עמי פיינשטיין: "יש פה מהפכה"

"שוק הכרטיסים בישראל עובר מהפכה צרכנית", אומר עמי פיינשטיין (43), מנכ"ל חברת איוונטים ישראל, שבימים אלה מתחילה לפעול בישראל כנציגת איוונטים, חברת הכרטיסים הגדולה באירופה והשנייה בעולם אחרי טיקט מאסטר. בכך מצטרפת ישראל ל־20 המדינות האירופיות שהחברה פועלת בהן.

שוויה הבורסאי של החברה - האחראית על מכירת כרטיסים לאירועים מובילים, ומפעילה את מערך הכרטוס של אתרי המופעים, ההיכלים, האצטדיונים והפסטיבלים הגדולים ביבשת - עומד על יותר ממיליארד דולר. החברה הדפיסה 110 מיליון כרטיסים בשנה האחרונה, וטיפלה ב־360 מיליון איש.

"ישראל נמצאת 10–15 שנים אחורה מהעולם בכל הקשור לטכנולוגיה של מכירת כרטיסים", אומר פיינשטיין.

לדבריו, המהפכה הצרכנית בשוק הכרטיסים החלה בעולם התעופה, שם מספיק לבוא לטיסה עם שובר מודפס ישירות מהאימייל, ואפילו רק דרכון בתוקף. כך פועלת מערכת מכירת הכרטיסים של איוונטים. כל שעל הלקוח לעשות הוא לבחור באתר האינטרנט את המופע הרצוי, ולהדפיס את הכרטיס במדפסת שלו. על גבי הכרטיס מוטבע ברקוד, שעמו יש לבוא לאירוע. את הברקוד אפשר לקבל גם ישירות בטלפון, עם שליח או בדואר עד הבית.

ריהאנה. יבוא של אורנג'צילום: איי פי

אין שקיפות

פיינשטיין עבד כ־20 שנה בארגונים גדולים. בעברו היה סגן מפקד טייסת בחיל האוויר ורקדן בלהקת הבלט הישראלי. בתפקידו האחרון היה מנהל מערך השיווק באורנג', שם נחשף למתרחש בשוק כשהשתתף בהבאת אירועים בחסות החברה, בהם ההופעה של ריהאנה.

איך התחיל הקשר עם איוונטים?

"ראיתי דברים מטורפים, אירועים שאגיד בעדינות שלא היתה שליטה על מה שקורה בהם. 75 אלף איש ראו הופעה ולא ידעתי מיהם, לא היה לי אף דו"ח. באחת ההופעות באצטדיון רמת גן ביקש המפיק האירופי דו"ח מכירות, והוא לא האמין שיושבים אנשים מאחורי הקלעים וסופרים ידנית את הביקורות. מדובר כאן בהרבה כסף בלי שקיפות ובלי שליטה במידע. נסעתי להנהלה של איוונטים ואמרתי להם 'בואו לישראל'. נתנו לי שבועיים להכין פרזנטציה שוות ערך לתואר שני, הכוללת את כל הנתונים. לא ישנתי שבועיים והבאתי להם את המצגת, שבזכותה באו לסיור. הם התלבטו שנה, עד שנתנו תשובה חיובית".

מה הכריע את הכף?

"אחרי שחתמנו, הם סיפרו לי למה הסכימו. אחת הסיבות לכניסה לישראל היא משום שרוב חברי ההנהלה יהודים. בנוסף עבדתי כמעט שנה על המרת המערכת שלהם לעברית. כעת הם יכולים להפעיל את המערכת גם בערבית ובשפות נוספות שנכתבות מימין לשמאל, וכך תרמתי לפיתוח העסקי של החברה. ומובן שהם חושבים שיש כאן ביזנס".

קניית כרטיסים דרך איוונטים נוחה וחוסכת את זמן ההמתנה בקופות. כמו כן, אפשר להנפיק מיד כרטיס חלופי במקרה של אובדן ולקבל סידורי חניה. ברגע שעסקה מתבטלת, המערכת מתעדכנת מיד והכרטיסים משתחררים. כך נמנעת מכירת כרטיסים כפולה. גם בפן הביטחוני יש יתרונות, כיוון שיש נתונים שמיים לגבי כל צופה.

פיינשטיין. "משרדי הכרטיסים הגדולים שונאים אותי, כי נורא יקר לעשות את מה שיש לנו. האתר שלנו יודע למכור את כל אצטדיון רמת גן ברבע שעה בלי ליפול"צילום: אלה סברדלוב קרן

שוק פרימיטיבי

את התשתיות הללו פינשטיין מנסה למכור למוסדות תרבות בארץ. "לכל התיאטרונים היום יש יכולת להכניס 20 עד 30 אחוז יותר ממה שהם מוכרים, מה־20–30 אחוז האלה אני יכול להרוויח, כי יש לי את הטכנולוגיה ואת התשתית. יש התעניינות מהתיאטרונים ומגופי תרבות גדולים אחרים. גם חלק מהאצטדיונים יתחילו לעבוד איתי בקרוב".

זה יפגע במשרדים הקיימים?

"בכל תחרות יש לחץ ודאגה. אנחנו בעד תחרות, ואפילו מנסים לייצר שיתופי פעולה עם משרדי כרטיסים שרוצים לעשות צעד קדימה לכיוון הטכנולוגיה. אני יכול לשתף איתם פעולה ולעבוד איתם על המערכת שלי. משרדי הכרטיסים הגדולים שונאים אותי, כי זה נורא יקר לעשות את מה שיש לנו. האתר שלנו יודע למכור את כל אצטדיון רמת גן ברבע שעה בלי ליפול".

כדי לשרוד בשוק, משרד חייב גם להפיק או לייבא אמנים?

"חלק ממשרדי הכרטיסים הם גם מפיקים, וזה החיסרון שלהם. מפיקים לא יודעים מה האינטרסים של המשרד שהם עובדים איתו, כי אם יש למשרד הפקה משלו הוא יעדיף למכור אותה קודם, במקום להשקיע במערכת טכנולוגית. בוב דילן, לדוגמה, זה כסף מזומן".

שוק הכרטיסים לאירועי תרבות וספורט בישראל מגלגל כמיליארד שקל ברוטו בשנה. נטו, נשארים 200–300 מיליון שקל פנויים, המתחלקים בין חמישה משרדים. פיינשטיין שואף להשתלט על התחום: "בכל מקום שאיוונטים הגיעה אליו היא הפכה מספר 1 או 2 בשוק", הוא אומר, "אנחנו רוצים להיות אחד משני המשרדים המובילים.

"כרגע אנחנו עוסקים בבידור ובספורט, אבל בהמשך נתחיל גם עם צ'ארטרים וחבילות חופשה להופעות בחו"ל. אני חושב שיש פה מהפכה ולא הייתי מהמר על העתיד שלי, על הכסף שלי ושל המשפחה שלי אם לא הייתי מאמין בזה לטווח הארוך".