כל כך הרבה אירועי אמנות צפויים בארץ במחצית הראשונה של ספטמבר, שאפשר לטעות ולחשוב שאנחנו בלונדון, בפריז או בניו יורק. זה התחיל לפני שבע שנים באירוע "אוהבים אמנות", שהתקיים בתל אביב ביוזמתה של עירית זומר מגלריה זומר. בכל העולם חוגגים את פתיחת עונת התערוכות, אז למה לא אצלנו? חשבה זומר, ויזמה את אחד מאירועי האמנות המוצלחים, שנהפך עד במהרה למסורת מוצלחת, ואף חלחל לירושלים, שם מתרחש בתאריכים 5–17 בספטמבר האירוע "מנופים", שמציין את פתיחת עונת התערוכות בעיר הבירה.
 |
|
תל אביב שוקקת אמנות כמו פריז, לונדון וניו יורק
|
|
ב"אוהבים אמנות", שיתקיים השנה ב־10 בספטמבר במסגרת אירועי המאה ובמקביל לפתיחת אירועי הביאנלה לאמנות "ארט TLV", מוזיאונים וגלריות יהיו פתוחים עד כמעט חצות. משתתפים בו יותר מ־80 חללים, והעיר כולה
הופכת למרחב תצוגה אחד גדול - בכל פינה מיצבים, מיצגים, סרטים ואירועי סאונד. השנה יגלוש האירוע גם לסוף השבוע, שבו ייפתחו בפני המבקרים יותר מ־200 סטודיות של אמנים ותיקים וצעירים בכל רחבי העיר.
למרות ההתרחשות האינסופית, אחד הדברים שחסרים השנה הם אירועים אלטרנטיביים שיוצגו במקביל - ולא תחת כנפי הממסד. ידוע שבכל עיר שבה מתקיים אירוע אמנותי גדול כמו ביאנלה, יריד או תערוכה גדולה, נוצרים מסביב אירועים פחות מכופתרים, בעלי הילה מחתרתית וקסם של שוליים. כך זה היה גם אצלנו באירועים קודמים, כמו "אוהבים אמנות", "ארט TLV" בשנה שעברה ויריד האמנות "צבע טרי".
האירועים האלטרנטיביים, לפחות בהגדרתם, מאופיינים בתצוגה בחללים לא שגרתיים, למשל בניין נטוש או דירת מגורים, ונעשים ביוזמתם של אמנים שאינם מציגים באירועים המרכזיים ואינם מקורבים מספיק למוקדי הכוח. הם אינם נתמכים מכספי ממסד, ונהוג לחשוב שיש בהם סוג של אידיאולוגיה, כמו גם החופש והעצמאות להציג אמנות יותר נועזת ובועטת, שאינה נענית לשיקולי השוק ולטעמם של הקונים.
 |
|
איתן בוגנים ויאיר פרץ
|
|
סביר להניח שהיעדרותם של אירועים אלה קשורה לכך שלכל האמנים ניתנה הפעם הזדמנות לקחת חלק באירוע עצמו בצורה כזו או אחרת. כיצד? באמצעות פרסומו של "קול קורא" - קריאה ציבורית, בדרך כלל ברשת - שאפשר לכל אחד להגיש מועמדות ולקחת חלק, ולא רק לאלה שמקורבים לבעלי ההשפעה.
אך זו אינה הסיבה היחידה. מי שבחן בשנים האחרונות בתשומת לב את אותם אירועי שוליים, הבין שהאלטרנטיבה כבר מזמן נעלמה. הכל נראה אותו דבר בכל מקום: בין אם בחדר מדרגות מט לנפול, בדירה של אמן או בגלריה מסחרית. בעצם מדובר במעין כסאות מוזיקליים: האמן המורד הציג לא מזמן תערוכה בגלריה מרכזית, האוצרת החתרנית אצרה לא מזמן תערוכה במסגרת הביאנלה הקודמת. היום כולם בפנים, וכל אחד יופיע עם שמו וכתובתו במפת האירועים שתלווה את אירועי "אוהבים אמנות" ו"ארט TLV".
 |
|
ציור של יונתן גולד
|
|
וכיצד יתנהל הצופה מול כל השפע הזה, ללא הגבולות המרגיעים שבין ממסדי וחתרני, מוכר ואנונימי, מהוגן ונועז? ממש כמו בשיטוט באינטרנט. מלבד העוגנים היותר בטוחים, שהם בדרך כלל הגלריות המרכזיות והמוזיאונים, כדאי בהזדמנות זו לבקר בתערוכת הקולאז'ים במוזיאון תל אביב וגם בתערוכות החדשות במוזיאון נחום גוטמן ובגלריה של תוכנית לימודי ההמשך בבצלאל. ויש גם כמה המלצות לביקורי סטודיו: חן שיש, מרב שין בן אלון, אוריאל מירון, אחמד כנעאן, מיכל הימן, סיגלית לנדאו, אניסה אשקר, ג'ניפר בר לב, יובל שאול, אירית חמו, רעות פרסטר, רקפת וינר עומר ו"בית הזכוכית" - חלל התצוגה של זוג האמנים ליטל דותן ואיל פרי. הכתובות יופיעו באינדקס מיוחד מבית ההוצאה לאור של מגזין A5, שייצא לרגל המאורע. ועדיין, למען הנאה שלמה מומלץ לשטט ללא יד מכוונת, להגיע במקרה לסטודיות של אמנים שעד היום לא שמענו על קיומם, ולגלות אהבות חדשות.