איסלנד מעכבת העברת מיליארדים לבריטניה והולנד: "שהבנקאים ישלמו"

איסלנד הודיעה כי תעכב את העברתו של פיצוי כספי של 3.8 מיליארד יורו לממשלות בבריטניה והולנד בעקבות קריסת מערכת הבנקאות במדינה. ביום רביעי האחרון, לאחר דיונים שנמשכו כמה חודשים, קיבל הפרלמנט באיסלנד החלטה על העברת כספי הפיצויים. אולם בסוף השבוע הודיע נשיא המדינה אולפור גרימסון כי הוא מסרב לחתום על ההחלטה ומנע בכך את כניסתה לתוקף.

ממשלת איסלנד ניסתה מאז יוני האחרון לזכות באישורו של הסכם שלפיו תפצה את ממשלות בריטניה והולנד עבור הכספים שאיבדו משקיעים בשתי המדינות בעקבות קריסתו של הבנק האיסלנדי לנדסבנקי. בהודעת הנשיא נאמר כי ברצונו לבחון היטב את השלכות ההסכם לנוכח התנגדות ציבורית עזה.

רבים מתושבי איסלנד, המונה 320 אלף תושבים, זועמים על כוונת הממשלה לממן את הפסדי המשקיעים בבריטניה והולנד מכספי ציבור. לטענתם, האחראים להפסדים הם הבנקאים והרגולטורים, ועל כן הם אלו האמורים לשאת בתוצאות. נוסף על כך קיים חשש כי סכום הפיצוי, השווה ערך ל־12 אלף יורו לתושב - כמחצית מהתוצר לנפש - יפגע בהתאוששות הכלכלית במדינה.

החלטת הנשיא עשויה, לפי הערכות, לפגום במאמציה של איסלנד להצטרף כחברה לאיחוד האירופי, ואף לפגוע בתוכנית הסיוע הכלכלי בשווי 7 מיליארד יורו שגובשה במדינה הנורדית. פתרון המחלוקת עם המשקיעים בבריטניה והולנד הוא אחד התנאים שהציבה קרן המטבע הבינלאומית בתמורה להלוואות חירום שהעבירה לאיסלנד.

אתמול קיים הנשיא סדרה של התייעצויות עם גורמים המתנגדים לתשלום הפיצויים, ואף קיבל לידיו עצומה הנושאת את חתימותיהם של 10% מתושבי המדינה הקוראים לו שלא לאשר את העברת הכספים. אם יעמוד הנשיא בסירובו, הממשלה רשאית להפנות את ההסכם למשאל עם. כישלון באישור עסקת הפיצויים עשוי להביא, לדעת פרשנים, לנפילתה של ממשלת המרכז־שמאל בראשותה של יוהנה סיגורדרדוטיר, שהציבה את הנושא כאחד המרכזיים במצעה הפוליטי.

גרסה ראשונה של תוכנית הפיצויים אושרה כבר באוגוסט, אולם הפרלמנט נאלץ לשוב ולדון בנושא בעקבות התנגדותן של בריטניה והולנד לכמה סעיפים בהסכם המקורי.

בשבוע שעבר אישר כאמור הפרלמנט, ברוב של 33 תומכים מול 30 מתנגדים, גרסה חדשה. בעקבות ההחלטה הודיעה סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פור'ס (S&P) כי העלתה את תחזית האשראי של איסלנד מ"שלילי" ל"יציב" וכי האישור יסייע בגיוס תמיכה בינלאומית נוספת במדינת האי.