עלות המעבר לאפס פליטות בארה"ב עד 2050 - פחות מ-1% מהתמ"ג

ארה"ב יכולה להגיע לאיזון מלא בפליטות הפחמן שלה עד 2050 בעלות נטו של פחות מ-1% מהתמ"ג של המדינה בשנה זו, ותוך שימוש בטכנולוגיות שכבר זמינות כיום לשימוש מסחרי, או שיהיו זמינות בקרוב - כך לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי AGU Advances.

אחת הטענות שמעלים מכחישי אקלים היא שהשינויים שנחוצים על מנת לעבור מכלכלה מבוססת דלקי מאובנים לכלכלה שמבוססת על אנרגיה מתחדשת יהיו יקרים וכרוכים בפגיעה ניכרת בכלכלה ובחברה.

המחקר, שהתפרסם לפני כשבועיים, מנפץ טיעונים אלו ומדגים שמעבר של ארה"ב למדינה שהיקף פליטות הפחמן שלה הוא אפסי ואפילו שלילי הוא לא רק אפשרי מבחינת טכנולוגית אלא אפילו בעל היתכנות כלכלית משמעותית, כאשר בתרחיש האופטימי ביותר עומדת העלות על 0.2% מהתמ"ג.

שריפה בקליפורניה צילום: איי פי

כבר כיום, באזורים רבים בארה"ב, הקמת תשתיות אנרגיה סולארית או רוח חדשות זולה יותר מרכישת דלקי מאובנים לגנרטורים קיימים. התפתחות חדשה יחסית זו הוותה את הזרז למחקר, שבמסגרתו יצרו החוקרים, מאוניברסיטת סן פרנסיסקו, מכון Evolved Energy Research והמעבדה הלאומית לורנס ברקלי של אוניברסיטת קליפורניה מודל של שוק האנרגיה בארה"ב ובחנו את הדרכים שבאמצעותן יכולה ארה"ב להגיע עד אמצע עשור לאיזון מלא בפליטות הפחמן שלה.

החוקרים השתמשו במודל כדי לבחון שמונה תרחישים שונים שהתייחסו למגבלות וקשיים שונים, ובהם המשך המגמות הקיימות ("עסקים כרגיל"), מעבר לרשת חשמל שמבוססת כולה על אנרגיה מתחדשת ועושה שימוש בטכנולוגיות יעילות, והגעה לפליטות פחמן שליליות (כלומר, כמות הפחמן שהכלכלה האמריקאית לוכדת גדולה מהכמות שהיא מייצרת).

שינויים משמעותיים בשנים האחרונות

אחד הדברים המעניינים שעלו מבחינת תרחיש עסקים כרגיל, הוא עד כמה השינויים שכבר התחוללו בשנים האחרונות הם משמעותיים. לפי תרחיש זה, אם ארה"ב לא משנה שום דבר בהתנהלות שלה פרט לשימור המגמות הקיימות, עד 2050 יצנחו פליטות הפחמן שלה ב-22%, בעיקר בגלל הפסקת השימוש בפחם. כלומר, גם בלי לעשות משהו מיוחד נמצאת המדינה כבר בכמעט רבע הדרך לעמידה ביעד שהציבו מדענים על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות.

עוד סוגיה שעולה מהמחקר היא הצורך בהגברת היעילות האנרגטית, שתקזז את הגידול באוכלוסייה ובפעילות הכלכלית וכתוצאה את הביקוש המוגבר לאנרגיה. חלק מהיעילות תושג הודות למעבר לכלי רכב חשמליים ולמערכות חימום יעילות יותר, אך על מנת להגיע לאיזון בפליטות ב-30 השנים הקרובות היקף צריכת האנרגיה לאדם צריך לרדת ב-40%.

גם במקרה זה, עדיין יהיה צורך להגדיל את קיבולת תפוקת החשמל של ארה"ב בכ-3.2 טרה-ואט, בעיקר מסולאר ורוח. ואולם, לדברי החוקרים מדובר יהיה בשינוי זול יחסית, שעלות הנטו שלו עד 2050 תעמוד על 145 מיליארד דולר, קצת פחות מ-0.5% מהתמ"ג הצפוי באותה שנה. נתון זה כולל חסכון בהוצאות שוטפות על חימום ומכוניות חשמליים, שיקזז חלק מעלותם. הוא לא כולל את הירידה הצפויה בהוצאות בריאות כתוצאה מהפחתת זיהום האוויר. אלו אמורות להיות משמעותיות ולהפוך את העלות הכוללת של המעבר נמוכה עוד יותר.

סיבה נוספת לעלות הנמוכה היא שהתרחישים הרלוונטיים לא קוראים להחלפה של חומרה מתפקדת, אלא להליך הדרגתי שבו גנרטורים מבוססי פחם או דודי גז מסיימים את חייהם בצורה טבעית ומוחלפים בחלופות ירוקות. לדברי החוקרים, החלפתה הדרגתית זו של תשתיות ומוצרים קיימים בתשתיות אנרגיה מתחדשת ובמוצרים חשמליים חסכוניים תאפשר להגיע לאיזון בפליטות עד 2050.

התרחיש היקר ביותר, שבו ההעלות גבוהה עומדת על קצת יותר מ-1% מהתמ"ג, הוא למרבה ההפתעה לא תרחיש למעבר לפליטות שליליות, אלא כזה שבו מוגבל השימוש בקרקעות לצרכי הפקת אנרגיה. בתרחיש זה, כמות האנרגיה המתחדשת שניתן להפיק קטנה יותר, ולכן עלויות האנרגיה גבוהות יותר.