התיקון של צוקרמן

"כשנכנסתי לתפקיד הזהירו אותי שבצלאל היא קן צרעות, אבל הצלחנו לרענן את המחלקות, וכיום יש שיתוף פעולה טוב בין כל הגורמים", אומר פרופ' ארנון צוקרמן (76), שבאוקטובר 2011 יסיים את כהונתו כנשיא האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. לקראת תערוכת הבוגרים שתיפתח ב־15 ביולי הוא מתפנה לראיון כמעט יחיד בשבע שנות כהונה.

אבל אל תיתנו לטון הדיבור הנינוח להטעות אתכם - צוקרמן הוא איש של מהפכות. הוא פרופסור לקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב, שם גם יזם את הקמת פסטיבל הקולנוע לסטודנטים. בתחילת שנות השבעים היה סמנכ"ל רשות השידור, ובשנים 1973–1979 כיהן כמנהל הטלוויזיה - שנים שבהן עלו לאוויר תוכניות כמו "ניקוי ראש" ו"כלבוטק".

 ב־1997 עמד בראש ועדה שבחנה את השידור הציבורי, והציע לערוך מהפכה נוספת: רשויות נפרדות לטלוויזיה ולרדיו ובחירת מועצת מנהלים לא מפלגתית. בניגוד לוועדה ההיא, שנעדרה כל סמכות ביצועית, בבצלאל צוקרמן הצליח ליישם את המהפכות שלו.

הדמיה של הבניין החדש שעתיד לקום במגרש הרוסים. "למשוך צעירים לגור ולהישאר"

"המהפכה הגדולה ביותר שיזמתי בתחום האקדמי היא החדרת הרעיון האינטרדיסציפלינרי. כשהגעתי לבצלאל כל מחלקה היתה סגורה בטריטוריה שלה, ואילו כיום יש יותר מ־100 קורסים בין־מחלקתיים", הוא מתגאה בטון שקט.

לעבור למרכז העיר

שיחות עם מנהלי מחלקות בבצלאל מגלות שכנשיא בצלאל צוקרמן הפך אותה למעין חברה שמנוהלת בצורה מקצועית, ולמקום עבודה נעים וכמעט חף מאינטריגות. פורום ראשי שמונה מחלקות העיצוב הפך ביוזמתו מגוף שולי ומסוכסך למנגנון ניהול ושליטה מקצועי המתכנס מדי שבוע. בצלאל מתנהל היום כמוסד מכובד ומקצועי, גם אם אלו באים במידה מסוימת על חשבון השובבות שאפיינה את המוסד בעבר.

חשוב לזכור שבצלאל הוא המוסד היחיד בארץ המלמד אמנות לצד עיצוב ואדריכלות, ובשבע השנים האחרונות צוקרמן פתח בית ספר לתארים מתקדמים, הגדיל את מספר המחלקות לשמונה (עם המחלקה החדשה לאמנויות המסך) והגדיל את מספר התלמידים.

ומה עם המעבר המתוכנן של בצלאל מהר הצופים למרכז ירושלים?

"אכן, אחד הדברים החשובים שעסקתי בהם מרגע כניסתי לתפקיד היה להחזיר את בצלאל למרכז העיר, כי אקדמיה לאמנות חייבת לפעול בתוך מרקם עירוני ובקשר עם החברה שסביבה. ירושלים היא עיר קשת יום, עם מרכז מתנוון, ומעבר של בצלאל אליו יחיה ויצעיר אותו. לכן הממשלה הקצתה לנו 10 דונם במגרש הרוסים, ואני רואה במעבר לבניין החדש מחויבות גדולה. במקביל, יזמתי תוספת אגף בבניין ההיסטורי שבמרכז העיר, שהמחלקה לארכיטקטורה עברה אליו. בימים אלה גם פתחנו חלל תערוכות חדש ברחוב יפו בעיר, שאולי ימשוך את התל־אביבים".

חלפו ארבע שנים מהתחרות שנטלו בה חלק 188 אדריכלים מכל העולם, ועדיין אין באופק התחלה של בניין.

"כשהתחלתי חשבתי שתוך חמש שנים יעמוד בניין, אבל כולם אמרו לי שזה ייקח עשר שנים. הם כנראה צדקו. כרגע הסתיים שלב התכנון, וכעת הטיפול עבר לוועדות הרישוי והתב"ע בעירייה. במקביל אנחנו בסוף תהליך גיוס הכסף בעזרת אגודת הידידים בניו יורק, ובעזרת קונה שנותן לנו בעבור הבניין הקיים כ־350 מיליון שקל - מחצית מהסכום הדרוש. הבניין החדש ממוקם בלב העיר, בין ירושלים המזרחית, המערבית והחרדית, ואני מקווה שזה יוביל לשילוב שבלעדיו אין לירושלים קיום".

