שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משבר האקלים
גג עמוד משבר האקלים

ראיון כלכליסט

"האקלים מציב לנו דד ליין ברור, כל דבר אחר הוא משני"

קים הלסטרום, אסטרטג האקלים של H&M, מסביר כי הזיהום הסביבתי האדיר הנגרם מתעשיית האופנה דורש מהתאגידים לממן למפעלים במדינות מתפתחות את המעבר לאנרגיות מתחדשות: "עלינו לתת ערבויות לבנקים כדי שיחתכו את שיעורי הריבית למפעלים שם"

עומר כביר 22:3023.01.20

תעשיית האופנה היא מזהמת סביבתית מרכזית שאחראית ל־10% מהיקף פליטות גזי החממה הגלובלי ועם אחריות מרכזית למשבר המים העולמי. דו"ח של האו"ם מ־2018 טען ש"עידן האופנה הוביל למצב חירום סביבתי וחברתי", ושלחברות כמו H&M, שעומדות מאחורי הגל של ביגוד אופנתי וזול, היתה השפעה גדולה על משבר האקלים.

 

"אנחנו חברה שמוכרת דברים, ואנחנו רוצים להמשיך לגדול כמו כל חברה אחרת. אבל אנחנו יודעים שלא נוכל לצמוח באותו אופן שבוא אנו צומחים כעת. אנחנו לא רוצים לייצר בגדים באותו אופן כמו היום, אנחנו לא רוצים להשתמש באותן שיטות תובלה. אבל זה מסע, לא משהו שאפשר לעשות בשנה אחת. אנחנו מדברים הרבה על מנהיגות. אנחנו מאמינים שאם נשתמש בגודל שלנו, נוכל לגרום לתעשייה להשתנות. אנחנו רק 2% מהשוק, השחקן השלישי הכי גדול".

 

 

 

הזכרת מנהיגות, אבל רק באוקטובר המנכ"ל שלכם קארל יואהן פרסון תקף את התנועות שקוראות לצמצם את הצריכה, ואמר: "זה יכול להוביל לשיפור סביבתי קל, אבל יהיו לכך השלכות חברתיות נוראיות". 

"הוא התכוון להגיד שמשפחת פרסון, בעלת השליטה בחברה, גאה מאוד בהתקדמות החברתית שנרשמה במדינות שבהן יש תעשיית טקסטיל גדולה. אנחנו רואים את התעשייה כמקפצה ליציאת המדינות האלו מעוני, וזה הוכח, זה עבד. אנחנו לא סבורים שחדשנות היא משהו שצריך להיעצר. אנחנו מראים מנהיגות בכך שאנחנו מודים שאנו חלק מהבעיה ומחליטים לשנות אותה. אבל רק להפחית ולעשות פחות אינה הדרך קדימה מבחינתנו. אנחנו לא חושבים שזה הפתרון. אבל צריכה יכולה להיות מאוד שונה. אם אנחנו יכולים להשתמש בבגדים חמש פעמים במקום פעם אחת, אם אנחנו יכולים למחזר אותם בדרך שונה, זה ישנה את הכל".

 

מה אתם ב־H&M עושים כדי לבלום את משבר האקלים?

"H&M תהיה Climate Postive עד 2040, כלומר נמלא את חלקנו בנוגע להסכם פריז, ונוביל את הארגון שלנו בנתיב שיאפשר לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות ל־1.5 מעלות עד 2030. החלק שלנו הוא להפחית את פליטות גזי החממה שלנו במחצית עד 2030, במחצית נוספת עד 2040, ולהעלים אותן לחלוטין עד 2050. זו המטרה שלנו".

 

 

קים הלסטרום, אסטרטג האקלים של H&M קים הלסטרום, אסטרטג האקלים של H&M צילום: יריב כץ

 

איך תשיגו את יעד צמצום הפליטות שקבעתם?

"75% מהפליטות שלנו מגיעות משלב הייצור. יצרנו תוכניות תמריצים ואנחנו בוחרים ספקים ושותפים שמוכנים להשקיע בהפחתת הפליטות שלהם. הדבר הייחודי בתוכנית שלנו הוא שאנחנו לוקחים בחשבון היבטים כמו חומרי גלם, פליטות של יצרנים שלנו ושימוש הצרכן. יש לנו אחריות רחבה מאוד. משלוחים למשל לא מהווים חלק גדול מהפליטות שלנו, רק 2%. אבל אנחנו פועלים גם בתחום הזה, ויש לנו שיתוף פעולה לפיתוח דלק חדש לספינות משא שיפחית את הפליטות ב־30%. אנחנו עובדים גם הרבה עם רכבים חשמליים לביצוע משלוחי קילומטר אחרון במדינות שבהן זה אפשרי, ובהולנד התחלנו להשתמש בשליחי אופניים".

 

דרישות מהשותפים

 

האתגר המרכזי לצמצום הפליטות הוא ייצור.

"אין לנו מפעלים משלנו, ואנחנו כמעט תמיד חולקים מפעלים עם מותגים אחרים. יש לנו שלושה קווי פעולה מרכזיים. הראשון הוא יעילות אנרגטית, אנחנו מפעילים תוכניות שונות בעולם ותומכים ומתמרצים מפעלים להשתמש בכמה שפחות אנרגיה; אנחנו גם מקדמים מעבר לאנרגיה מתחדשת, זו אחת מהדרישות לשותפי ייצור שחשיבותה תלך ותגדל עד 2030; ואנחנו חושבים שכל המפעלים שאנחנו עובדים איתם יעברו לשימוש בחשמל ממקורות מתחדשים עד 2030. מקור הפליטות הגדול ביותר בייצור הוא הדלק שמשמש להפעלת דוודים שדרושים לתהליכים שונים בעיבוד חומרי הגלם וייצור הבגד, ולרוב הם עושים שימוש בפחם, גז טבעי או עץ".

