פוטין מנסה למנוע מלחמת אוליגרכים: העביר אליו את השליטה על קרן החילוץ
נשיא רוסיה יכריע לאן ילכו כספי קרן הרווחה שנועדו לחברות שנפגעו במשבר. הסיבה: הקרן לא תוכל לעמוד בכל הבקשות. מומחה לרוסיה ד"ר יורי טפר לכלכליסט: "פוטין ישמש כבורר בין האוליגרכים, משהו שהפקידים לא מסוגלים לו
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יכריע בעצמו כיצד יחולקו כספי הסיוע למי שנפגע מהמשבר הכלכלי ואף יפקח על החלוקה כדי למנוע את ריקון הקרן ולהבטיח שמקורביו לא ייפגעו - כך לפי אתר החדשות הרוסי utro.ru.
- יעזור לכלכלה? פוטין הורה על קיצוץ של 10% בשכר בכירי הממשל
- השלכות המשבר ברוסיה: דירוג האשראי של אפריקה ירד בדרגה אחת
- כלכלית י-ם תמחק 492 מיליון שקל מההון העצמי בעקבות המשבר ברוסיה
ההחלטה, שהתקבלה בשבוע שעבר, הופכת את פוטין למוטב היחיד של כספי קרן הרווחה הלאומית - הקרן אשר הוקצתה לטובת חילוץ חברות שהמשבר הנוכחי גרם להן להפסדים.
הקרן הוקמה ב־2008 ויועדה לטובת פיתוח עתידי וקידום פרויקטים לאומיים גדולים. עם פרוץ המשבר הנוכחי, שפגע מאוד במשק הרוסי, החליט פוטין לייעד את הקרן, המוערכת ב־75 מיליארד דולר, לטובת חילוצן של חברות שנפגעו. ואולם, כספי הקרן לא יספיקו לכיסוי כלל הבקשות שהוגשו לה.
"התחרות של החברות הגדולות במשק על המשאב המוגבל גרמה למתיחות רבה בקרב האוליגרכים והאליטה המקורבת לפוטין", אומר לכלכליסט ד"ר יורי טפר, חבר במרכז הישראלי ללימודי רוסיה ואירואסיה (ICRES) ופוסט־דוקטורנט באוניברסיטת מנצ'סטר.
טפר מסביר שעד היום ניהלו את הקרן בירוקרטים, עם תדמית נקייה יחסית והמחויבים לקריטריונים אובייקטיביים. "לא היה להם סיכוי לעמוד במשימה שהוצבה להם. לרוב זה בבור ללא תחתית - חברות כושלות ומושחתות שאין שום היגיון להשקיע בהן, זולת ההיגיון הפוליטי".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "אין מקור מימון אחר" צילום: בלומברג
לדבריו, ההתערבות של פוטין נועדה להפיג את המתח ולפתור את הדילמות הפוליטיות הכרוכות בחלוקת כספי הקרן. "עכשיו פוטין יצטרך להיות הבורר בין הצדדים".
עם פרוץ המשבר באמצע 2014 הוצפה הקרן בבקשות. "כמעט כל החברות הגדולות במשק פנו אלינו, ואפילו אזרחים מן המניין שחשבו לנסות את מזלם", אומר פקיד אוצר בכיר לפורטל הפיננסי הרוסי RBC.
בראש רשימת המבקשים ניצבות החברות הממשלתיות הגדולות, הנשלטות בידי אוליגרכים והמגלגלות מיליארדים. כך, למשל, פנתה לקרן ענקית האנרגיה רוסנפט, שנפגעה מאוד מהסנקציות המערביות. בתחילה ביקשה רוסנפט 2.44 טריליון רובל (41 מיליארד דולר) לפיתוח 28 פרויקטים בתחום האנרגיה. "שר הכלכלה אלכסיי אוליוקייב כמעט נפל מהכיסא", מספר פקיד בכיר בממשל פוטין, "הרי כל כספי הקרן באותה התקופה היו כ־49 מיליארד דולר". לאחר דין ודברים עם הממשל הודיע נשיא רוסנפט איגור סצ'ין כי הם יסתפקו ב־21 מיליארד דולר.
ענקית הגז גזפרום, הגישה בקשה ל־2.3 מיליארד דולר. כך עשו גם כמה בנקים במדינה, שמשיכת המזומנים של הציבור מאיימת לגרום לקריסתם, כמו גם חברת הרכבות הפדרלית ורשות שדות התעופה של מוסקבה.
"לחברות הללו אין מקור מימון אחר", אומר ל"ניו יורק טיימס" ולדימיר טיחומירוב, אנליסט בקבוצה הפיננסית BCS. המצב הפוליטי ברוסיה סגר בפני החברות הרוסיות כמעט כל אפיק אפשרי להלוואות ומימון זר.
סך הכל הוגשו לקרן בקשות שהיקפן כ־37 מיליארד דולר, ואילו הכסף הנזיל בקרן עומד על 27.8 מילארד דולר בלבד. ואולם, הממשל ממילא לא יכול לרוקן את הקרן לגמרי. שר האוצר הרוסי אנטון סילואנוב ציין בעבר כי אם המשבר יימשך, כספי הרזרבה ייגמרו ב־2017, ואז קרן הרווחה הלאומית תהיה כרית הביטחון האחרונה.
