להיות או לא להיות בפייסבוק
תיאטרוני ישראל מחפשים חברים ברשת החברתית, ובעיקר מנסים להתקרב לקהל הצעיר. אך מספר החברים של כולם ביחד (14,837) לא מתקרב לזה של גלגלצ (36,524), של טל ואביעד (19,405) או של ה"מירוץ למיליון" (19,148)
10:44
01.11.11
הצצה לחדרי החזרות, דיאלוג וירטואלי עם השחקנים ואפילו אפשרות להעביר ביקורת על הצגות. כל אלה אפשריים כיום בדפי הפייסבוק של התיאטרונים, שגם הם כבר הבינו כי מי שלא שם לא קיים, והחליטו לרתום את הרשת החברתית לטובתם.
תיאטרוני ישראל מטפחים כבר שנים את הפלטפורמות הדיגיטליות שלהם: באתרי האינטרנט הם מספקים אינפורמציה שוטפת ומאפשרים לקנות כרטיסים, ביוטיוב עולים סרטונים מעולם התיאטרון וגם בלוגים רבים נכתבים בנושא. אולם הזירה הווירטואלית החזקה ביותר בימים אלה היא זו של הרשתות החברתיות - ובראשן פייסבוק.
"עמוד פייסבוק אמור לתת לגולש ערך מוסף ותחושת בלעדיות", אומר ניר גלבוע, מנהל מחלקת הדיגיטל בגולדפינגר תקשורת, שמתחזקת את עמוד הפייסבוק של תיאטרון החאן. גלבוע אומר כי חשוב לתיאטרון לתקשר עם קהל שנמצא בפייסבוק, בין אם מדובר במנויי התיאטרון או בצרכני תרבות אחרים. "זו משימה לטווח ארוך, ולפעמים היא מצריכה עבודה במשרה מלאה. גופים רבים מגלים שהתחזוק מצריך משאבי זמן ותוכן, וכי לא מספיק לזרוק סטטוס פעם בשלושה ימים", הוא מסביר.
ואכן, נדמה כי בזמן האחרון התיאטרונים החלו להשקיע יותר במדיה החברתית. מרביתם נעזרים בחברות חיצוניות, שמייעצות להם, מתחזקות את הדף ועומדות בקשר שוטף הן עם מחלקות השיווק ויחסי הציבור, והן עם המחלקות האמנותיות, על מנת ליצור תכנים ולספק גירויים חדשים לחברים.
מבקר נולד
כל התיאטרונים נוהגים לקדם את ההצגות הרצות ואת אלה שעתידות לעלות באמצעות העלאת קטעי וידיאו, פרסום ביקורות וניהול פורום חי עם השחקנים. חלקם גם מעלים חידה יומית או שבועית, הקשורה לתוכני ההצגות ומזכה את פותריה בכרטיסי חינם לתיאטרון. רבים מנצלים את הקיר למכירת כרטיסים ברגע האחרון במחירים מוזלים, ומציעים מבצעים אטרקטיביים על בסיס יומי.
שלב נוסף בהידוק הקשר עם הגולש הוא משימות שמגייסות את הצד היצירתי שלו. לבית ליסין, למשל, יש תחרות בשם "מבקר נולד", המזמינה את הגולש לכתוב ביקורת על הצגה עם אפשרות לזכות בהזמנה זוגית לפרמיירה חגיגית ומפגש מצולם עם הכוכבים הגדולים.
תיאטרון גשר, לעומת זאת, העלה לאחרונה את "החיים שלך צריכים במאי", שבו הגולשים התבקשו לכתוב מונולוגים קצרים. "זו פעילות שנועדה לפנות לגרעין הקשה של הצעירים, ומראש הגדרנו את קהילת היוצרים הצעירים שאליה אנו רוצים לפנות", אומר יואל פלדש, מנהל מחלקת ניו מדיה ברוני ארנון תקשורת, המתחזקת את עמוד הפייסבוק של גשר.
התיאטרון קיבל בעקבות זאת יותר מ־500 מונולוגים שיבצעו שחקניו ובהם סשה דמידוב, דביר בנדק ולוסי דובינצ'יק, והמונולוגים האלה יועלו לרשת. "כשחשבנו איך העמוד צריך להתנהל רצינו להבליט את המקוריות, הנועזות ואפילו את ה'רוסיות' של התיאטרון, וכך הוא גם מתנסח. הוא הכי פחות ממסדי מהתיאטרונים שנמצאים ברשתות", מוסיף פלדש.
