המכה הלא כתובה של ירידת המט"ח

התרסקותו של היורו והשינויים הקיצוניים בשערי החליפין של המטבעות הזרים השונים מהווים נקודת שיא בתקופה שבה חוסר היציבות בזירת מטבע החוץ משתווה ואף מאפיל על חוסר היציבות בבורסות העולם. ואולם, בעוד פקודת מס הכנסה קובעת הסדר ברור לטיפול בהפסד שמקורו בירידת שערי ניירות ערך, הרי חלק ההפסד הנובע מירידת שער החליפין לא זכה להסדר ברור בפקודה. בהתאם לעמדת רשות המסים, הפסד מירידת שער חליפין שנוצר לנישום יחיד אינו הפסד לצורכי מס, וממילא לא ניתן לקזזו כנגד הכנסות אחרות של הנישום היחיד.

עמדה מחמירה זאת של רשות המסים מיושמת על ידי הבנקים וחברי הבורסה האחרים בעת חישוב רווח ההון והכנסת הריבית. בפועל, בהתבסס על חישוב זה מבוצע ניכוי במקור מהכנסותיהם של הנישומים היחידים, אשר למרבה הצער אינם מודעים כלל לחישוב המחמיר שיושם בעניינם, ולאפשרות לערוך חישוב שונה של ההפסד לצורכי מס. כאמור, עמדה מחמירה זאת באה לידי ביטוי הן בחישוב רווח או הפסד ההון בגין מכירת ניירות ערך הצמודים למט"ח והן בחישוב הכנסת ריבית על פיקדון במטבע חוץ.

לעניין ניירות ערך הנקובים במט"ח או צמודים למט"ח מבוצע חישוב רווח ההון על ידי הבנקים וחברי בורסה אחרים על בסיס השינוי בשער נייר הערך, תוך התעלמות מהפסד נוסף שנגרם לנישום במונחים שקליים כתוצאה מהשחיקה בשער החליפין של המטבע הרלבנטי. לדעת מומחי מס רבים, החישוב הנכון של הרווח או ההפסד ממכירת ניירות הערך צריך להיעשות במונחים שקליים: התמורה ממכירת נייר הערך בניכוי עלות רכישתו. לעניין זה יוסבר כי העובדה שבמצב של עלייה בשער החליפין יזכה הנישום היחיד להגנה ממס על הפרשי שער אלה אינה גורעת מההוראה הברורה של דין המס, שלפיה מלוא ההפסד השקלי יהווה הפסד לצורכי מס.

לעניין פיקדון במטבע חוץ, שערי הריבית הנמוכים השוררים בעולם, בשילוב השחיקה בשערי החליפין של המטבעות הזרים מול השקל, מבליטים ביתר שאת את התוצאה הכלכלית המעוותת המתקבלת בעקבות יישום הוראות רשות המסים. במצב דברים זה, ציבור הנישומים מוצא את עצמו משלם מס על הפסד כלכלי שמקורו בהפסד מירידת שער חליפין העולה על הכנסת הריבית המזערית המשולמת לבעל הפיקדון. אף במצב זה, לדעת מומחי מס רבים, מדידת ההכנסה מהפיקדון צריכה להיעשות במונחי נטו, היינו, הכנסת הריבית בניכוי ההפסד מהפרשי השער. ושוב יצוין כי בהתאם לשיטת מדידה זאת, חישוב המס באופן האמור אינו עומד בסתירה לפטור ממס שיוענק לנישום על הפרשי שער חיוביים שייצברו לזכות נישום בתקופה של עלייה בשער מטבע החוץ אל מול השקל.

ומהלכה למעשה, כפי שהוסבר בתחילת הדברים, עמדתה של רשות המסים המיושמת בפועל על ידי הבנקים וחברי הבורסה שונה מהעמדה המובעת ברשימה זאת, אם כי הדעה המובעת ברשימה זאת הולכת וקונה לה מקום של כבוד בקרב מומחי המס. יתרה מכך, אף ביצועו של חישוב רווח הון מתוקן מחייב השקעת זמן ומשאבים מצדו של המשקיע. לאור זאת, נראה כי בהיקפים מתאימים של השקעות במט"ח קיימת כדאיות ברורה למשקיע לפנות לבחינה מקצועית של האפשרות לביצוע חישוב רווח הון וריבית מתוקנים, באופן שעשוי להניב למשקיע חיסכון מס ניכר.

הכותב הוא עו"ד, מנהל אשכול המסים בפירמת ראיית החשבון BDO זיו האפט