$
בחירות בארה"ב 2020
באנר בחירות בארה"ב דסקטופ

"ביידן עשוי למנות את וורן הפרוגרסיבית לשרת אוצר"

המחויבות של המועמד הדמוקרטי להעלות מסים היא אולי לא טובה לשוק המניות, אבל כן תועיל לכלכלה, והוא עשוי להתמקם הרבה יותר שמאלה מכפי שכולם ציפו. בראיון לכלכליסט מסביר מארק מתיוז, מנהל חטיבת מחקר אסיה ביוליוס בר, איך ביידן יוכל להפתיע

ויקי אוסלנדר 08:0203.11.20

כדי להבין כיצד עשויה להיראות כלכלת 2021, צריך שנעלם אחד משמעותי יתבהר — זהותו של נשיא ארה"ב הבא. אך גם אם זהותו הטכנית תיקבע אחרי תקופה מורטת עצבים של ספירת קולות, עדיין לא ברור מה תהיה מהותו וכיצד בדיוק יתנהל. 

 

 

 

"אם ייבחר ג'ו ביידן, איזה ג'ו ביידן נקבל?", תוהה בראיון ל"כלכליסט" הכלכלן מארק מתיוז. "את הפוליטיקאי היציב והמוכר שהיה מתון כל חייו, או אחר, מפתיע יותר, שינהיג מדיניות כלכלית פרוגרסיבית? הוא יכול להיות האיש הזה". מתיוז, שמנהל את חטיבת מחקר אסיה בבנק יוליוס בר, מזכיר כי נציגים נבחרים ושומרי סף עשויים פעמים רבות ללכת לכיוונים שלא ציפו מהם. "האפיפיור יוחנן ה־23 נבחר ב־1958 משום שלא הצליחו למצוא אף אחד אחר, ורצו מישהו נחמד ורגוע שלא יעשה שום דבר משוגע. בסופו של דבר, הוא יזם את ועידת הוותיקן השנייה, שהביאה לשינוי הגדול ביותר בהיסטוריה של הכנסייה הנוצרית. כמה גורמים במפלגה הדמוקרטית אומרים שיכול להיות שינוי גדול מאוד תחת קדנציה של ביידן. זה לא רעיון מופרך שהוא ימנה את ברני סנדרס לשר העבודה או את אליזבת וורן לשרת האוצר".

 

 

ג'ו ביידן ג'ו ביידן צילום: גטי אימג'ס

 

וורן וסנדרס מייצגים את הצד הפרוגרסיבי של המפה הפוליטית, וטראמפ משתמש בשמם כבגלימה אדומה כדי למשוך אליו את ציבור הבוחרים השמרנים. עבור וול סטריט, המהלכים שהשניים מציעים, כמו ביטול חובות סטודנטים, ביטוח בריאות ממשלתי לכל, העלאת מסי עושר ומס חברות ורגולציה נוקשה על ענפי הפיננסים והטכנולוגיה, אמורים היו כבר להיות מתומחרים במחירי המניות. אבל השוק ממשיך בשלו, עם ראלי חסר מעצורים כמעט שבו הוא שבוי חודשים ארוכים (למרות הירידות בסוף השבוע האחרון). "בגלל זה אני לא מבין את השווקים היום", אומר מתיוז, "אתרי ההימורים מהמרים בגדול על גל כחול, ואם תקבלי את זה, אני לא מבין מדוע השווקים מתנהגים באופן שבו הם מתנהגים כרגע. אולי זו רק תחושת ההקלה מכך שהכאוס של דונלד טראמפ ייעלם, אבל אני חושב שביידן יכול להתברר כנשיא שיתמקם הרבה יותר בשמאל המפה מכפי שחושבים עליו".

 

מארק מתיוז. הגלובליזציה החלישה את כוח המיקוח של עובדים מארק מתיוז. הגלובליזציה החלישה את כוח המיקוח של עובדים צילום: יוליוס בר

 

המחויבות של ביידן להעלות מסים, גם בעת מגפה, אולי לא טובה לשוק המניות, טוען מתיוז, אבל היא בהחלט טובה לכלכלה. "ביידן תכנן הרבה יותר תמריצים מטראמפ, והוא מתכנן להשקיע הרבה בחינוך, בתשתיות ובבריאות. כל זה טוב, אבל הכסף חייב להגיע מאיפשהו, והוא מתכנן להעלות מסים על חברות ועשירים. המהלך הזה, בשילוב סגירת פרצות הנוגעות לרווחים מעבר לים, יביא לירידה ברווחי חברות הטכנולוגיה של כ־14%, שזה 4% יותר ממניות S&P.

 

"אבל אם תבחני את המס האפקטיבי של 400 המרוויחים הגדולים ביותר בארה"ב, הוא עומד כיום על 23%. בשנות השישים הוא עמד על 50%. אלו שיעורים נמוכים יותר מהמס של מרבית האנשים. כפי שאת יודעת, טראמפ עצמו לא שילם בכלל מסים בשנים האחרונות ואמזון לא שילמה מסים בשנה שעברה".

