4 קושיות לדירקטוריון סאני
למה אילן בן דב צריך לקבל בונוס של 11.6 מיליון שקל?
ערב ליל הסדר, השעה 16:56. בני ישראל לובשים בגדי חג ויוצאים אל הפקקים בדרך לסעודת הפסח - ודוחות סאני שבשליטת אילן בן דב יוצאים לאוויר העולם. מדוע בחרה סאני לפרסם את תוצאותיה לשנת 2009 דווקא בשעה כזאת וביום כזה? שאלה ראשונה, ללא מענה.
הדוחות הציגו תוצאות יפות, לחברה שהובילה את ההשתלטות של בן דב על חברת הסלולר פרטנר. המשקיעים בסאני נהנו מאוד מהמהלכים שייצר בן דב - והביאו לתשואה מדהימה של כ-390% במניה ב-12 החודשים האחרונים. הרווח הנקי היפה ייצר בונוס יפה לא פחות לבן דב, הזכאי ל-8% מהרווח הנקי של החברה לפי הסכם הניהול שלו. הבונוס של בן דב בשנה החולפת עמד על לא פחות מכ-11.6 מיליון שקל.
האם בן דב, המחזיק בכ-70% מהחברה בשווי שוק של כ-1.1 מיליארד שקל לא היה יכול להסתפק בשווי האדיר של מניותיו ולוותר על הבונוס? שאלה שנייה, אך לה כבר יש תשובה ברורה. הבונוס כאמור זרם לכיסו של בן דב, שבחר לא ללכת בדרכו של חיים כצמן, שוויתר השנה על בונוס בהיקף של 47.4 שקל מגזית גלוב, מה שלא מנע ממנו להיות נכון לעכשיו שיאן השכר של 2009 בבורסה.
מדוע צריך בן דב הסכם ניהול המעניק לו 8% מהרווח הנקי? קושייה נוספת לחג, עליה אין תשובה. את השאלה הזאת נפנה לאותם משקיעים מוסדיים שבחרו לאשר את הסכם הניהול של בן דב, ובחרו לא לומר לו כי הוא יכול להסתפק במניותיו בחברה, ולהנות מכספי דיבידנדים במקום למשוך בונוסים. נקווה רק כי דירקטוריון החברה חכם, אינו תם או רשע, ויודע לשאול.
ונסיים, באווירת החג, בקושייה רביעית. האם אנחנו המשקיעים בבורסה נלמד לדרוש מבעלי השליטה בחברות הציבוריות לרסן את התגמולים, אם לא למנהלים אז לפחות לעצמם? עוד קושייה פתוחה, אבל הפעם ניתן להמר בביטחון כי מה שהיה הוא שיהיה, וגם בשנה הבאה נראה בעלי שליטה מתגמלים את עצמם במשכורות ובונוסים כנושאי משרה - שיהוו פרמיה נוספת על אחזקותיהם במניות החברה.
