בכיר לשעבר בליהמן: "HSBC הצמיד לנו אקדח טעון לרקה"

תאגיד הבנקאות הבריטי HSBC, אחד הבנקים הגדולים בעולם, היה מעורב בתהליכים שהובילו לקריסתו של ליהמן ברדרס בספטמבר 2008 - כך עולה מפרסומים בכלי התקשורת בבריטניה.

מדיווח של "הסאנדיי טיימס" עולה כי ימים ספורים לפני קריסתו של ליהמן דרש HSBC בטוחות בשווי מיליארדי ליש"ט בתמורה לשירותים פיננסיים שונים שהעניק לבנק ההשקעות האמריקאי. דרישה זו האיצה את תהליך הקריסה וגרמה למעשה לסיום דרכו של ליהמן. העיתון הבריטי מציין כי HSBC היה אחראי לסליקה וליישוב כלל העסקאות שביצע ליהמן בליש"ט ברחבי העולם ולרוב עסקאותיו באזור אסיה. עם קריסתו של בנק בר סטרנס בראשית 2008 החל HSBC לצמצם בהדרגה את היקף האשראי שהעמיד לרשות ליהמן.

"ב־HSBC לא התירו לנו להמשיך ולבצע עסקאות. הם הצמידו אקדח טעון לרקתנו", ציטט "הסאנדיי טיימס" את עדותו של בכיר לשעבר בליהמן, קרלו פלראני, לצוות הבדיקה שמונה לבחון את הגורמים שהובילו לפשיטת הרגל. במקביל החל כאמור הבנק הבריטי לדרוש מיליארדי ליש"ט כתנאי להמשך מתן שירותי הסליקה.

היה מי שהתריע

בסוף השבוע האחרון פורסם בארצות הברית דו"ח המציג, בין היתר, את מידת אחריותם של כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בוול סטריט לנפילתו של ליהמן ברדרס. מחברי הדו"ח הפנו אצבע מאשימה לשורה של בכירים בבנקים כגון ג'יי.פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ, וכלפי ענקית ראיית החשבון הבריטית ארנסט אנד יאנג, על כך שביצעו שורה של השקעות כושלות ומניפולציות פיננסיות שהובילו בהדרגה לפשיטת הרגל של ליהמן.

מהדו"ח עולה, כי בפברואר 2008 אריק פולדר, לשעבר מנהל יחידת האשראי הגלובלי של ליהמן ברדרס, הביע חששותיו בפני הנהלת ליהמן לגבי מידת החשיפה של הבנק לנדל"ן, דאגות אשר העלה לראשונה במרץ 2007. במרץ 2008 חזר פולדר והזהיר את צמרת ההנהלה לגבי הקושי בגיוס הון בשווקים ודחק בליהמן לבצע מכירה מסיבית של נכסים. במקביל מפרט הדו"ח את נוהל ה־SpinCo שביצע ליהמן, שזכה לשם הקוד Project Green Acres (פרויקט שטח ירוק) ושימש רכיב מפתח באסטרטגיית הבנק לאישוש מאזניו — ללא הצורך בשותף אסטרטגי.

באי־מייל למנהל האסטרטגיה הבכיר, דיוויד גולדפרב, ב־19 ביולי 2008 כתב המנכ"ל ריצ'רד פולד: "המפתח להצלחה שלנו טמון בספינקו". במסגרת תוכנית "ספינקו" תכנן ליהמן להעביר נדל"ן ומשכנתאות (רעילים ברובם) בשווי 32 מיליארד דולר לחברה־בת חדשה שתוקם למטרה זו. לחברה זו תכנן ליהמן להעניק 8 מיליארד דולר בדמות הון נזיל ו־24 מיליארד דולר בדמות הלוואות, מליהמן או ממשקיעים חיצוניים. באופן זה קיווה ליצור הפרדה בין הנכסים ה"טובים" ל"רעים". עוד פרסם הדו"ח, כי יום לפני סיום הרבעון הראשון של 2008, קושניק אמין, לשעבר מנהל השווקים הנזילים, כתב לעמית: "אנחנו במצב נואש ואני צריך עוד 2 מיליארד ממך, או באמצעות ריפו 105 או במכירות ישירות. העלות לא חשובה".