טיול לשישבת: נמל תל אביב

כמות המטיילים שיגיעו ממרחקים כדי לשמוע על ההיסטוריה של תל אביב נמוכה פי כמה ממספרם של אלה שיבואו לבלות בה, ובעיקר במתחם הנמל, שהפך בשנים האחרונות לשם נרדף לבילויים זוגיים ומשפחתיים, חנויות, גלריות ואוכל טוב.

בפעם הבאה שאתם באים ליהנות מהבריזה, קחו לכם עוד שעה־שעה וחצי, וגלו את ההיסטוריה התל־אביבית, שהיא ההיסטוריה של מדינת ישראל כולה. 100 חוגגת העיר, והנמל חוגג 70, וזו כבר סיבה טובה לשמוע סיפורים ואגדות.

נמל תל אביב צילום: גלעד קולרצ'יק

תחילתו של נמל תל אביב ביריד המזרח. גלגולו הראשון של היריד, שסמלו המסחרי היה גמל מעופף, היה בנווה צדק. בהמשך עבר לנווה שאנן, ומשם המשיך והתקבע בחצי האי הירקוני (משפך הירקון בצפון ועד חוף מציצים בדרום), ואת משכן הקבע מצא לבסוף היריד במרכז הירידים, במערב גני התערוכה. יריד המזרח הוקם כדי למשוך עולים והשקעות לפלשתינה, ונמכרו בו סחורות ממדינות שונות. בשיאו, בשנת 1934, הציגו בו את מרכולתן יותר מ־30 מדינות (בהן לבנון), וביקרו בו יותר מ־600 אלף איש.

שרידים מעבר מפואר

היריד השביעי, שנערך ב־1936, כבר היה בסימן המרד הערבי הגדול והפרעות שהחלו ביפו. נמל יפו נסגר, והיה ברור שצריך לפתוח שער לתיירים, עולים וסחורות במקום אחר. הנציב הבריטי אישר, אבל סירב לממן. על מנת להקים את נמל תל אביב הוקמה חברת אוצר מפעלי ים, חברה ציבורית שגייסה 150 לירות להכשרת השטח לנמל, ובאותה השנה החלו להגיע סחורות.

ב־1938 נפתח הנמל גם לנוסעים וזכה לשם "שער ציון". בזמן מלחמת העולם השנייה הולאם שטח הנמל לטובת הצבא הבריטי, אך אחריה חזר לשרת את היישוב העברי. ב־1965, עם פתיחת נמל אשדוד, נסגר נמל תל אביב. עד כאן חלק א'. ב־2001 החל הפרק השני בתולדותיו, כאשר אוצר מפעלי ים פתחו בשיקום האזור והחליטו להופכו למקום בילוי ותרבות מרכזי, כפי שהיה בעבר. ב־2005 נפתח הפרק השלישי, שהוקפא בינתיים, והוא תוכנית מתאר לפיתוח אזור הנמל, הריסת בניינים היסטוריים ובניית מגדלי מגורים.

האקספורט הראשון בנמל תל אביב

עד כאן ההיסטוריה, ועכשיו לתכלס: נכנסים לנמל מרחוב התערוכה ימינה לרחוב 428 (מיד אחרי חניון רדינג) ומחנים. החניה במתחם הנמל בתשלום. מימין שלושה מבנים נמוכים מחוברים, תוכלו לזהות אותם בזכות שלט החנות נובה. בימי יריד המזרח היו אלה המבנה האיטלקי, המבנה הצרפתי והבניין הזר, שבו התחלפו המציגים. שלושת המבנים בסגנון הבאוהאוס אוחדו, ובדצמבר 1936 הופיעה שם לראשונה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בפני 2,500 צופים, וזה היה ביתה עד 1938.

ממשיכים ישר ומימין רואים את הבניין הבלגי (צהוב, ובחזיתו עמודים), שבו נהגו ילדי תל אביב לאכול את דוגמיות השוקולדים הבלגיים שחולקו. בניין גלידה מונטנה המפורסמת היה במקור הבניין הבולגרי, ומימינו הבניין הלבנוני, המאופיין בתבליט המתאר את עתיקות בעל בק. ממול בניין מוזנח וגבוה - בית תוצרת הארץ, שהיה מעוצב בצורת סירה, והיום נותר ממנה רק החרטום.

הפסל הצמוד לבית תוצרת הארץ הוא פסל הפועל העברי שעיצב אריה אלחנני ושוחזר ב־1989. משמאל כיכר פאלמר, על שמו של הנציב הבריטי בשנות השלושים, שהיתה הכניסה לנמל. אתם המשיכו ישר, לכיוון רחבת הדשא, שם התקיימה המכביה הראשונה בשנת 1932 בהשתתפות 380 שחקנים. תוכלו להמשיך עוד ועוד לכיוון הרצליה או לתוככי תל אביב, וכדאי שתיקחו חלק בסיורים המודרכים (50 שקל לאדם) של עמותת התיירות תל אביב־יפו. הסיורים הקרובים בנמל ייערכו ב־26.7, 23.8 ו־20.9 ב־16:00. לפרטים: 03-5166188.