גברים בעבודה: בתים על גלגלים
בארקנסו מתגברים על השיעמום באמצעות אירוע שהוא שילוב מבורך בין בליסת מעדני שעועית ודחיפת בתים ניידים במורד הרחוב
האמת, גם אם היא כואבת, צריכה להיאמר: ארקנסו היא מדינה משעממת. היא כל כך משעממת עד שנראה כאילו נהר המיסיסיפי עושה לה טובה ותוחם אותה ממזרח כדי שמשהו שם יזוז ויהיה על מה להסתכל. בכל מדינה ממדינות ארצות הברית תמצאו אטרקציה כזו או אחרת לפיתוי תיירים פוטנציאליים, לא בארקנסו. על גבי לוחיות הרישוי של מכוניות בכל היבשת מופיעה, בנוסף לשם המדינה, שורה המציינת את הייחודיות של כל אחת מחמישים המדינות. על גבי לוחיות הרישוי של ארקנסו מופיע הכיתוב הסתמי: "The Natural State". למעשה, הביקור היחיד של ארקנסו בתודעת העולם היה בזכות שמונה השנים שבילה בכיר בניה, ביל חובב הסיגרים, בבית הלבן. מאז, יוק.
אבל כמאמר הקלישאה: "גם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגיר", בסוף החודש יהיו עיני העולם כולו נשואות אל המדינה הנידחת בשל האירוע הקוסמי ששמו Bean Fest & Championship Outhouse Races. משברים כלכליים עולמיים וסכסוכים בין מדינות ייזנחו בין 27 ל־29 באוקטובר בשל הפסטיבל אשר כשמו כן הוא – שילוב מוצלח במיוחד של מעדני שעועית על כל המשתמע מכך, ואחד המירוצים הססגוניים והמטורפים שיש לעולם המערבי להציע.
על סעיף בליסת השעועית והשלכותיה השונות והמגוונות לא נרחיב את הדיבור, ונראה שזה המיטב שהקולינריה של דרום מרכז ארצות הברית יכולה להציע. מירוץ הבתים הניידים, לעומת זאת, הוא עניין אחר לגמרי. שלל חדרים על גלגלים, מחדרי שירותים ועד אמבטיות, שנבנו במיוחד לאירוע, שועטים במהירות ברחובות העיירה מאונטיין וויו שבחבל האוזארק.
היצירות הללו נדחפות על ידי שניים או שלושה אדריכלים חובבים, ונהוגות בידי איש צוות היושב בתוכן. החוק הבסיסי של התחרות הוא שעל המבנה הנייד להיות סגור ובנוי כחדר לכל דבר. הצוותים המתחרים מגדילים לעשות ומצפים את הקירות הפנימיים בשלל אביזרים וציוד האופיניים לכל חדר וחדר בבית - כיורים, ברזים, אסלות, מתלים למגבות ועוד ועוד.
כל הצוותים יזנקו ביחד, זו השנה ה־28, אל הדרך, אבל רק מעטים יזכו לחצות את קו הסיום שכן יכולות התכנון והביצוע הן לרוב טעונות שיפור. הפרס למנצח, באופן ממש לא מפתיע, הוא גביע מוזהב בצורת אסלה, כך ששווה להתאמץ.
ומכאן לפינתנו: "זה ייגמר בבכי". לפני שמונה ימים התקיים בווסט וירג'יניה אירוע ה־Bridg Day, יום קפיצות הבייס מגשר שגבהו כ־300 מטר, שעליו דיווחנו במדור זה לפני כשלושה שבועות. ברגעים אלו ממש שוכב משתתף בשם כריסטופר ראיין ברואר בבית החולים, אחרי שהתעקש למשוך את הקפיצה קצת יותר מדי ולא פתח את מצנחו בזמן. ראיין (27) סיים את יום הגשר כשרוב עצמות גופו שבורות. לגשר שלום.
