$
עסקי ספורט

משחקי ידידות. למה בעצם?

אף אחד - לא מאמנים, לא קבוצות, לא אוהדים - פשוט אף אחד לא רוצה את משחקי הידידות הבינלאומיים - אז למה מתעקשים עליהם?

אוריאל דסקל 17:51 17.11.10

 

משחקי ידידות תמיד מהווים בעיה. בישראל נאלץ המאמן הלאומי להתאמן עם המתורגמן שלו כמגן ימני ועוזר המאמן שלו (שהיה קשר הגנתי) כבלם. באנגליה מגיעים השחקנים בחוסר חשק למשחק נגד היריבה "המרה" - צרפת. ברחבי אירופה שחקנים ממציאים פציעות כדי לא להגיע למשחק הידידות של הנבחרת שלהם והתאחדויות שוברות את הראש איך להביא אוהדים למשחקים מנומנמים וחסרי חשיבות באמצע החורף. מחירי הכרטיסים יורדים למינימום מגוחך, מנג'רים מכובדים חוששים שפציעה באחד מהמשחקים הללו תשפיע על הקמפיין שלהם בליגה ומאמני נבחרות מתלוננים שהכוכבים שלהם לא מגיעים בגלל פציעות קלות - בקיצור, משחקי ידידות הם פארסה אחת גדולה. לא רק בישראל, בעולם כולו.

 

משחקי הידידות חשובים לפיפ"א ואופ"א מבחינה פוליטית בלבד. הם מראים לקבוצות שהן לא היחידות ששולטות בלוח השנה של הכדורגל העולמי. אך אם זו החשיבות היחידה שלהם אולי כדי להתחיל לשקול אם כדאי להמשיך במסורת המיותרת הזו.

 

בעבר משחקי המבחן היו המפגשים היחידים בין נבחרות ולכן כל מפגש כזה קיבל חשיבות לאומית וכלכלית משמעותית. היום משחקי הידידות היחידים שיש להם משקל כלכלי הם אלו של נבחרת ברזיל או ארגנטינה (שההתאחדויות שלהן מכרו את הזכויות לחברות פרטיות) נגד נבחרות אחרות במגרש נייטרלי - בעיקר בלונדון, דוחא או בייג'ינג - רחוק מהאוהדים האמיתיים שלהן, כלומר אזרחי ארגנטינה או ברזיל.

 

בכל מקרה, מאז מיסוד הטורנירים והמוקדמות למשחקי הידידות יש חשיבות מקצועית בלבד וגם היא מוטלת בספק. ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, מסביר כי "שחקנים מגיעים לנבחרת ביום שני, המשחק ביום רביעי, מה אפשר לעשות ביום שני אחרי שהם שיחקו ביום ראשון או שבת? כלום. אז רק ביום השלישי עובדים ואז מה אפשר לעשות ביום אחד? כלום. המנג'ר לא מקבל זמן ולא יכול ללמוד כלום על השחקנים שלו. אין בזה יתרון מקצועי".

 

פיפ"א ואופ"א יצטרכו בקרוב לחשוב כיצד ניתן לטפל במצב הקיים, האם כדאי לשנות את מבנה הליגות ולוח השנה של הכדורגל או להמשיך להתבזות במשחקי ידידות שיוצרים יותר אויבים מידידים. ריכוז כל משחקי המוקדמות וההכנה לחודשיים או שלושה מרוכזים והשארת לוח השנה של המועדונים נקי מהפסקות בינלאומיות זו אופציה שיש לשקולה ברצינות.

 

ונגר טוען ש"אי אפשר להימנע משינוי". הוא מוסיף: "צריך לחשוב מחדש על כל העניין הזה. זה לא טבעי שמנג'ר של מועדון, שבעיקרון אמור לרצות שהשחקנים שלו ישחקו בנבחרת שלהם, יפגע כל כך בגלל הנבחרת שמפריעה לו בפעילות היומיומית בצורה כל כך בוטה. יהיה הרבה יותר טוב אם כולם יסכימו שיש חודש לשחק את כל המשחקים".
x