"בקרוב לא יישארו ברוסיה אנשי עסקים אמיתיים"
אלפי אנשי עסקים רוסים נמלטו בשנים האחרונות ללונדון בעקבות רדיפות של הקרמלין. בנקאי בחברת השקעות שנפלה קורבן להשתלטות: "היזמים הוחלפו בביורוקרטים שצורכים את הונם של אחרים"
רק לפני ארבע שנים, יבגני צ'יצ'ברקין (34) כבש את לונדון בסערה. הוא עלה לבמה בפורום הכלכלי הרוסי כשהוא נועל נעלי ספורט אדומות ולובש מכנסי ג'ינס צבועים וחולצה שעליה הכיתוב "מייד אין מוסקבה". איש העסקים סיפר למכובדים שנאספו בכנס כיצד הפך את חברת הטלפונים הסלולריים שלו יורוסט לאימפריה המגלגלת מיליארדים - בתוך חמש שנים בלבד. צ'יצ'ברקין הבטיח באותו מעמד כי "דור חדש של אנשי עסקים צעירים מוכן ומזומן לשלב את רוסיה בכלכלה העולמית".
היום, צ'יצ'ברקין שוב נמצא בלונדון, אך הפעם לא בתור כרזת פרסומת להשקעות רוסיות, אלא כפושע נמלט. שניים משותפיו העסקיים מרצים עונשי מאסר, החברה שלו נמכרה לאחר שורת פשיטות שיזמה משטרת רוסיה ואמו לודמילה מתה ב־3 באפריל בנסיבות מחשידות. צ'יצ'ברקין עצמו מבוקש בגין האשמות של חטיפה וסחיטה שלדבריו הומצאו על ידי חבורה של "זאבים במדים" - ביורוקרטים ושוטרים הגונבים חברות בחסות החוק.
הידרדרה במדד התחרותיות
צ'יצ'ברקין הצטרף לדור הגלות של רוסיה. גל של אנשי עסקים, עורכי דין, רואי חשבון ובנקאים שברחו מהמדינה לאחר שנשדדו וספגו איומים מבכירים ברשויות החוק המושחתות. ארגון זכויות האדם Transparency International מעריך ששליש מאנשי העסקים ברוסיה הם מטרה לפשיטות משטרתיות. קו חירום נגד פשיטות שהקימה עיריית מוסקבה דיווח על זינוק של פי עשרה במספר התלונות בשנה האחרונה, מ־200 ל־2,000.
אף שקשה להעריך כמה מבין 300 אלף הרוסים שמתגוררים בלונדון הם הקורבנות או המרוויחים מפעילות המשטרה, מספר אנשי העסקים הגולים החוששים לשוב הביתה מחשש שייעצרו בהחלט מגיע לכמה אלפים - כך על פי סקר שערך בשנה שעברה מרכז לוואדה במוסקבה. רבים נוספים עשויים לעזוב. 13% מתוך 1,600 נשאלים הודו כי ברצונם לעזוב את רוסיה, אותו שיעור כמו ב־1992, שנה לאחר קריסת ברית המועצות.
ההשפעה הכלכלית של בריחת המוחות והסחטנות הביורוקרטית שמניעה אותה מפתיעות בממדיהן. בעשור שחלף מאז עלה ולדימיר פוטין לשלטון, רוסיה הידרדרה ממקום 52 ל־63 במדד התחרותיות הגלובלי של פורום הכלכלה העולמי, למרות הוצאות ציבוריות עצומות הממומנות מכספי הנפט. בקטגוריית זכויות על נכסים רוסיה דורגה במקום ה־119 ליד מאלאווי וניקרגואה; בתחום מהימנות כוח המשטרה היא דורגה במקום ה־112 ובניהול מקצועי במקום ה־77. למרות צמיחה קבועה הנובעת מעליית מחירי הנפט והדלק, אין הרבה סימנים לכך שהמדינה מתפתחת מעבר לנפט.
דפוס שהתחיל עם יוקוס
"רק אנשים חופשיים, עצמאיים ויזמים מסוגלים להיות הכוח המניע מאחורי מודרניזציה, אך אלה הם אותם אנשים שהמדינה רודפת", מתאר ולדימיר ריזקוב, מנהיג של תנועת האופוזיציה "רוסיה אחרת". "כיצד תוכל רוסיה למשוך משקיעים מערביים כשאנשי העסקים המצליחים ביותר נאלצים לברוח מחשש שייעצרו", הוסיף.
בלב הבעיה עומדת ברית לא קדושה בין רשויות אכיפת החוק לבין עולם הפשע - שילוב שבעשור האחרון יצר "כוח בלתי ניתן לשבירה", אומר עורך הדין ולדימיר פסטוקוב.