 

מנגד ישנו טראמפ, שבחירה בו קרוב לוודאי תביא להמשך המדיניות שהנהיג עד כה, כלומר הפחתת מסים נוספת ברוח "תיאוריית החלחול" והמשך הקו הנוקשה מול סין. שני מהלכים שהתבררו, לפי מתיוז, כחסרי משמעות. "הלקח ממלחמת הסחר זה שהיא פשוט לא היתה רלבנטית", הוא פוסק. "מאז התחילה, ואני מתארך אותה ליוני 2018 ולוועידת ה־G7, אז טראמפ החל להיות תוקפן כלפי סין ומדינות אחרות, השוק הסיני זינק ביותר מ־50%. זאת משום שהיצוא לא מניע את הכלכלה הסינית, לפחות לא ב־10-5 שנים האחרונות. כך שבדיעבד, התרגשנו בגלל הרבה רעש. החלה מלחמה קרה, ואני חושב שביידן ימשיך אותה, אבל היא לא תפגע בכלכלה הסינית. להפך, היא אולי תעזור לה, משום שהיא דוחפת את סין להמשיך ולהיגמל מיבוא, והיא כבר התחילה להקים תעשיות כמו תעופה ומוליכים למחצה, ובמקביל מעודדת את הצריכה המקומית". לפי מתיוז, השיטה הזו, שמכונה "הלולאה הפנימית", טובה לסין הרבה יותר מאשר התוכנית הלאומית של יוזמת החגורה והדרך. יוזמה שהתבססה על השתתפות בכלכלה העולמית עם השקעה משוערת של למעלה מ־1.3 טריליון דולר, ושהתבררה ככישלון.

 

 

הסנאטורית אליזבת' וורן הסנאטורית אליזבת' וורן צילום: איי אף פי

 

"אפילו ממגפת הקורונה, אף שהגיעה מסין, היא יוצאת הכי חזקה, עם צמיחה של כ־2% עד 2.5% ב־2020 וצפי לצמיחה של כ־8% בשנה הבאה ועוד 5% ב־2022. שיעורי צמיחה הגדולים פי שניים מה־G20", אומר מתיוז.

 

ומה היתה ההשפעה של מלחמת הסחר על ארה"ב?

"אנחנו לא באמת נדע מה ההשפעה, משום שהכל נעצר בגלל המגפה. אבל ככלל, מה שמניע את הכלכלה האמריקאית הוא מגזר השירותים והטכנולוגיה, שלא ממש פעל בסין, להוציא כמה חריגים, והם בכל מקרה חזקים מאוד היום. אני לא אופתע אם יהיו חיסונים ברבעון הראשון או השני של 2021 ותהיה התאוששות עצומה בכלכלה, אם הפד יהיו באמת מחויבים לא להעלות את הריבית לשלוש שנים. הם בקלות יכולים לשנות את דעתם".

 

 

 איור: צח כהן

 

אפשר להגיד בדיעבד שהגישה של טראמפ להורדת מסים ותיאוריית החלחול נכשלו?

"כן. מכמה סיבות. למשל, שיעורי הריבית הנמוכים מונעים מהרבה בייבי־בומרז לפרוש לגמלאות, משום שהם לא מרגישים שבסיס ההון שלהם מספק כדי לחיות ממנו עם שיעורי הריבית הנוכחיים. נכון שביצועי שוק המניות חזקים, אבל אנשים שיוצאים לפנסיה לא רוצים להחזיק את כל הכסף שלהם בשוק

 

המניות התנודתי, הם רוצים הכנסה בטוחה. כך שבייבי־בומרז מונעים משרות מהמילניאלס ומדור ה־Z. וגם עקומת פיליפס שבורה, כך שגם אם שיעורי האבטלה לפני המגפה ירדו, עדיין לא ראית צמיחה במשכורות של מעל ל־2% בשנה, שזו אנומליה היסטורית שאפשר להסביר בעליית מגזר הטכנולוגיה ושחיקת כוחם של איגודים". לפי מתיוז, השחיקה הזו מגיעה מתהליכי גלובליזציה שהחלישו את כוח המיקוח של העובדים מול החברות ואפשרו העברת פעילות למדינות אחרות.

 

"אני חושב גם שאי־השוויון בין עשירים ועניים כה גדול היום, שבאמת נדרשת התערבות של המדינה בהקשר של יותר מסים ויותר השקעה ממשלתית".

 

אבל בסופו של יום, כל אחד מהמועמדים יצטרך להתמודד עם כלכלה שעוברת שינויים כה טקטוניים, שאפילו אנליסט ותיק כמו מתיוז מתקשה לצפות את עתידה: "ככלכלן ואנליסט, הכשירו אותי לחפש אותות, כמו עקומות פיליפס, היחס בין הצמיחה בשכר ואינפלציה, או להעריך מניות לפי שווי נכסי נקי, אבל הדברים האלו לא עובדים יותר בגלל שיעורי הריבית הנמוכים והאופן שבו טכנולוגיה מניעה או משבשת אזורים רבים בכלכלה. זה מאתגר מאוד. יש מי שטוענים שצריך ללמוד מחדש את מה שנלמד בעבר. אני לא חושב שהם טועים".

 

x