שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המזרח התיכון

יורש העצר הסעודי מאיים על ההגמוניה הכלכלית של דובאי

הכלכלה הערבית הגדולה במזה"ת הודיעה כי תמנע חוזים ממשלתיים מחברות בינלאומיות שלא ימקמו את משרדיהן האזוריים בשטחה. המשמעות: החלשת מעמדה של הנסיכות המפרצית כמרכז עסקי מוביל

דורון פסקין 22:3816.02.21

למרות היחסים החמימים בין סעודיה לשכנתה מדינת האמירויות, מסתמן כי שתי המדינות צועדות לעבר מסלול התנגשות במישור הכלכלי. אתמול (ב') פרסמה ממשלת סעודיה החלטה שמשמעה קריאת תיגר על מעמדה של דובאי כמרכז העסקים של המזרח התיכון.

 

 

סעודיה הודיעה כי החל ב־1 בינואר 2024, חברה בינלאומית שמשרדיה האזוריים לא ימוקמו בממלכה, לא תוכל לזכות בחוזים ממשלתיים. החלטה זו כוללת כל משרד ממשלתי, סוכנות, מוסד או קרן השייכים למדינה. זוהי דרישה משמעותית מבחינת החברות הזרות, שכן ממשלת סעודיה היא הגורם המוביל במתן חוזים לקבלנים זרים, ששוויים השנתי מגיע לעשרות מיליארדי דולרים. במסר מסוים של הרגעה ציינו הסעודים, כי פעילות החברות הזרות מול המגזר הפרטי תימשך כרגיל גם אחרי 2023 ולא תצריך פתיחת משרד אזורי בממלכה.

 

יורש העצר מוחמד בן סלמאן. אתגר האבטלה יורש העצר מוחמד בן סלמאן. אתגר האבטלה צילום: איי אף פי

 

יריית הפתיחה למהלך ניתנה בחודש שעבר, כשיורש העצר מוחמד בן סלמאן הודיע כי 24 חברות זרות ידועות חתמו על הסכם עם מיניסטריון ההשקעות בדבר פתיחת משרדים אזוריים בריאד. בין החברות ששמן הוזכר היו פפסיקו, תאגיד הבנייה בכטל, ענקיות ראיית החשבון דלויט ו־PwC, רשת בתי הקפה טים הורטונס וענקית מוצרי החשמל בוש. ההודעה התפרשה אז כחלק מהצגת התוכנית של יורש העצר להגברת ההשקעות בריאד, כך שתיהפך לאחת מעשר הערים בעלות הפיתוח הכלכלי הגבוה בעולם עד 2030. הסעודים ציינו כי פתיחת המשרדים בעיר הבירה אינה "מטרה" אלא אמצעי להשגת יעדי הפיתוח של חזון 2030, התוכנית הכלכלית השאפתנית לגיוון מקורות ההכנסה של הממלכה מעבר למגזר האנרגיה.

 

ההודעה מסמנת עליית מדרגה, והיא מנומקת בכך שפתיחת משרדים אזוריים תגביר את השימוש בתשומות מקומיות, תמנע זליגת משאבים כלכליים לחו"ל, תייצר מקומות עבודה חדשים ואיכותיים ותסייע בהעברת ידע טכנולוגי למקומיים. בעבר ניסו הסעודים למשוך חברות באמצעות הקלות במסים, אך אלה העדיפו לקבוע את המטה האזורי בעיקר בדובאי, ככל הנראה בשל האווירה הליברלית יותר ורמת החיים הגבוהה.

 

מקומות עבודה איכותיים

 

לא בכדי הושם דגש על נושא הגברת התעסוקה. כרגע, האתגר הכלכלי הגדול ביותר העומד בפני השלטונות בריאד והמבחן האמיתי של יורש העצר הם מציאת פתרון לבעיית האבטלה. לפי הנתונים הרשמיים, לסעודיה עוד דרך ארוכה בהיבט זה. בסוף הרבעון השלישי של 2020 עמד שיעור האבטלה על 14.9%, ירידה לעומת 15.4% ברבעון השני, אבל עדיין עדות להשפעה הקשה של משבר הקורונה. חוקרים עצמאיים טוענים כי בפועל, שיעור האבטלה גבוה הרבה יותר. לפי היעדים, ב־2030 אמורה האבטלה להיות נמוכה מ־7%. כיום השיח המרכזי ברשתות החברתיות בקרב הצעירים, רובם בעלי השכלה גבוהה, הוא הזדמנויות התעסוקה בשכר נמוך המוצעות להם. בן סלמאן, המודע לכך היטב, כמו גם לפופולריות שלו אצל הדור הצעיר, התחייב באחרונה כי בחמש השנים הבאות קרן ההשקעות הציבורית תזרים למשק 200 מיליארד דולר כדי לשדרג את הזדמנויות התעסוקה.

 

הסעודים יודעים היטב כי החברות הזרות לא יוכלו להתעלם מדרישה שמציבה להן הכלכלה הערבית הגדולה ביותר, ומנצלים זאת כאמצעי לחץ. הם גם מבינים היטב שהחלטה זו תבוא על חשבון דובאי, שמשמשת כבר עשורים כמרכז המסחרי והעסקי האזורי.  

 

ריאד בירת סעודיה. חברות העדיפו את דובאי שנחשבה מערבית יותר ריאד בירת סעודיה. חברות העדיפו את דובאי שנחשבה מערבית יותר צילום: בלומברג

 

ניצחון תדמיתי לבן סלמאן

 

שר האוצר הסעודי מוחמד אלג'דעאן התייחס לכך השבוע בהצהירו כי לדובאי "יתרונות תחרותיים משלה" וכי מדובר ב"תחרות בריאה." שר ההשקעות ח'אלד אלפאלח היה פחות דיפלומטי והבהיר כי הדרישה נובעת מרצונה של הממלכה להגביר את חלקה בנתח ההשקעות באזור. כיום לדובאי יש עדיין יתרונות על סעודיה, כולל בתשתיות, אולם מדובר בפער שהסעודים מקווים לסגור עד 2024. גם "הסביבה המערבית" יותר שמנסה בן סלמאן להנחיל באמצעות הרפורמות עשויה לעמעם את היתרונות של השכנה.

 

מעבר לתחרות מול דובאי, העניין הגובר באחרונה של חברות זרות בסעודיה הוא בבחינת ניצחון תדמיתי חשוב לבן סלמאן. דווקא כשרוחות קרירות מנשבות לעברו מוושינגטון, דומה שקהילת העסקים הבינלאומית הספיקה לשכוח את חיסול מתנגד המשטר הסעודי העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ב־2018. החיסול, שיוחס להנחיותיו של בן סלמאן, הפך אותו למצורע בזירה הבינלאומית, וחברות בינלאומיות בולטות אף סירבו להשתתף בכנס כלכלי בחסותו, מחשש לפגיעה תדמיתית. שנתיים חלפו, הסערה חלפה, וכעת יותר יותר חברות בינלאומיות שבות ומגלות עניין במגה־פרויקטים בממלכה.

 

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד (המזה"ת), www.concordmena.com .

x