5 ענפי ספורט תעופתי
מי שפעילות אקסטרים על הקרקע כבר לא מספיקה לו, יכול לעבור לספורט אווירי. פרץ אדרנלין מובטח. "כלכליסט" מביא חמש דרכים לגעת בשמים
ספורט התעופה אינו עסק זול, אבל המכורים מספרים כי מי שכבר נגע בשמים לא יצליח לצאת מזה. "כלכליסט" מציג את הענפים הפעילים בישראל.
דאייה קורס של 50 נחיתות והמראות ובסופו טיסת סולו
טיסה בכלי טיס לא ממונע, שבה הטייס מנצל תופעות שונות של מזג אוויר, כגון זרמי אוויר חמים עולים, כדי לצבור גובה ומהירות. הדאייה מצריכה יכולות ריכוז וניווט, וכרוכה במאמץ פיזי, ולכן נחשבת לענף ספורט אתגרי. ב־30 השנה האחרונות פותחו דאונים אווירודינמיים מתקדמים, שעשויים מחומרים קלים ועמידים במיוחד.
דן ארזי, יו"ר מרכז דאייה מגידו בקלוב התעופה לישראל, מספר שהפעילות הדאייה הראשונה בישראל התקיימה בגבעת המורה לפני כ־80 שנה. הוא מוסיף שב־45 השנה האחרונות עיקר הפעילות במנחת מגידו ובמחניים בצפון ובשדה תימן בדרום.
איך מתחילים: במרכזי הדאייה בארץ מציעים טיסות היכרות, שמתבצעות עם טייס מוסמך בדאון דו־מושבי. הדאון מחובר למטוס שגורר אותו באוויר עד גובה של 700 מטר, ואז משחרר לדאייה של 15–20 דקות. מי שרוצה להתקדם, מוזמן להירשם לקורס של חצי שנה (50 המראות ונחיתות) שבסיומו יוצאים לטיסת הסולו הראשונה. בניגוד לענפי ספורט תעופתי אחרים, כאן אין צורך להשקיע ברכישת ציוד אישי. טייסים מוסמכים יכולים להצטרף למועדון של קלוב התעופה (שבו 130 חברים).
תמורת 400 שקל לחודש, המועדון מאפשר גם שימוש חופשי בציוד שלרשותו: 35 דאונים – צי גדול יחסית למדינות אחרות (לא כולל גרירת המטוס, 90 שקל להמראה). פרטים: 430 שקל לטיסת היכרות, 10,000 שקל לקורס דאייה. מרכז דאייה מגידו, www.mgc.org.il; מרכז דאייה נגב, www.ngc.org.il.
צניחה חופשית קורס עיוני ו־8–10 צניחות
ענף ספורט תחרותי, שנחשב למאתגר ועתיר אדרנלין. כבר בצניחת ההיכרות, שנקראת טנדם, קופצים ממטוס (בגובה 10–12 אלף רגל) ונהנים מחוויה יחודית: 50 שניות של נפילה חופשית במהירות של 200 קמ"ש, שמקפיצה את הדופק לשחקים חדשים. בישראל פועלים שני בתי ספר לצניחה חופשית: פרדייב בחוף הבונים, שמציע צניחות טנדם וקורסי צניחה, וסקיי כיף, שמציע גם השכרת ציוד לצניחות עצמאיות (החל מ־190 שקל לקפיצה).
