$
פנאי

מפרקים את האוסף

120 עבודות מאוסף עמי בראון יוצעו למכירה בעקבות מותו של בראון. קץ אחד האוספים החשובים באמנות הישראלית: טרגדיה או הזדמנות?

דנה גילרמן 14:2306.12.10

בביקור במשרדי בית המכירות תירוש בהרצליה פיתוח השבוע מצאתי את התשובה לשאלה שהעסיקה רבים בעולם האמנות: מה יקרה לאוסף עמי בראון לאחר מותו של בעליו. בראון נפטר לפני כחודש, ובמכירה הבאה של תירוש, שתתקיים ב־29 בינואר, כלולות 120 עבודות מהאוסף שלו. אמנם גם במכירה הקודמת של תירוש הוצעו למכירה 50 עבודות מהאוסף, אבל אז הגיעו לבית המכירות עבודות שוליות, ואילו הפעם מדובר בעבודות מרכזיות, כאלה שהוצגו בתערוכה החשובה מאוסף עמי בראון שהוצגה לפני כשנה במשכן לאמנות בעין חרוד, ותועדו בקטלוג.

 

הנה כמה דוגמאות: “נבאטיה" של מרדכי ארדון מ־1979-80 מוערכת ב־150–200 אלף דולר; “אשה־הר" של אורי ריזמן מסוף שנות השישים מוערכת ב־80–120 אלף דולר; “ירושלים" של לודוויג בלום מ־1947 מוערכת ב־25–30 אלף דולר; “חגיגת יום העצמאות בקיבוץ" מ־1950 מוערכת ב־50–80 אלף דולר; “הטכניון" של מנחם שמי מ־1940 מוערכת ב־20–30 אלף דולר; “נשיאת כפיים" של מיכאל סגן כהן מ־1983 מוערכת ב־10–15 אלף דולר; “ללא כותרת" של לאה ניקל מ־1956 (בקירוב) מוערכת ב־15–20 אלף דולר; “אשה בחלון" של אברהם נתון מ־1952 מוערכת ב־15–20 אלף דולר; ו"ללא כותרת" של רפי לביא מ־1960 מוערכת ב־15–20 אלף דולר.

תחילת הסוף

  

ירושלים של לודוויג בלום ירושלים של לודוויג בלום

 

חלק ב' של המכירה, שבדרך כלל כולל עבודות על נייר במחירים נמוכים, יהיה גם הוא אטרקטיבי. הוא יכלול הרבה עבודות נייר מהאוסף של רפי לביא, משה גרשוני, לאה ניקל, מיכאל דרוקס, משה קופפרמן ואחרים. כל העבודות שהגיעו למכירה עברו את אישורה של גבי בראון, בת זוגו של עמי. מנהל בית המכירות, דב חזן, מוסיף שהמכירות הבאות יכללו עוד עבודות חשובות מהאוסף.

 

אפשר לנבא שהמכירה תהיה הצלחה גדולה. הרי כבר במכירה הקודמת, שהוצעו בה למכירה עבודות שוליות יחסית, נמכרו 46 מהן במחירים גבוהים בהרבה מההערכה המוקדמת. אין ספק שנדירותן בשוק של עבודות כמו אלה של ריזמן, שלזניאק, ארדון וסגן כהן מבטיחה ביקוש רב ותחרות בין הקונים. אך לא מדובר רק בעבודות נדירות; יש אמנים שאין קושי למצוא עבודות שלהם במכירות פומביות, אבל קשה למצוא כאלה שהן באמת טובות. למשל, ציורי הקיבוץ של יוחנן סימון שכלולים במכירה הם מהיותר משובחים שיצר האמן. כך גם הציור הנפלא המוקדם של לאה ניקל והפנורמה הירושלמית שיצר לודוויג בלום.

 

אפשר להאמין שחזן יהיה מרוצה בסוף המכירה, ואיתו גם כמה וכמה קונים. אך לגבי רבים אחרים יש משהו עצוב בהפרטת האוסף. המכירה הזו מסמלת את קצו של אחד האוספים החשובים באמנות הישראלית, שכולל יותר מ־3,000 פריטים שנאספו באהבה רבה. בתחילה היה ניסיון להקים מוזיאון בבאר שבע, אך הוא כשל כיוון שלא נמצא פתרון לבקשתו של בראון להקים קרן ציבורית להבטחת תחזוקתו של המוזיאון. לאחר מכן ניסו למכור בחטיבה אחת כ־900 עבודות מרכזיות מהאוסף, אך להצעה הזו לא נמצאו קונים. בשלב מסוים קיוותה גליה בר אור, מנהלת ואוצרת המשכן לאמנות בעין חרוד, שהעבודות החשובות יגיעו לאוסף של המשכן, אך גם תקווה זו התבדתה. ואם חושבים על כך, עתידו של אוסף עמי בראון הוא גם עתידו של אוסף הפניקס, שמוצע למכירה ב־23 מיליון דולר.

 

ואולי יש בכך גם משהו אופטימי: הסיפור שנוצר באוסף של אספן אחד מתפרק מחדש ומאפשר לחלקיו להפוך לחלק מתחביר אחר לגמרי אצל אספן אחר. כך מתאפשרים סיפורים שונים שמהווים אלטרנטיבה לסיפור אשר הוצג לפניהם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x