12 סרטים מחפשים מימון

"שליש מכל הכסף שהושקע בקולנוע הישראלי בעשור האחרון מגיע מחו"ל", מספר כתריאל שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי. "עד כה עשינו 34 פיצ'רים עם צרפת, 24 פיצ'רים עם גרמניה ושמונה פיצ'רים עם קנדה. אלו מספרים מדהימים, שמראים כי אחרי כספי הקרנות הציבוריים, סכום ההשקעה הגבוה ביותר מגיע מחו"ל".

לאור העובדות המרשימות הללו, קל להבין מדוע כנס הפיצ'ינג, שמתקיים היום במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים, זוכה לעניין רב בתעשייה. הכנס נועד לעודד קופרודוקציות ישראליות בינלאומיות, והשקעה של גופים זרים בקולנוע הישראלי. היום ומחר יוצגו בכנס 12 פרויקטים ישראליים בעלי מימון ראשוני.

היוצרים ינסו להצית את דמיונם של אנשי מפתח בתעשיית הקולנוע הבינלאומית, ביניהם רוברטו אולה, מנהל קרן הקולנוע האירופאית יורו אימאז', ומישל ריאק, מנהל מחלקת הרכש בתחנת הטלויזיה הצרפתית ארטה. בראיון בלעדי ל"כלכליסט", מסביר שחורי, יוזם האירוע, את מהות הפלטפורמה העסקית הזאת ואת ייחודיות תופעת הקופרודוקציות בישראל.

"הרעיון של פיצ'ינג קיים כבר שנים רבות", מספר שחורי על ההיסטוריה שמאחורי המיזם. "כאנשי קולנוע אנחנו תמיד מספרים את הסיפור שלנו לאנשים רבים כדי לגייס השקעה, שחקנים, צוות מוביל וכדומה. במשך השנים התברר שישנן מדינות שאינן יכולות לגייס את התקציב הדרוש להפקה אך ורק מהמקורות המקומיים, ולכן הן צריכות לגייס כספים מעוד ארצות. הרעיון הזה הוביל לתופעת הפיצ'ינג, שהתחילה בפסטיבל הסרטים ברוטרדם לפני יותר מ־20 שנה. המטרה היא להפגיש בין תסריטים עם פוטנציאל ובין סוכני מכירות, מנהלי קרנות ומשקיעים פוטנציאליים".

מה מייחד את האירוע בירושלים?

"הקולנוע הישראלי מעורר עניין בעולם זה זמן רב, ולכן החלטתי להביא את רעיון הפיצ'ינג לפסטיבלי הסרטים בירושלים ובחיפה. בירושלים זו השנה השישית שאנו מקיימים את האירוע. כדי להשתתף בו חייבים שלפרויקט יהיה תסריט שלם, ולפחות שליש מההשקעה מובטחת (בערך 250 אלף דולר). הרעיון: משקיע מחו"ל תמיד ירצה לדעת אם במדינת האם הצליחו לגייס כבר מימון, ולכן הפרויקטים מגיעים לשולחן עם 'משהו מהבית'".

שחורי. "כאנשי קולנוע אנחנו תמיד מספרים את הסיפור שלנו לאנשים רבים כדי לגייס השקעה" צילום: אוראל כהן

איך אתה מסביר את התופעה של ההשקעות הזרות בקולנוע ישראלי?

"יש כאן שילוב מעניין ונדיר בין שלושה גורמים: עוצמת הסיפורים שיוצאים מישראל, הכישרון של הבמאים הישראלים לספר סיפור בדרך מרגשת וקומוניקטיבית והמיומנות של המפיקים הישראלים לסיים את הסרט במסגרת התקציב ולוח הזמנים. כל אלו יוצרים ביטחון אצל המשקיעים, ובזכות זה אנו מגיעים להשקעות בסדרי גודל כאלה".

אילו הצלחות ידועות הניבו אירועי הפיצ'ינג בעבר?

"לפני ארבע שנים עמד שמוליק מעוז בפיצ'ינג של ירושלים, רועד כעלה נידף, וסיפר את הסיפור של 'לבנון'. כשסיים ניגש אליו מישל ריאק מערוץ ארטה, ואמר לו 'אני בפנים'. השאר, כמובן, היסטוריה. לאחר מכן עמדו שם החבר'ה של 'סיפור גדול', ואליהם ניגשו כמה אנשים מחו"ל שנדלקו על הסיפור עד שזה הפך לקופרודוקציה צרפתית. דוגמה שלישית היא 'מבול' של גיא נתיב, זוכה פסטיבל הסרטים בחיפה בשנה שעברה".

מה הסיכוי לקבל מימון באירוע?

"על פי הניסיון המצטבר לפחות שניים מהמשתתפים ייצאו עם משהו, ויקבלו עוד 250 או 300 אלף יורו. המשמעות היא שהסרט הופך להפקה בינלאומית, ואז הסיכוי שלו למצוא סוכן בינלאומי ולהצליח בפסטיבלים עולה באופן ניכר".

יש נושאים בקולנוע הישראלי שאירופה עייפה מהם? אולי יש כבר יותר מדי קופרודוקציות?

"זה נכון, אבל לא בגלל הנושאים. יש יותר מדי סרטים טובים בקולנוע הישראלי שמתאפיינים בעיקר באופי ביוגרפי, פתוח וחושפני. מדוע, למשל, השקיעו הצרפתים, הגרמנים והיפנים בסרט כה מקומי כמו 'אדמה משוגעת', שמתמקד בקיבוץ, ולא עוסק בסכסוך? היה משהו בעוצמה של הסרט והבמאי הלך עם הסיפור עד הסוף. הסוד הוא תמיד בסיפורים".