איך מתחילים: בצניחת טנדם – מתחילה בנפילה חופשית, ולאחר שהמצנח נפתח ממשיכה בעוד שבע־שמונה דקות של ריחוף בין שמים לקרקע. לאחר מכן נרשמים לקורס בסיסי, שמורכב ממפגשים עיוניים ו־8–10 צניחות מודרכות, שבסיומו יוצאים לצניחת סולו. בוגרי הקורס יכולים להצטרף לאיגוד הישראלי לצניחה חופשית (שבו 300 חברים), ולהשתלב בפעילות השוטפת, עם סמינרים מקצועים, ימי כיף ומפגשי גיבוש. פרטים: החל מ־990 שקל לצניחת טנדם ו־9,200 לקורס צניחה חופשית, 450 שקל לדמי חבר למשך שנתיים באיגוד. פרדייב, מרכז צניחה חופשית,
www.paradive.co.il; סקיי כיף, מועדון וביה"ס לצניחה חופשית; www.skykef.co.il; איגוד הצניחה הישראלי,
מצנחי רחיפה קורס של שלושה חודשים
מצנחי הרחיפה הראשונים פותחו בראשית שנות השבעים, בתוכנית החלל של נאס"א. כדי למנוע מרכבי החלל את נפילתם לים בכניסה מהאטמוספרה, פותחו מצנחי רחיפה עם מערכת ניהוג, שמשמשים ככלי טיס זעירים ועוזרים בניווט רכבי החלל עד הנחיתה הבטוחה על כדור הארץ.
מטפסי ההרים באלפים, שביקשו דרך קלה ומהירה לרדת למטה מהפסגות, היו הראשונים שאימצו בהתלהבות את מצנחי הרחיפה, שלאחר מכן כבשו את הקהל הרחב.
משה אדרי, יו"ר האגודה הישראלית למצנחי רחיפה, מספר שהענף קיים בארץ משנת 87', ומעריך שכיום יש בארץ 200 צנחנים פעילים, שמרחפים בקביעות. לטענתו, מדובר בענף ספורט לא מסוכן, שאינו דורש יכולות פיזיות מיוחדות ומתאים לקהל רחב: ילדים, גברים ונשים בכל גיל. ובכל זאת, יש דרישות סף: מצנחי רחיפה לא מתאימים לבעלי משקל עודף, ומי שירצה לאמץ את התחביב החדש, ייאלץ להוציא מכיסו סכום לא מבוטל (12–17 אלף שקל) לרכישת ציוד אישי (שאי אפשר לשכור).
איך מתחילים: בישראל פועלים שני בתי ספר: סתוונית של שימי נגבי ביפו ו־7 Winds בעפולה, שבהם מציעים צניחות היכרות וקורסי הכשרה. צניחת ההיכרות נערכת במצוקים בצפון הארץ (ליד קיבוץ מבוא חמה) בליווי מדריך מוסמך, ונמשכת כ־20 דקות. קורס מצנחי רחיפה נמשך שלושה חודשים, ובסיומו מקבלים רישון לצנוח לבד. לאחר שרוכשים ציוד, אפשר להירשם לאגודה הישראלית למצנחי רחיפה. תמורת דמי חבר צנועים (120 שקל לשנה) מקבלים שירותי תחזוקה (כולל אחסון הציוד וטיפול בעמדות המראה), הרצאות וסדנאות בטיחות, וכן פעילות חברתית ענפה (ערבי גיבוש, טיולים מאורגנים בארץ ובחו"ל ועוד). פרטים: החל מ־250 שקל לצניחת היכרות, החל מ־5,200 שקל לקורס מצנחי רחיפה. ביה"ס סתוונית, ; www.sitvanit.com Winds 7, www.7winds.co.il; האגודה הישראלית למצנחי רחיפה, www.paragliding.or.il.
גלישה אווירית קורס עד שישה חודשים ומבחנים
גלשן אוויר הוא כלי תעופה קל (25–35 ק"ג) ללא מנוע, שמסוגל לשאת עד שני אנשים. הגלשן מורכב ממפרש, מוטות כנף, שלדת אלומיניום ורתמה מיוחדת שהגולש נתלה עליה. בדומה לדאייה ולמצנחי רחיפה, גם כאן משתמשים בזרמי אוויר ותרמיקות כדי לרחף בשמים, אך ללא מערכת היגוי. השליטה בגלשן מתבצעת באמצעות הטיית גופו של הגולש: ימינה ושמאלה כדי לשלוט בגלגול, וקדימה־אחורה כדי לווסת את המהירות. הרחיפה מתבצעת במצב גוף מאוזן, ובהשוואה לענפי ספורט תעופתי אחרים (שמתבצעים בישיבה או בצניחה) מיטיבה לדמות את מעוף הציפור.
