משיחת יתר: אמנות ברשת
אתר גלריה מקוונת, שיעלה בשבוע הבא, יאפשר רכישת אמנות מקומית ובינלאומית במחירים שווים לכל כיס
את הרעיון של אתר האמנות i-want-a-print, שיעלה בחמישי הקרוב לרשת, הגה רגע לפני המשבר הכלכלי הצלם בועז אהרונוביץ'. הוא לא צפה את המתרחש, אך התמזל מזלו. נדמה שדווקא למיזם שכזה, אתר שמטרתו לאפשר לרכוש אמנות טובה במחירים שווים לכל כיס, יש סיכוי יותר טוב בתקופה שכזו.
את האתר, ששפתו אנגלית, מנהלת יפעה בורנשטיין. על העיצוב אחראית אנה לוקשבסקי, אחת האמניות שגם מוכרות באתר, והוא מציג למכירה עבודות של 19 אמנים, שלושה מהם מחו"ל. בעתיד יש כוונה להציג יותר אמנים בינלאומיים, אבל כרגע הדגש הוא על מיטב האמנים המקומיים: דוד עדיקא, אסנת אוסטרליץ, רועי קופר, מירב היימן, עמי פייצביץ, מאיה בלוך, גלעד אופיר ואחרים. כל אחד מהאמנים מציע למכירה שני דימויים, תצלום או ציור, שניתנים לרכישה אך ורק דרך האתר. חלק מהדימויים הוכנו במיוחד לאתר, ואחרים נלקחו מסדרות קודמות. גלעד אופיר, לדוגמה, מציג הדפסים שעדיין לא הוצגו מהסדרה הידועה "נקרופוליס", שנעשתה ב־1998 והוצגה בין היתר בטייט מודרן בלונדון.
כל אחד מהדימויים מוצע למכירה בשלושה פורמטים: מחירו של הדפס בגודל 21X29.7 ממהדורה של 250 עותקים הוא 35 יורו, הדפס ממהדורה של 25 עותקים שגודלו 42X59.4 מחירו 200 יורו, והדפס יחיד בגודל 74X105 יעלה 2,000 יורו.
כל עותק מגיע עם תעודת מקוריות. מהדורה שאזלה לא תודפס מחדש, ובכל חודש יצטרף לאתר אמן חדש שייבחר על ידי ועדה. כך ייווצר בסופו של דבר מאגר של אמנים ועבודות.
מי שמכיר את המתחים והיריבויות בשדה האמנות הישראלי, ובעיקר את החשדנות של הגלריות כלפי כל שחקן חדש, יעריך את הישגו של אהרונוביץ, שיצר פורמט שאינו גוזל דבר מאף אחד. הגלריסטים זוכים לחשיפה של האמנים שלהם, האמנים זוכים לחשיפה בינלאומית ולאפשרות להרוויח עוד כסף. לפי החישוב של אהרונוביץ (שמתכוון גם הוא להציע למכירה עבודות שלו באתר), אמן שימכור את כל הסדרות ירוויח 14 אלף יורו. סכום זה הוא לאחר ניכוי של 50% מהרווחים, שהולכים לכיסו של בעל האתר. כן, גם אהרונוביץ, כמו הגלריסטים, לוקח 50% על השירות, שכולל במה לעבודות, תפעול האתר וכמובן הפקת העבודות. המשלוח הוא על חשבון הלקוח (בארץ המשלוח חינם).
עד כאן הכול נשמע מצוין. עם זאת, כל מי שמכיר חובבי אמנות ובעיקר אספנים יודע שעניין המקור, ה"רק לי יש כזה", חשוב מאין כמותו. בצילום אמנם צריך להתפשר על עותק אחד מתוך סדרה של שלושה, מקסימום שישה, ובכל זאת מדובר במהדורה מצומצמת. אך אהרונוביץ מסביר שהוא פונה לקהל יעד אחר. "אנחנו הרצנו את האתר ברשת לתקופת ניסיון, בעיקר דרך רשתות חברתיות, כדי לראות איך הוא מתקבל", הוא אומר, "ואני יכול להגיד שהרבה מהאנשים שפנו אלינו בכלל לא מבקרים בגלריות. הרי כל העניין הוא דווקא להגיע לקהל שברובו המכריע אף פעם לא קנה אמנות". כתובת: http://www.i-want-a-print.com
