 4 בפברואר. תתלבשו חם.