בניגוד לגרסת וול סטריט, השתלטות עוינת רוסית כמעט תמיד מערבת פשיטה אלימה של שוטרים חמושים הפועלים בשם צו שהוצא בגין טיעונים קלושים והכולל החרמת מסמכי החברה, מחשבים וארכיונים. כל זאת מתוך כוונה לצמצם את הפעילות של הבעלים החוקיים. הדפוס נוסד ב־2003 כשהקרמלין פירק את חברת הנפט הגדולה במדינה יוקוס, ועצר את העומד בראשה, מיכאיל חודורקובסקי, ביחד עם שורה של מנהלים ועורכי דין, כשהוא מצויד בראיות מפוקפקות.
"הביורוקרטים הרוסים הבינו שאם פוטין יכול, גם הם יכולים", מסביר עורך דין המקושר ליוקוס ואינו מורשה לשוחח עם התקשורת.
פסטוקוב חווה את הנפילה על בשרו. לאחר שהמשטרה פשטה על המשרד של אחד מלקוחותיו, הרמיטאג' קפיטל מנג'מנט, היא העבירה את הבעלות לפושע מורשע שהשתמש בחברה כדי לקבל במרמה החזר מס בגובה 230 מיליון דולר. כשהרמיטאג' התלוננה בפני הרשויות, המשטרה הגיבה עם צווי מעצר. פסטוקוב גילה שהוא מואשם ברשלנות מהסיבה הקפקאית שהגיש תלונות בשם הרמיטאג' ולא בשם הבעלים החדשים והלא חוקיים של החברה. "אני פרופסור למשפטים ויועץ של יו"ר בית המשפט החוקתי, אבל דבר לא יכול להגן עליך כשאתה נקלע לעימות עם מה שנחשב כיום לרשויות - סוכנויות החוק הפושעות", אומר פסטוקוב, שברח ביחד עם מנהלי ועורכי הדין של הרמיטאג' ללונדון. אנשי עסקים בודדים מעזים לפנות לבתי המשפט הרוסיים, שרק לעתים נדירות קובעים ערבות לפני משפט.
לונדון היא מקלט מועדף לגולים. זאת משום שלבתי המשפט הבריטיים יש היסטוריה של דחיית בקשות הסגרה מרוסיה והצעות הגנה לגולים פוליטיים ומסחריים כמו איל התקשורת בוריס ברזובסקי, שהסתבך עם ולדימיר פוטין וברח לבריטניה ב־2001. בריטניה נהפכה גם בתום לב לביתם של פושעים וגולים פוליטיים, אך לרוב מגיעים לבריטניה אנשי עסקים גולים כמו צ'יצ'ברקין.
לעתים מתלווה לפשיטות הרוסיות גם זווית פוליטית. צ'יצ'ברקין הופל לאחר שהצטרף ב־2008 למפלגה הליברל־דמוקרטית Right Cause. שלושה אנשי עסקים מובילים שתמכו במנהיג האופוזיציה בוריס נמסטוב נאלצו לברוח לישראל, לונדון וארצות הברית. "תחת שלטונו של פוטין, אנשי עסקים עונו בחקירות וספגו איומים ופשיטות", אומר נמסטוב. "נותרה להם רק אפשרות אחת - לברוח מרוסיה ולחכות לשינוי המשטר".
שטיח משטרות יורו
"לא בטוח להחזיק נכסים ברוסיה", אומר עורך הדין אלכסנדר דוברובינסקי, שהלקוח שלו ולדימיר נקרסוב איבד את הבעלות על רשת חנויות הקוסמטיקה שלו ארבט פרסטיז' ונעצר לאחר שסירב למכור את החברה ב־2008 למשטרה המושחתת בתמורה לנתח זעום מהשווי שלה.
איוואן צ'רקסוב, בנקאי בהרמיטאג', אומר כי היזמים הצעירים והמוכשרים ששלטו בעולם העסקים הרוסי בשנות התשעים
הוחלפו בביורוקרטים שהם "צרכנים של הונם של אנשים אחרים". הוא מעריך כי "בקרוב, אנשי עסקים אמיתיים יהיו מחזה נדיר כמו נמרים בסיביר". אפילו צ'יצ'ברקין, שבעבר ציפה את רצפת המשרד שלו בשטרות של יורו כדי להמחיש את תמיכתו ברובל הרוסי, איבד את האופטימיות הפטריוטית שלו. "אני רואה רק חלק קטן מקרחון השחיתות הזה, אך הוא נהפך למכשול רציני בהתפתחות של רוסיה".
נשיא רוסיה דימיטרי מדבדב מסכים, לפחות בתיאוריה. ב־2009, לאחר פרסום דו"ח על הפשיטות העסקיות, הוא הזהיר בכעס את הפקידים הרוסיים "להפסיק את הפעלת הטרור נגד חברות" ויצא נגד התרבות הרוסית של "ניהיליזם חוקי". כמו כן, באחרונה הוא אישר מתן חנינה על פשעים כלכליים. עם זאת, נאומיו האמיצים נגד שחיתות זוכים על פי רוב להתעלמות במערכת שנשלטת עדיין על ידי ראש הממשלה ולדימיר פוטין.
