האותיות הקטנות של קרנות הנאמנות: ותיקת השבט מכה את המתחרות

המדיניות 

בהתאם למדיניות, הקרן משקיעה לפחות 50% מנכסיה במניות והיא רשאית להגדיל את החשיפה לעד 120%, כשחשיפת היתר מבוצעת דרך אופציות. מנהל הקרן יכול לחשוף את המשקיעים בה גם לאג"ח לא מדורגות בשיעור של עד 120%.

אחזקות בפועל

נכון לסוף דצמבר 2010, החשיפה למניות עמדה על 85.4% מנכסי הקרן, כשמניות הכימיה, הבנקים והתקשורת מובילות. בחלק הבטוח יותר שלה הקרן השקיעה 13.7% מנכסיה בפיקדונות. החשיפה למט"ח היתה זניחה - מעט פחות מ־1%.

ההיסטוריה של הקרן

מאז הקמתה לא עברה הקרן שינויים ניכרים ולפיכך היא נחשבת לחריגה בנוף הקרנות המקומי. התשואה המצטברת בחמש השנים האחרונות, 93%, כמעט כפול ממדדי היחס, נותנת לכך הסבר טוב

הסיכון העיקרי

הקרן של פסגות נמצאת במקום השני בקטגוריה מבחינת היקף הנכסים המנוהל (319 מיליון שקל). כניסת כסף חדש עלולה להקטין את הגמישות של מנהלי הקרן ואולי גם לפגום בתוצאות.

השורה התחתונה

ביצועי העבר של הקרן מצוינים: היא מביסה את רוב הקרנות האחרות בקטגוריה וגם את מדדי היחס (מדד ת"א־100 ומדד יתר ת"א) בחמש השנים האחרונות (עם תשואה מצטברת של 93%) ונהנית ממדד שארפ גבוה יחסית (1.25 בשנה האחרונה). התשואה ב־2010 לבדה עמדה על 22.3%. נוסף על כך, הקרן זולה יותר מרוב מתחרותיה עם דמי ניהול של 2.6% וללא שיעור הוספה. שני גורמים עשויים לאיים על "שלמות" התוצאות שהשיגה עד היום - ראשית, אפקט החיסרון לגודל ושנית, העובדה שכלל ידוע בשוקי ההון קובע שלא כל מה שהיה הוא בהכרח מה שיהיה.