סכנה גלויה: על ההבדלים בשקיפות בין קופת גמל לקרן נאמנות
הרגולטורים מנסים לאחרונה לספק כלים בידי המשקיע לזיהוי חשיפה להשקעות מסוכנות. "כלכליסט" בדק מהם ההבדלים בין הכלים המוצעים בקרנות הנאמנות לבין אלה שבקופות הגמל המסלוליות ומה כדאי לבדוק כדי להימנע מהשקעה מסוכנת
משקיעים רבים אינם מודעים לרמת הסיכון במוצרים מורכבים כדוגמת קרן נאמנות או קופת גמל מסלולית, המכילים השקעה בכמה אפיקים. זאת למרות ניסיון של הגופים הרגולטוריים בתקופה האחרונה להגביר את השקיפות בגילוי הסיכונים שכרוכים בהשקעות.
ההוראה האחרונה שהעבירה רשות ניירות ערך למנהלי קרנות הנאמנות, שנכנסה לתוקף ב־1 במרץ, מחייבת קרנות שעשויות להיות חשופות לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (כלומר מתחת לדירוג BBB או שאינן מדורגות) להוסיף סימון מיוחד של סימן קריאה לצד פרופיל החשיפה של הקרן. קודם לכן, ב־1 בינואר השנה נכנסה לתוקף גם הוראה של משרד האוצר המגבילה את הגופים הפנסיוניים באחוז הסטייה המותרת להם בכל אפיק.
למרות ההבדלים המהותיים בין קרן נאמנות לקופת גמל מסלולית, עדיין מדובר במוצרים זהים מבחינת מורכבותם. "כלכליסט" בדק היכן רמת הסיכון גלויה יותר.
שם וסימון המוצר
בקרן נאמנות: מעבר לשם שאמור להגדיר ולאפיין את אפיקי ההשקעה המרכזיים בקרן. מסוף 2007 נכנסו תקנות חדשות שדורשות ממנהל הקרן לקבוע פרופיל חשיפה המבטא את שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות ולמטבע חוץ. המידע הרלבנטי מופיע לצד שם הקרן, מפורסם בעיתונות ובאתרי שוק ההון, ומועבר באמצעות שני תווים: האחד מספרי, המבטא את מידת החשיפה למניות - מ־0 עד 6, 0 עם החשיפה הפחותה ו־6 עם שיעור החשיפה הגבוה ביותר למניות. השני, אותיות אנגליות המבטאות את רמת החשיפה למט"ח. האות F מסמנת את החשיפה הגבוהה ביותר למט"ח בדירוג מ־A עד F. הקרן הסולידית ביותר תסומן ב־00. לקרן שמסומנת ב־00 אסור לייצר חשיפה כלשהי גם לא באופן עקיף. לסימנים אלה הצטרף כאמור גם סימן הקריאה.
בקופת גמל מסלולית: לא קיימים כל סימנים שיכולים להעיד על רמת החשיפה להשקעות מסוכנות. מצוינים רק שמות הקופה והמסלול שאמורים להגדיר מהו אפיק ההשקעה המרכזי שלה. "למרות ההגדרות הזהות, סקירת התשואות של המסלולים השונים בקופות גמל מלמדת שקיים פער עצום בין קופות גמל המשתייכות לאותו מסלול השקעתי", אומר איציק אסטרייכר, מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה.
מסקנה: רשות ניירות ערך, הרגולטור הממונה על מוצרי ההשקעה השונים בשוק ההון, מנסה להעניק למשקיע כלים לזיהוי הסיכונים, אולם באוצר, הרגולטור שאמור לפקח על מוצרי החיסכון הפנסיוני של כולנו, נדמה שנרדמו בשמירה. דווקא במוצרים הפנסיוניים, שמהווים את אפיק ההשקעה הארוך והחשוב ביותר, הסבירות לזהות באופן קל ומיידי מהי רמת החשיפה להשקעה מסוכנת נמוכה מאוד.
