בלעדי ל"כלכליסט" - תביעה נגד חיים כצמן: "הפר אמונים כלפי אטריום"
יוליוס מיינל תובע 1.2 מיליארד יורו מהחברה־האם גזית גלוב, לאחר שזו תבעה אותו על משיכת כספים לא חוקית. לפי פרסומים, מיינל נחקר באוסטריה ושוחרר בערבות של 100 מיליון יורו
חברת הנדל"ן גזית גלוב דיווחה אתמול על תביעה שהוגשה נגדה ונגד היו"ר שלה חיים כצמן בהיקף של 1.2 מיליארד יורו. את התביעה הגיש יוליוס מיינל, בעליה הקודמים של אטריום, חברה־בת של גזית גלוב הפועלת באוסטריה.
באוגוסט 2008 איבד מיינל את השליטה באטריום לטובת גזית גלוב וקרן מקבוצת סיטיבנק, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים. כעת טוען מיינל, שבבעלותו בנק אוסטרי, כי גזית גרמה לכאורה לנזקים לאטריום.
התביעה של מיינל הוגשה לאחר שבאוגוסט האחרון תבעה אותו גזית באמצעות אטריום בסכום של יותר מ־2 מיליארד יורו. אטריום טענה כי מיינל גרם לה, לכאורה, לנזקים בתקופה שניהל אותה. בדיווח מאתמול ציינה גזית כי מיינל נחקר בידי השלטונות האוסטריים על חשדות הקשורים בניהולה של אטריום, ולפי פרסומים שונים, הוא אף נעצר ושוחרר בערבות של 100 מיליון יורו.
של מי הדירקטורים?
לידי "כלכליסט" הגיעו פרטי התביעה שהגיש מיינל נגד אטריום בבית המשפט באי ג'רזי, מקום התאגדותה של החברה. לפי כתב התביעה, היו"ר כצמן וגזית גלוב ניצלו, לכאורה, את שליטתם באטריום, תוך כדי הפרת אמון כלפי החברה ובעלי מניותיה ותוך כדי העדפת האינטרס הכלכלי הצר של גזית על חשבון האינטרסים של אטריום ושאר בעלי המניות.
למשל, התביעה עוסקת בסוגיית הדירקטורים העצמאיים. לטענת מיינל, גזית הצהירה כי לאטריום ימונו שלושה דירקטורים כאלה, אבל מבדיקת הרכב הדירקטוריון עולה כי שלושה דירקטורים שסווגו על ידי אטריום כעצמאיים, קשורים למעשה לגזית ומקדמים את האינטרסים הכלכליים שלה. בכתב התביעה מוצגת טענה שלפיה הדירקטורים הנגועים לכאורה הובילו לביטול הנפקת זכויות בהיקף של 300 מיליון יורו שהיתה אמורה להתבצע באטריום בתוך שישה חודשים מרכישתה על ידי גזית גלוב (כלומר עד ינואר 2009), וזאת במסגרת הסכם הרכישה עם מיינל.
לטענת מיינל, אטריום וגזית ניסו לתרץ את ביטול הנפקת הזכויות באיסור מצד הרגולטור האוסטרי, אולם מיינל טוען כי כחודש לפני ביטול ההנפקה הוא ניהל שיחה טלפונית עם כצמן שאמר לו: "הרגולטור האוסטרי סיפק לי את התירוץ המושלם לא להשקיע את הכסף" והוסיף: "האוסטרים האלה ממש טיפשים".
מיינל מאשים כי הסיבה האמיתית לביטול ההנפקה היתה מניעת הפסד לגזית כיוון שבאותה עת נסחרה מניית אטריום במחיר של 3 יורו למניה, בעוד שההנפקה היתה אמורה להתבצע לפי מחיר של 7 יורו למניה - כשגזית התחייבה לרכוש את כל המניות שלא יירכשו על ידי שאר בעלי המניות. כך, לפי מיינל, נמנעה הנפקה שהיתה מועילה לאטריום אך מזיקה לגזית.
מניה ללא תמורה
התביעה של מיינל חושפת לראשונה גם את הטענות שהעלתה נגדו גזית בתביעתה באוגוסט. גזית טענה כי אטריום, תחת שליטתו של מיינל, התקשרה עמו בשורה של הסדרים לא כדאיים שהניבו למיינל הכנסה של יותר מ־400 מיליון יורו בשנים 2005–2008. עוד נטען בתביעה כי מיינל ניצל את השליטה באטריום כדי לגרום לחברה להנפיק מניות ללא תמורה וליצור מצג כאילו יש לה מקור זמין של כסף, אך למעשה מטרת ההנפקה היתה לשמש "גלולת רעל" למניעת השתלטות עוינת על אטריום.
טענה נוספת שהעלתה גזית נגד מיינל היא שב־2007 הוא גרם לאטריום לרכוש מניות של עצמה בסכום מופרז של 1.8 מיליארד יורו, כדי להעלות את מחיר המניה ולהניב לו עמלות נאות. טענות אלו מהוות גם את הבסיס להליך הפלילי המתנהל נגד מיינל באוסטריה. גזית טענה עוד כי מיינל ניצל את שליטתו באטריום כדי לגרום לה להנפיק אג"ח ומניות תוך גביית עמלות הפצה וחיתום מופרזים על ידי הבנק בבעלותו.