עודד גשוינדמן, יו"ר אגודת הגלישה האווירית בישראל, מספר שגלשני האוויר הראשונים פותחו בתוכנית החלל של נאס"א (טרם פיתוח מצנחי הרחיפה) בשנות השישים, ומהר מאוד פרצו לשוק האזרחי. בארץ הענף נחת בשנות השבעים, אך עדיין לא פרץ לקהל הרחב אולי משום שהוא יקר והיחיד שמחייב רכישה של ציוד אישי (10–20 אלף שקל לגלשן אוויר) עוד לפני שנרשמים לקורס ומוציאים רישיון. כיום יש בישראל בית ספר מורשה אחד (בית ספר לגלישה אווירית של ירון לוין, באזור שפיים) ו־60 גולשים מוסמכים בלבד.
איך מתחילים: מגיעים לגלישת היכרות במבוא חמה (ליד הכנרת), בליווי מדריך מוסמך, שכוללת תדרוך קצר ורבע שעה באוויר. אם מתעניינים, רוכשים גלשן אוויר, ומצטרפים לקורס של ארבעה־שישה חודשים (בהתאם להתקדמות) שבסיומו מבחן תיאוריה ומבחן מעשי. לאחר קבלת הרישיון, נרשמים כחברים באגודת הגלישה האווירית, ומצטרפים לפעילות השוטפת, שכוללת בעיקר הדרכות מקצועיות וארגון תחרויות ליגה. פרטים: 750 שקל לגלישת היכרות, 8,500 שקל לקורס גלישה אווירית, 386 שקל דמי חבר למשך שנתיים באגודה. ביה"ס לגלישה אווירית של ירון לוין,
טרקטורון מעופף קורס הכשרה בן 13 שעות
ענף ספורט חדש יחסית, שנולד בארה"ב בראשית שנות התשעים ונחת בישראל ב־96'. הטרקטורון המעופף הוא כלי טיס זעיר ודו־מושבי, עם מנוע של מטוס אולטרה־לייט, שאינו תלוי בזרמי האוויר, ומאפשר רחיפות ארוכות. בשיא הישראלי מחזיק חיים רווה, שנותר תשע שעות באוויר, שבמהלכן טס מישראל לקפריסין ובחזרה. בישראל פועלים שני בתי ספר שמציעים טיסות היכרות וקורסי הכשרה: דביר מצנחים, שפועל במנחת חוות רונית באזור השרון, ובקאי ישראל, שפועל במנחת עין ורד. יוסי לוי, מנהל וטייס ראשי בבית ספר דביר, מספר שרשויות התעופה האמריקאיות מחשיבות את הטרקטורון המעופף לכלי הטייס הכי בטוח. הוא מוסיף שבהשוואה לענפי ספורט תעופתי אחרים, הוא מציע חוויה קרובה יותר לאדמה – הטיסה נמוכה יחסית (200 מטר) ובה מתרשמים מנוף הקרקע, ולא נבלעים בעננים.
איך מתחילים: מגיעים לטיסת היכרות (עשר דקות הדרכה, 20 דקות באוויר) בלווי טייס מוסמך, שנערכת בטרקטורון דו־מושבי עם מערכת היגוי כפולה. הדרך לקבלת רישיון כרוכה בקורס הכשרה קצר (13 שעות). חובבים לא חייבים לקנות ציוד אישי (15–50 אלף שקל) ויכולים לשכור טרקטרונים (450 שקל לשעה). פרטים: 450 שקל לטיסת היכרות, החל מ־14 אלף שקל לקורס טרטקטורון מעופף. דביר מצנחים www.dvirparagliding.co.il
; בקאי ישראל www.buckeye.co.il