מדיניות ההשקעה
קרן נאמנות: המידע על רמת הסיכון גלוי באתרים של קרנות הנאמנות וכן באתר www.funder.co.il, שם ניתן למצוא מה מדיניות ההשקעות ואת ההשקעה בכל קרן וקרן ברמת נייר הערך היחיד. בקרנות הנאמנות החוקים ברורים מאוד, וכל סטייה מהם מחייבת את הקרן להודיע על כך שבועיים לפני השינוי.
קופת גמל מסלולית: תקנות הקופה מתפרסמות באתר האינטרנט של כל חברה מנהלת. ההוראה שנכנסה לתוקף ב־1 בינואר מגבירה את השקיפות ומקטינה את יכולת הקופה להגיע לקיצוניות בניהול ההשקעות. מדובר בסטייה של 5%– או 6%+ ממדיניות ההשקעות המוצהרת.
אסטרייכר סבור כי ההוראות שנכנסו לאחרונה לתוקף בענף קופות הגמל עדיין אינן מספיקות. לדבריו, "יש להגדיל את השקיפות באמצעות צמצום מרחב הפעולה של מנהל ההשקעות במסלולים השונים ולאסור השקעה במניות במסלולים המתיימרים להיות סולידיים. הדבר יאפשר לכל חוסך לדעת טוב יותר באיזה מוצר לבחור ולכל בעל רישיון להתאים לחוסך את המוצר עם רמת הסיכון המתאימה לו".
מסקנה: בעוד שבקרנות הנאמנות החוקים בנוגע למדיניות ההשקעה ברורים מאוד, במוצרים הפנסיוניים עדיין הגבולות מטושטשים והגמישות שעומדת לרשות הגוף המנהל לשנות את מדיניות ההשקעות גדולה מדי.
איך לזהות קרן או קופה מסוכנות
1. לבדוק את בסיס ההצמדה: תיק איגרות חוב של קופת גמל או קרן נאמנות כולל איגרות חוב צמודות מדד וכאלה שאינן צמודות. פערי התשואה שהשיגו כל אחת מאלה יכולים ללמד על הפרשים שיכולים להיות בתשואות. לכן חשוב לבדוק מה היחס בין האיגרות צמודות המדד לאלו שאינן צמודות מדד, ובהתאם לכך ולמצב השוק ביחס למדד להעריך את רמת הסיכון בתיק.
2. לבדוק את דירוג האג"ח: "בשוק ההון נסחרות איגרות חוב אשר בחלקן דורגו על ידי חברה מדרגת. בחירת איגרות חוב עם דירוג גבוה מקטינה את רמת הסיכון אך גם מקטינה את התשואה. בחירת איגרות חוב לא מדורגות או מדורגות בדירוג שנמוך מ־BBB מגדילה באופן משמעותי את הסיכון", אומר אסטרייכר.
3. לבדוק את תמהיל תיק האג"ח: תיק השקעות עשוי להכיל איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות. ככל שאחוז האג"ח הקונצרניות בתיק גבוה יותר, כך גדלה יותר רמת הסיכון שלה חשוף המשקיע בתיק - אחוז האג"ח הקונצרניות עלול לטמון בחובו אפשרות לתשואה גבוהה כמו גם להפסדים גבוהים.
4. לבדוק את משך החיים הממוצע של הנייר: איגרת חוב מאופיינת בין השאר בטווח הזמן המשוקלל שבו היא עתידה להיפרע. "ככל שהמח"מ, תקופת ההחזר, גדולה יותר, כך המחיר נתון לתנודתיות גבוהה יותר, ויש בכך כדי להשפיע על התשואה שיניב תיק ההשקעות הכולל איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך יותר", אומר אסטרייכר.
5. לבדוק את התשואה: ככל שהתשואה בקרן או בקופה גבוהה יותר ביחס לקופות המסווגות באותה קטגוריה, הדבר צריך להוות עבור החוסך או המשקיע תמרור אזהרה שמתריע על כך שכנראה בקופה או בקרן שלו משקיעים בניירות מסוכנים יותר.
