"יש סיפורים מצוינים בישראל"
אן ת'ומופולוס, לשעבר סגנית נשיא HBO ואורחת כנס איגוד המפיקים בתל אביב, מספרת לכלכליסט מדוע רכישת פורמט עדיפה על פיתוח, ומסבירה למה הריאליטי לא יביס את הטלוויזיה המתוסרטת
רק כשאנו מסיימות את השיחה הטלפונית מלוס אנג'לס, משהו נפתח באן ת'ומופולוס. היא שואלת מה יש לראות בטלוויזיה בישראל, כי אם היא כבר מגיעה לביקור ראשון אצלנו, אולי כדאי שתעיף מבט במשהו. ת'ומופולוס, שכיהנה כסגנית נשיא בכירה ומנהלת תוכניות המקור של HBO, תחפש בתוכניות שלנו "את הסיפור האוניברסלי", לדבריה.
לכנס איגוד המפיקים לטלוויזיה וקולנוע, שבו תעביר מחר סדנה בנושא "זירת הפיתוח הבינלאומית", היא מגיעה כשהיא מכירה סדרות אמריקאיות המבוססות על פורמטים ישראליים – "בטיפול", "הומלנד" ("חטופים") ו"רמזור". בטלוויזיה היא עובדת מאז שנות השמונים, ובשנים האחרונות היתה המפיקה האחראית ב"רומא", "שושלת בורג'ס" ו"קמלוט". לפני כן הפיקה, בין השאר, את סדרת הכלא "אוז".
מה חשבת על הסדרות הישראליות ששודרו אצלכם?
"מצוינות. נפלא לראות איזה דברים אתם עושים, ומה היכולות שלכם. יש לכם סיפורים מצוינים לפיתוח".
מה מחפשים בתוכנית לרכישה?
"סיפור אוניברסלי טוב, שידבר לקהל שלנו. משפחה ויחסים תמיד יצליח, גם טיולים. כל מה שהצופה מזדהה איתו ורואה את עצמו כחלק מהסיטואציה".
מהם הטרנדים הבאים בטלוויזיה?
"אי אפשר לדעת עד שזה מגיע לקהל, לכן יותר קל לקנות תוכנית מאשר לפתח אחת. הרעיון בא אליך ולא צריך לחפש אותו. זה יותר טוב מאשר להתחיל מאפס. פיתוח הוא השקעה כספית גדולה".
ומה עושים כדי למזער נזקים?
"ב'רומא', למשל, היה לנו זמן לפיתוח וכותבים מנוסים שיודעים לכתוב דרמות תקופתיות. התסריט היה כה טוב, שיכולנו לעניין את האולפנים (בארה"ב האולפנים מממנים את ההפקה ואז מוכרים אותה לשידור – ת"ו). זה התאים לשוק הבינלאומי וידענו שזה יימכר".
ב"רומא" השקעתם בתפאורה אמיתית ולא בהדמיה ממוחשבת. למה?
"כדי לתת את התחושה הכי אמיתית. הרגשנו שבאנימציה לא נעביר את התקופה. גם אם הצופים לא שמים לב, הרגשנו שחייבים. גם את 'סקס והעיר הגדולה' יכולנו לצלם באולפן, אבל אין כמו התחושה שנותנת העיר. התוכנית נקראה 'רומא', היינו חייבים ליצור את רומא. בסדרה היסטורית ההיסטוריה נראית אחרת, יותר קל להתחבר אליה כשרואים אותה".
הקהל מחפש סיפור
לפי ת'ומופולוס, הביקוש לסדרות ישראליות הוא חלק מהגברת התחרות בשוק. "דרישות הקהל כל הזמן משתנות, ואנחנו מחויבים לחידושים", היא מסבירה. "לכן מחפשים לקנות תוכניות מהעולם. הטלוויזיה מטבעה, כמו כל עסק, מתקדמת ומשתפרת ומחויבת לפיתוח ולהגדלת מספר הצופים כל הזמן".
מהי בעינייך תוכנית מצליחה?
"ברגע שהרבה אנשים רואים, אני מסופקת. אני יודעת שסיפרתי להם את הסיפור. לפעמים לא צריך הרבה אנשים שצופים, מספיק שמתפרסמת ביקורת, שמתפתח שיח. ב־HBO למשל הרייטינג לא כה חשוב כי זו רשת כבלים, אז מי שהתחבר כנראה אוהב את הרשת ויצפה בתכניה. הצלחה נמדדת לא רק ברייטינג, אלא בשיח שהסדרה יצרה, בפרסים שבהם זכתה, אם היא נמכרה לשידור במדינות אחרות. רייטינג גבוה משמח, אבל בעיניי הוא לא מחויב".
איך את רואה את העתיד של הסדרות המתוסרטות בעידן הריאליטי?
"הסדרות המתוסרטות תמיד יהיו, תמיד אנשים אהבו להקשיב לסיפורים. תמהיל נכון של סיפורים, תקופות ואנשים תמיד יעניין, ואי אפשר לוותר על טלוויזיה כתובה כמו שאי אפשר לוותר על מחזות. אנשים מספרים סיפורים, והצופים מחפשים אותם. ריאליטי רק משתלב בין התוכניות האלה".
במה את אוהבת לצפות?
"במה שמספק לי מידע. אני אוהבת לראות תוכניות ידע, היסטוריה, משם ודאי מגיעה האהבה שלי לדרמות תקופתיות. אני אוהבת לראות תוכניות ממקומות אחרים בעולם, איזה אוכל אוכלים שם. הרבה דוקומנטרי".
על מה את עובדת בימים אלה?
"עוד עונה ל'בורג'ס', ודרמה תקופתית חדשה עם טוויסט מודרני, 'ורסאי'. כשאתה מבלה חלק ניכר מזמנך בעבודה על סדרה, כדאי שתאהב את החומרים, אחרת לא יהיה לך עניין בהפקה. צריך לחיות עם העבודה, היא סוג של נישואים, וכדאי שתחבב את בן הזוג".
