$
פנאי

מדינה מחפשת דרך

בעולם שבו איש כמעט אינו מאמין להצהרות של ממשלת ישראל, במדינה שבה נהג נטול מצפון דורס צעירה למוות ועסוק רק בחיפוש דרך מילוט — דרוש מישהו שיחזיר אותנו למסלול הנכון, או בשתי מילים: דרוש מנהיג

תמי ארד 10:28 22.09.11

 

הדורס של לי זיתוני, הצעירה המקסימה שנהרגה ביום שישי בתל אביב, ביקש להסביר בטלפון מצרפת את הבריחה שלו ממקום התאונה, ואחר כך מהארץ. יש סיטואציות בחיים שבהן שומעים משפטים, מבינים את המילים, אך לא מצליחים לקלוט את התוכן הנאמר. זו אחת מהן.

 

התנהגות מוסרית, מצפונית נרכשת בגיל צעיר. מסיבות שונות יש מי שמתבגר מבלי שהטמיע ערכי מידות בסיסיים אלה. הכשל הפסיכולוגי שגרם לקלוד איזק לברוח לא מעניין את משפחתה של לי, כמו גם התנצלותו. הם רוצים, שיעמוד למשפט. הם רוצים צדק. בפועל גם אם ייגזר דינו לחומרה הוא יְרצה שנים בודדות בכלא. במדינת ישראל התשלום עבור חיים שנקטפים בתאונות "פגע וברח" זעום ואבסורדי. זה החוק, זה הצדק וממול האובדן הבלתי נתפס שאין לו נחמה.

 

יש דוגמאות פחות קיצוניות למרחק שבין מילים לתוכן. הפוליטיקה היא אולי הזירה המייצגת ביותר לתיאור הפער הזה. כך, למשל השבוע, פרץ החיבה של מצנע כלפי פרץ או מנגד שלי יחימוביץ' והגב שהיא מקבלת מהליכוד שמומחש ומוכחש וחוזר חלילה. נתניהו ואבו מאזן, שינאמו מחר מעל בימת עצרת האו"ם, הפליאו ליצור במשך שנים מכבסה של מילים. אין ולא כלום בין מה שאמרו למה שהתכוונו. הצהרותיהם השבוע על נכונות להידבר בכל מקום ובכל זמן אפילו לא ביטאו את הפנטזיה שלהם. נתניהו חפץ במשא ומתן שיימשך לפחות שני עשורים, או עד שיפרוש לדיור מוגן, ואבו מאזן רוצה הכרה בינלאומית. שניהם לא מעוניינים להגיע להסכם.

 

אבו מאזן עם מזכל האו"ם באן קי מון, מצפה למחיאות כפיים
אבו מאזן עם מזכל האו"ם באן קי מון, מצפה למחיאות כפייםצילום: mct

 

נתניהו ישטח בפני עצרת האו"ם את האמת שלו, האמת של מדינת ישראל בהנהגתו, שלמען האמת כיום לא מעניינת כמעט אף אחד בעולם. הנאום של נתניהו הוא כמו שיר של להקת חימום שבאה לפני שהכוכב עולה לבמה. אבו מאזן עבד קשה עד שהגיע לקיסריה, כלומר: לניו יורק. נתניהו יודע שהאו"ם זה לא הקונגרס האמריקאי, ואבו מאזן הוא זה שיקצור הפעם את התשואות. אחרי שהעצרת תתפזר נתניהו ישוב הביתה לזרועותיהם של יעלון וליברמן שיזמזמו יחדיו את המנטרות המוכרות: או"ם שמום, ואין פרטנר למו"מ. אבל זה לא ירשים את המדינה הפלסטינית שתעשה את צעדיה הראשונים כישות מוכרת.

 

"תקוותי האחרונה והיחידה היא שאי שם במדינה חסרת הגבולות הזאת קיימת ישות חכמה מאיתנו, שתוכל לעוץ לנו עצה ולעזור לנו. כמובן, אין זו אלא אפשרות. אבל דבר אחד בטוח: החיפוש אחר הישות הזאת דורש סייר וגשש, מישהו שיוכל לגלות נתיבות בישימון חסר נתיבים, שלא יירתע מכל סכנה ולא יכרע תחת שום קושי ותלאה. במילה אחת: גיבור". ציטוט מתוך "הסיפור שאינו נגמר", שכתב מיכאל אנדה על ארץ פנטזיה.

x