פותחים חשבון עם הבנק
השביתה הארוכה בבנק הבינלאומי עוררה מחאות מצד לקוחות על נזקים, והבנק מיהר להציע הטבות ופיצויים. "כלכליסט" מגיש מדריך ליום שאחרי שביתה בבנק: אילו פיצויים מגיעים ללקוחות, ובאילו מקרים כדאי לשקול לתבוע
מתי הבנק חייב לכם פיצוי?
כשהבנק לא מבצע את הפעולה המבוקשת שלושה ימי עסקים לאחר סיום השביתה. "במצב שבו הלקוח נתן הוראה לבנק, בין אם מדובר בהפקדת צ'ק, העברה בנקאית או חובה של הלקוח להפקיד כספים כלשהם, קובע החוק כי החובות והזכויות אשר חלו על הלקוח לפני השביתה - יחולו גם לאחריה", מסביר עו"ד איתי גזית, מומחה לדיני בנקאות. "כל פעולה שהיה על הבנק או על הלקוח לבצע בזמן השביתה צריכה להתבצע תוך שלושה ימי עסקים מיום ביטולה. אחרת, יש ללקוח או לבנק עילת תביעה על כך שהסכום לא נפרע במועדו".
כשהבנק טוען שהלקוח לא פרע תשלום שאמור היה להיות מועבר בשבתון שהיה בזמן השביתה. בדרך כלל, בחוזים שנעשים בבנק מצוין כי יש להעביר את התשלום במועד מסוים, ואם המועד אינו יום עסקים (שבת למשל), אז ביום העסקים הקרוב אליו. "אם יום השבתון מתרחש בזמן השביתה, אז הלקוח מוגן מאחר שימי שביתה אינם מוגדרים כימי עסקים", אומר גזית. "אם הבנק מעלה טענה במישור הזה, הרי שאין לה בסיס משפטי".
כשהבנק דורש ריבית והצמדה גבוהות על אוברדראפט שגדל במהלך השביתה. פעמים רבות לקוחות שהגדילו את האוברדראפט שלהם במהלך ימי השביתה, בשל חוסר יכולת לבצע פעולות שיכולות היו להכניס כספים לחשבון, שואלים את עצמם האם יהיה עליהם לשלם ריבית גבוהה בגין האוברדראפט שצברו. גזית משיב על כך בשלילה ומסביר: "שיעור הריבית וההצמדה שיחולו על חשבון הלקוח יהיו בהתאם לשיעור הריבית וההצמדה שחלו עליו לפני השביתה".
כשהבנק דורש תשלום על התחייבות שהיתה אמורה להתבצע בזמן השביתה ואינה צמודת ערך. "הבנק יכול לדרוש מהלקוח לשלם הפרשי הצמדה גם על ימי השביתה רק על התחייבות שנדחתה בגללה והיא צמודת ערך", מסביר עו"ד גזית. "למשל, בגין כספים שלוויתי לפני השביתה יהיה שיעור ההחזר צמוד למדד באופן מלא עבור כל התקופה לרבות ימי השביתה. הדברים נכונים גם למשכנתה".
מתי כדאי להתפשר?
כשהנזק הפיך כדאי לשקול להתפשר עם הבנק. "נזק הפיך מתרחש כאשר ניתן להשיב את הגלגל לאחור, זה קורה בעיקר כאשר מדובר בכל מה שקשור לתשלום עמלות וריביות. במקרים כאלה יכול הבנק, לאחר פנייה ובירור עם הלקוח,
כשהנזק בלתי הפיך כדאי לפנות לייעוץ משפטי. לדברי גזית, נזק בלתי הפיך מתרחש כאשר לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, אז קיימת סבירות גבוהה שתהיה ללקוח עילת תביעה טובה כנגד הבנק. "במקרה שבו נגרם ללקוח נזק בלתי הפיך ייתכן שכדאי לו לשקול את האפשרות לפנות לייעוץ משפטי שיבדוק אם יש מקום להגיש תביעה מטעמו נגד הבנק. הלקוח יכול להתבסס על עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין, במיוחד כשלבנק יש כלפי הלקוח חובת זהירות מוגברת. היקף החובה עשוי להשתנות ממקרה למקרה, וכגודל הסיכון כך גם גודל האחריות", מסביר גזית.
לדבריו, נזקים בלתי הפיכים שעשויים להיות בסיס לתביעה נגד הבנק הם למשל מימוש תיק השקעות שלא בוצע במועד וגרם לכך שמניות הלקוח איבדו מערכן או אי־יכולת להפקיד צ'קים שאינה מאפשרת לבעל עסק קטן לשלם לספקיו ולעובדיו.
ומתי לשקול לתבוע את הבנק?
מטבע הדברים, השאלה מתי כדאי להגיש תביעה נגד הבנק משתנה ממקרה למקרה ונגזרת מן הנסיבות. בשל
מורכבות העניין והעובדה שתביעות מסוג זה מעוררות התנגשות בלתי נמנעת בין זכות השביתה של העובדים לזכות לקוחות הבנק לקבל שירות, עלול שלב ההוכחות במשפט להיות מורכב יותר. לפיכך, לקוח שיגיש תביעה נגד הבנק יצטרך לפרט מה הנזק הישיר והעקיף שנגרם לו. "עם זאת, התובע צריך לזכור שמוטלת עליו חובת הקטנת הנזק, והוא עלול להישאל במהלך המשפט מה עשה כדי להקטין את הנזק או למנוע אותו, למשל ביצוע הפעולות הנדרשות באמצעות בנק אחר", מסביר עו"ד רם דקל, מומחה לתביעות צרכניות.
"עם זאת, אין ספק שבמסגרת המחויבות של הבנק כלפי הלקוח, הן החוקיות והן על פי הסכם ניהול החשבון והוראות בנק ישראל, הבנק חייב לאפשר את מתן השירותים הבנקאיים בימי העסקים המקובלים באופן רציף וסביר. יש להניח שבמסגרת תביעה כזו, בית המשפט יבדוק גם מה עשה הבנק עצמו כדי להקטין את נזקי התביעה: מה החלופות שהעמיד לרשות לקוחותיו באמצעות שירות האינטרנט או בדרך אחרת, האם ניתנה התראה מראש ומתן הזדמנות ללקוחות לטפל באלטרנטיבות, מה היה משך השביתה ומה עשה הבנק כדי לקצר את משכה".
