השבוע: רדופת שדים

הנה חלף לו גם השבוע האחרון של מערכת הבחירות המשמימה, ורגע לפני שנראה היה שדבר לא יצליח לעורר אותה הגיעה ההתקפה של מועמד העבודה ברק על המועמדת מקדימה לבני, והצליחה לעורר קמעה את השיח הציבורי הרדום.

אמירה אחת שהרגיזה יותר משקומם הקמפיין השוביניסטי המתוזמר של הליכוד.

האמירות הללו משני הכיוונים רק מחזקות את העובדה שציפי לבני לא צריכה להיבחר בגלל או למרות שהיא אשה. ובכלל, מי שעקב אחרי התבטאויותיה של לבני מיום שזכתה בפריימריז בקדימה, ראוי שישים לב שהיא אמנם נראית כמו אשה אך מדברת בדיוק כמו כל הגברים בסביבתה, אולי אף ביתר גבריות, אם יש דבר כזה. היא לא היססה לומר בנוגע לחייל החטוף גלעד שליט ש"לא את כולם אפשר להחזיר", אמירה לא הומנית ולא אמהית במיוחד, אם זה מה שמחפשים אצלה. וגם בימים של מבצע "עופרת יצוקה" היא היתה בעד המשך הלחימה, ונאומיה התקיפים והלוחמניים המשיכו באותו קו. לבני לא שונה מביבי, ברק, אלי ישי וליברמן, שמדברים על כוח ועוד יותר כוח. ההבדל היחיד בינה לבינם, שכל החבורה הזו משתינה בעמידה, והיא ככל הנראה יושבת על האסלה.

אז תסלחו לי, חברותיי הפמיניסטיות, אם אתן מצביעות בעד לבני רק כי היא אשה, אתן מצביעות מהואגינה, לא מהאונות, שעד כמה שידוע לי מפותחות אצל המין הנשי לא פחות. עם או בלי קשר קורטוב של ריאליטי לסיום. בימים אלה 30 צעירות מתחילות את המסלול המפרך של קורס הטיס. מספר שיא. פעם אמרו "הטובות לטייסים", היום הביטוי מתויג כארכאי ובמקומו יש האומרים: "הן טובות כי הן נשים". גם זאת אמירה לא מוצלחת. אולי הגיע הזמן להזכיר: הטובות הן טובות בזכות הכישורים שניחנו בהם, לא כנשים אלא כבני אדם חושבים.