פרופסור ארנון צוקרמן: "הזהירו אותי שבצלאל היא קן צרעות, אבל רעננו את המחלקות, וכיום יש שיתוף פעולה טוב בין כל הגורמים" צילום: גיא אסיאג

ערבים זה לזה

צוקרמן מדבר רבות על שילוב הערבים והחרדים בבצלאל, אך בפועל רק 40 מ־2,000 הסטודנטים במוסד הם ערבים. "אבל יו"ר אגודת הסטודנטים היא ערבייה מעכו", פותח צוקרמן. "אנחנו עושים מאמצים להגדיל את שיעור הערבים. תחום האמנות עדיין לא תופס מקום חשוב בחברה הערבית, שמעדיפה רפואה או הנדסה. בארכיטקטורה יש יותר עניין, כי היא נתפסת כמקצוע מכובד שאפשר להתפרנס ממנו. ליום הפתוח שעשינו בשנה שעברה לערבים הגיעו כ־100 מועמדים, אבל זה לא הצליח מבחינת ההרשמה".

ומה לגבי חרדים?

"עם חרדים יש בעיות קשות. דתיים יש בבצלאל, וראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית הוא דתי, אבל חרדים אין. התחלנו בשיתוף פעולה עם מכון טל החרדי, ואני מקווה שבשנה הבאה תהיה כיתה לבנות חרדיות בתקשורת חזותית. הבעיה כרגע היא שכ־25% מהלימודים מתמקדים בהיסטוריה ותיאוריה, וכוללים כנסיות, צלבים ועירום - וזה מהווה קושי. אני מקווה שנמצא דרכים להתגבר על זה. יש רבנים שמקלים. חשוב לי שילמדו פה חרדים ושייכנסו למעגל העבודה. אם יש עתיד לעיר הזו, זה רק בשילוב עם חרדים וערבים".

אז אולי צריך אפליה מתקנת?

"אני לא מאמין באפליה מתקנת. אפליה מתקנת תפגע בסטנדרט המצוינות שיצרנו למותג בצלאל. כל שנה מתקבלים 400–500 סטודנטים, וממוצע הקבלה הוא אחד מחמישה. במחלקות המבוקשות, עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית וארכיטקטורה, היחס עולה לאחד משישה־שבעה".

תארים מתקדמים

במהלך כהונתו הפך צוקרמן את בצלאל ממוסד מקומי למותג בינלאומי, והצליח להחיות ולרענן את בית הספר לאמנות הוותיק בארץ, שנוסד ב־1906. צוקרמן גאה במרכז הדיגום המשוכלל בארץ, שבו מדפסות תלת־ממד, ובמעבדות בצלאל", המפתחות רעיונות העולים במחלקות העיצוב לכדי מוצר של ממש, בדומה לחממות הטכנולוגיות. בימים אלה מפתחים שם - בשיתוף בית החולים הדסה - סדין הפרדה לחדרי ניתוח, ובשיתוף בית חולים שניידר משחק רפואי של תרופות לילדים בצורת חיות, שהוצג בתערוכת סוף השנה ב־2009.

צוקרמן אף יזם לראשונה בארץ הקמת בית ספר לתארים מתקדמים במקצועות האמנות, העיצוב התעשייתי והעיצוב העירוני, שכבר החל לפעול טרם כניסתו לתפקיד.

יש תלונות רבות על כך שבוגרי המחלקה לאדריכלות נתקלים בקשיים אצל רשם האדריכלים.

"יש להם חשבון איתנו. אין לזה שום קשר לאיכות".

השנה מונו שתי ועדות בדיקה מטעם המועצה להשכלה גבוהה בישראל, אחת לאדריכלות ואחת לעיצוב תעשייתי. אף שהדו"ח ביקר את מצב לימודי האדריכלות בארץ, צוקרמן מסרב להתרגש. "כמו בכל דו"ח, תמיד יש דברים לשפר, והדו"ח גם משבח את בצלאל בהרבה נקודות. הדו"ח אמנם לא מדרג את בתי הספר בארץ, אבל בשיחות בלתי פורמליות שקיימתי עם חלק מחברי הוועדה הבנתי שהיינו כנראה הטובים ביותר".

יש לך תוכניות ליום שאחרי?

"לא. אולי אנוח. זה כבר גיל שאפשר לצאת לגמלאות. לא?".