גם בקאמרי פונים ליצירתיות של הגולשים. מעבר לחידה יומית נושאת פרסים, הם מפרסמים את מועדי האודישנים לחיפוש אמנים להפקות. כמו כן, כשעלתה ההצגה "משרתם של שני אדונים", שעלילתה מתרחשת באיטליה, התבקשו הקוראים לכתוב סיפורים קצרים והזויים הקשורים באותה מדינה. כותבי הסיפורים הטובים ביותר הוזמנו לחזרה הגנרלית של ההצגה. בקאמרי גם מתייגים את השחקנים בתמונות מההפקות, מה שמאפשר הצצה לעמודים הפרטיים שלהם. בהתנהלות היומית שלהם מול קהילת הגולשים הם מתמודדים גם עם הערות כאלה: תומר לוי: "היה לא נעים אמש כשעשיתם הפרדה בין הקהל של 'קברט' לקהל הרגיל של שאר ההצגות באמצעות גדרות הפרדה. השחקנים שלכם קובלים על גדרות הפרדה מחוץ לקו הירוק, אבל לראות הפרדה בין יהודים ליהודים בתוך התיאטרון היה לא נעים". ועל כך ענה הקאמרי: "יש חברות הרוכשות הצגות שלמות עבור העובדים. אלה נכנסים חופשי מבלי לשלם, כך גם המקרה ב'קברט' בערב שבו ביקרתם בתיאטרון, ולכן החלוקה".
התיאטרון הלאומי היה חסר בית כמה שנים, אבל עמוד הפייסבוק שלו מרשים לפחות כמו הבניין החדש. "עיקר תרומת הפייסבוק לתיאטרון טמון ביכולת לתת לקהל מענה באמצעות מגע וירטואלי, סיפוק חומרים, תכנים ויזואליים ומידע שלא היה אפשר למצוא קודם ברשת", אומרים בתיאטרון. על הקיר בדף הפייסבוק של התיאטרון יש הצצה אל מאחורי הקלעים וחדרי החזרות, ימי הולדת וירטואליים לשחקנים, אולפן חי עם שחקנים ואפשרות להעברת מסרים אישיים. דף הפייסבוק של הבימה הוא היחיד בעל נתיב שמוביל לחנות וירטואלית, Yalla Shop, שבה אפשר לקנות כרטיסים במחירים מיוחדים.
"יש היום מספר פתרונות טכנולוגיים למכירה בפלטפורמת הפייסבוק, ובמקביל עובדים על פלטפורמות מתקדמות יותר שיאפשרו הזמנת מקומות ישר מהפייסבוק. אך זה עוד לא קורה, כיוון שהעלויות גבוהות, ואני לא חושב שתיאטרונים, בהיותם גופים ציבוריים, יכולים להרשות זאת לעצמם", אומר מיכה וייסמברגר, מנהל השיווק של בית ליסין. "אנחנו משתמשים בפייסבוק כרשת חברתית ולא ממנפים את זה כרגע לפעילות של מכירה אקטיבית".
בבית ליסין לא מנסים לפנות לקהל יעד מסוים בפייסבוק. "אנחנו עוד לא יודעים מה הפרופיל של צרכן התיאטרון שחי באתרים שלנו בפייסבוק, אז קשה להגדיר מטרות", מסביר וייסמברגר. "אבל המטרה שלנו בסוף 2012 היא להגדיל את מספר האוהדים בקרב התיאטראות בישראל, ולשם כך אנו מכינים הרבה הפתעות".
גם לצרכים שיווקיים
גם התיאטרונים העירוניים בדרום ובצפון עולים על הגל. תיאטרון באר שבע עומד להשיק במקביל לאתר החדש דף פייסבוק מעוצב, בתקווה שיגיע לאוכלוסייה שלרוב אינה פוקדת את התיאטרון ויהפוך לזרוע שיווק אפקטיבית לבני הנוער והסטודנטים הרבים בעיר. השאיפה: למכור כרטיסים ישר מהדף.
מנכ"לית תיאטרון חיפה, ניצה בן צבי, מגדירה את עצמה כפריקית של הרשת, ועוסקת בקידום הנושא בתיאטרון. גם בחיפה נעזרים בחברה חיצונית, שתשדרג את אתר הבית ותסנכרן אותו עם הרשת החברתית. "זאת הזדמנות אדירה לחשוף את הדור הצעיר לתיאטרון ולמידע, ולהראות איך התיאטרון משפיע על החברה, בלי קשר לשיווק", אומרת בן צבי. "אין ספק שזה גם משרת את הצרכים השיווקיים של התיאטרון: זו במה ענקית לדיאלוג והשמים הם הגבול. כל רעיון מהמרחב הפיזי יכול לעבור למרחב הווירטואלי, וברגע שנתחיל בתהליכים האלה זה יהיה כמעיין המתגבר".
תומר לוי, חבר של הקאמרי: "היה לא נעים אמש כשעשיתם הפרדה בין הקהל של 'קברט' לקהל הרגיל של שאר ההצגות באמצעות גדרות הפרדה. השחקנים שלכם קובלים על גדרות הפרדה מחוץ לקו הירוק, אבל לראות הפרדה בין יהודים ליהודים בתוך התיאטרון היה לא נעים".
הקאמרי: "יש חברות הרוכשות הצגות שלמות עבור העובדים. אלה נכנסים חופשי מבלי לשלם, כך גם המקרה ב'קברט' בערב שבו ביקרתם בתיאטרון, ולכן החלוקה".
