משיחת יתר: שיטת מצליח

טל מצליח, מהאמניות החשובות בארץ, שתערוכתה "הקונספט הלך לטייל" מוצגת עתה במוזיאון תל אביב (במסגרת זכייתה בפרס רפופורט לצייר בכיר), נקטה בעבר את אחד הצעדים היותר מעניינים כלפי שוק האמנות. בשנת 1999 היא הציגה את התערוכה "מזרח תיכון חדש" בגלריה קרן היינריך בל בתל אביב, ובמסגרתה הציעה את כל העבודות שלה למכירה בדולר אחד. לאחר מכן הודיעה על פרישה.

אין ספק שמכירת החיסול הזאת שימחה לא מעט אספנים, אך גם הכעיסה רבים אחרים, ששילמו על יצירותיה לפני כן מאות ואלפי דולרים. היה זה אחד המעשים החתרניים ביותר שנעשו בסצינה המקומית - מעשה המכוון בעיקר נגד בעלי ההון המנתבים את השוק.

טל מצליח, ללא כותרת, 2008

מצליח דיברה אז על פרישתה במונחים אידיאולוגיים. בשיחה איתה היא טענה שנמאס לה לשרת את בעלי הממון ושהיא מעדיפה להתפרנס מניקוי בתים מאשר למכור את ציוריה ולהתייחס אליהם כאל סחורה. היא פרשה מעשייה אמנותית והצטרפה לפעילות החברתית של מפלגת דע"ם ביפו, לצד אמנים נוספים ובהם ניר נאדר ודני בן שמחון. היא וחבריה השתמשו באמנות כחלק מפעילות פוליטית־תרבותית רחבה עם בני נוער ביפו.

ארבע שנים אחר כך, ב־2003, חזרה מצליח לעולם האמנות בתערוכה גדולה במוזיאון הרצליה, ואף הצטרפה לאחת הגלריות היותר מסחריות בתל אביב, גלריה אלון שגב, מתוך הכרה שהמקום היחיד הנכון לה הוא הציור. "אני חוזרת לאותו מקום ואומרת לאלה שצעקתי להם 'קפיטליסטים', בואו תסתכלו שוב בעבודות שלי", אמרה אז.

מתברר שקפיטליסטים לא נוטרים טינה. מחירי העבודות של מצליח האמירו במהלך השנים: אם ב־2003 אפשר היה לרכוש ציור ב־5,000 דולר, כיום המחיר עומד על כ־20 אלף דולר. כל הציורים שבתערוכה הנוכחית, ומדובר בעשרות רבות, הגיעו מאוספים, גם אלה המוצגים תחת הכותרת "באדיבות גלריה אלון שגב". אין הרבה אמנים עכשוויים בני גילה (ילידת 1961) שזוכים להציג תערוכה בהיקף כזה, שכולה מכורה מראש. תופעה זו מוכרת יותר בקרב אמנים ארץ־ישראליים ותיקים שאינם בין החיים.

ומי שירצה לרכוש ציור חדש יגלה שזה לא כל כך פשוט. הציורים של מצליח נוצרים במכחול קטן, בחזרתיות מופתית ומדהימה, בעשייה אינטנסיבית שנמשכת תקופה ארוכה. תהליך הייצור האטי למדי מסתכם בכמה ציורים בודדים בשנה, והוליד רשימת ממתינים ארוכה.