מסוחרים לגלריסטים

חזי כהן היה בעברו סוחר אמנות. לפני כשנתיים הפך לגלריסט ופתח בתל אביב את גלריה חזי כהן לאמנות עכשווית. "החלטתי לפתוח גלריה בעקבות תערוכה מקיפה שערכתי ליגאל תומרקין”, הוא מספר. "התהליך האוצרותי וההפקתי גרם לי עונג רב, והרגשתי שהגעתי למקום שאין לי ממנו דרך חזרה. יותר מכל אני רוצה לעסוק באמנות עכשווית. זה המקום שבו נמצאות הסקרנות והתשוקה האמיתיות שלי”.

מאז הוצגו בגלריה כמה תערוכות מוצלחות, בהן תערוכת ציור של עמית קבסה, תערוכת צילום של אמיר נווה ותערוכת ציור קבוצתית של אמנים צעירים מניו יורק, שגם משכה קהל רב. בינואר הקרוב תעבור הגלריה למשכנה החדש והמרווח (450 מ"ר), ברחוב וולפסון בדרום העיר. את החלל תפתח תערוכת צילום של נעמי לשם, זוכת פרס קונסטנטינר לצילום לשנת 2009. פרטים: פרישמן 15 תל אביב.

גלריה נוספת שעוברת להתמקד באמנות עכשווית היא גלריה דן, שמאז ייסודה ב־1986 התמקדה בהצגה מסחרית של של אמנים מוכרים לקונים פוטנציאליים. לפני כשנתיים נחנך החלל החדש של הגלריה ברחוב גורדון, ומאז התנסה אביר משה, הבעלים של המקום וסוחר ותיק, בהצגת תערוכות של יצירות עכשוויות, עד שהבין כי הוא מעוניין להתמקצע בתחום. מינואר ייפתח המקום במתכונת חדשה כחלל לאמנות עכשווית, שיתמקד פחות במסחר ויותר ביצירה, ויציג לוח תערוכות מקצועי. בנוגע להמשך הצגת יצירות ותיקות יותר בגלריה משה אומר: "העיסוק באמנות ותיקה יהפוך אצלי למינורי. אני לא אזנח לקוחות של שנים, אבל הקו המוביל יהיה עכשווי”. עד סוף החודש מוצגת בגלריה תערוכה של יוסל ברגנר. בינואר, לאחר שיפוצים ומיתוג מחדש, תיפתח הגלריה במתכונתה החדשה. פרטים: גורדון 36.

דרישה ליוצרים צעירים

המעבר ממעמד של סוחר למעמד של גלריסט מסתמן כמגמה בשנתיים האחרונות. מלבד כהן אפשר למנות גם את האספן והסוחר רוני פורר, שנקט מהלך דומה: נוסף על גלריה גולקונדה, שהוקמה ב־1995 ומכרה יצירות של אביגדור אריכא, יחזקאל שטרייכמן, יצחק דנציגר ויוצרים מתקופת הרנסנס האיטלקי והאימפרסיוניזם, פתח פורר לפני כשנה את קונטמפוררי ביי גולקונדה. בחלל החדש, ברחוב הרצל בתל אביב, מוצגות תערוכות של אמנים צעירים ולא רק אמנים מבוססים הפונים לקהל לקוחות שמרני יותר.

מתוך התערוכה "ישנים" של נעמי לשם בקרוב בגלריה חזי כהן

מה המניע לשינוי הזה? מדוע סוחר שמתפרנס ממכירת אמנות ותיקה ובטוחה, ואינו נדרש להוצאות על פעילות שוטפת של חלל תצוגה, מחליט להיכנס להרפתקה הזו? אפשר לשער שבראש ובראשונה יש רצון להרחיב את קהל הקונים. נכון שעדיין יש דרישה גדולה לאמנים כגון יוסל ברגנר, מרסל ינקו, ראובן רובין, אביגדור אריכא ויצחק דנציגר, אך במקביל יש גם לא מעט אספנים וקונים צעירים, שמחפשים עבודות של יוצרים עכשוויים משנות התשעים והלאה.

כמו כן, נדמה שאמנות עכשווית הפכה בשנים האחרונות למותג אופנתי להתהדר בו. מלון הבוטיק החדש של אבי יפרח ברחוב מזא”ה בתל אביב, למשל, מצהיר על כוונתו להציג אמנות עכשווית, ו־Art Hotel של דורון סבג מקיים מאז שהוקם פרויקטים מעניינים ומתגמלים עם אמנים צעירים.

"אני סוחר בתחום כבר 20 שנה, ולדעתי זו התפתחות טבעית של השוק", אומר אביר משה. "הלך הרוחות משתנה. יותר ויותר לקוחות שלי מתעניינים באמנות עכשווית. השוק גם מתמקצע. זו אחת הסיבות שלקחתי את רוית הררי, אוצרת שמכירה את השטח, שתביא אמנים חדשים לגלריה ותהיה אחראית ללוח התערוכות".

חזי כהן עדיין לא יודע לומר אם המהלך שביצע כדאי מבחינה כלכלית. "אני חייב להודות שיש חששות לגבי השאלה אם הדבר יוכיח את עצמו", הוא מסביר. "ברור לי לגמרי שהעיסוק בעכשווי הוא ריצה למרחקים ארוכים, שהתוצאות הן פרי עבודה קשה ומדויקת של שנים. מצד שני, אני מזהה קהל חדש שהופך להיות צרכן אמנות ומגלה סקרנות אמיתית".