 

איך מתמודדים עם ההיבט הזה?

"יש טכנולגיות חדשות. אפשר לעבור לדוודים חשמליים, ויש גם טכנולוגיות חדשות בתחום החימום הסולארי שיכולות לחסוך חלק גדול מהאנרגיה שדרושה בתהליך. אבל התשתית עדיין לא מוכנה. אנחנו צריכים לשתף פעולה עם מתחרים ועם בנקים כדי למצוא הסדרים פיננסיים שיספקו לבעלי המפעלים צידוק עסקי להשקיע בשינוי הזה. זה החלק המורכב ביותר, ושם נמצא עיקר המיקוד שלנו. המפעלים הם חברות קטנות ובינוניות שפועלות במדינות עם סיכון גבוה מבחינה בנקאית, כמו בנגדלש, מיאנמר, קמבודיה וסין.

 

"שיעורי הריבית לחברות קטנות במדינות האלו די גבוהים, מה שמקשה עליהן לבצע את ההשקעה הדרושה למעבר לאנרגיה מתחדשת. אז אנחנו, ביחד עם המתחרים שלנו, צריכים להשתמש בגודל שלנו כדי לתת ערבויות או בטוחות אחרות לבנקים כדי שיוכלו לחתוך את שיעורי הריבית שלהם במחצית. אנחנו בקשר עם בנקים רבים, עם הבנק העולמי ועם מתחרים במטרה למצוא מודל שיצמצם את הסיכון לבנקים ויחלק אותו בין החברות השונות בתעשייה. אנחנו עובדים על הרבה יוזמות שונות, מנסים הרבה פיילוטים ומודלים עסקיים שונים, אבל הסוגיה שהכי חשוב לפתור היא הסוגיה הפיננסית. זה המפתח לכל האתגרים האחרים. אנחנו בוחנים בפירוט איך למשל מפסיקים שימוש בדודי פחם. אנחנו עדיין בשלב של בניית הידע והפירוט, אבל בסוף תמיד נגיע לסוגיית המימון. זה המפתח שצריך לסובב לפני שתהיה לנו פריצת דרך בכל התחומים האחרים".

 

דיברת הרבה על הפחתת פליטות הפחמן. מחקר שהתפרסם לאחרונה העלה חשש שמעבר לאנרגיה מתחדשת יגביר את הביקוש למתכות ומינרלים, מה שיוביל לגידול בכרייה ומכאן לפגיעה סביבתית וחברתית ניכרת מהפעלת המכרות. פתרון אחר לצמצום ההשפעה הסביבתית הוא פשוט להפחית את הצריכה. זה משהו שאתם מדברים עליו ב־H&M?

"אנחנו מדברים על מודלים עסקיים חדשים שיאפשרו לנו למכור את אותו מוצר יותר פעמים. זה כולל מודלים כמו קניית בגדים מלקוחות ושימוש מחדש בבגד. אבל השקנו גם שירותי השכרה של בגדים, ביחד עם תחזוקה קבועה של הבגד אחרי כל שימוש מאפשרים לנו לתת להם חיים ארוכים יותר. אנחנו מתמקדים בהארכת אורך החיים של המוצר".

 

שימוש חוזר

 

אתה עובד ב־H&M זה 12 שנה, ובעבר החזקת בתפקידים בעיקר בתחום הלוגיסטיקה ופתיחת שווקים חדשים. למה החלטת לעבור לתפקיד הנוכחי?

"ביצעתי את המעבר לפני כשנה וחצי כי רציתי להרגיש משמעות במה שאני עושה. הסיבה העיקרית לכניסה לתפקיד היתה הילדים שלי. אני מאוד מודאג לגבי העתיד שלהם, ורציתי להיות במקום שבו תהיה לי ההשפעה הגדולה ביותר. אקלים הוא האתגר הגדול ביותר שיש לנו. יש לנו דד ליין ברור שאנחנו מתקרבים אליו במהירות, וכל דבר אחר משני. אני עוסק הרבה גם במשבר המים, אבל אם לא נצליח לפתור את אתגר האקלים לא תהיה סיבה להתמודד עם אתגר המים".

 

אתה אחראי גם על אסטרגיית המים של H&M. ייצור חולצת כותנה אחת דורש 2,700 ליטר מים, ואתם מוכרים כמה מאות מיליוני חולצות בשנה ועוד הרבה בגדים אחרים. מה אתם עושים בתחום הזה? אי אפשר לייצר מים מטורבינות רוח.

"מים זו בעיה קלה יותר. המטרה שלנו היא להגיע לשימוש ב־100% מים ממוחזרים במפעלים. 15% מהמים שלנו במפעל ממוחזרים במלואם".

 

אבל הרבה מהמים נמצאים בהליך גידול הכותנה.

"זה נכון כשמדברים על כותנה בתולית. אבל אם נעבור למודל מעגלי, לא נשתמש או נפחית לחלוטין את השימוש בחומרים בתוליים. אנחנו לא רוצים להשתמש בחומרים בתוליים. אנחנו מפחיתים את השימוש בפוליאסטר לטובת פוליאסטר ממוחזר. גם כאן צריך לקדם ולתמוך בחידושים שיגדילו את האיכות של המוצרים האלו. היום אפשר למחזר פוליאסטר רק שבע פעמים. להגיד שאנחנו צריכים להפסיק לצרוך ולזרוק, זה יפסיק את החידושים האלו. זו לא הדרך קדימה. צריך למצוא פתרונות טובים יותר. המטרה שלנו היא שעד 2030 נעשה שימוש ב־100% חומרים בני קיימא, כלומר ממוחזרים או אורגניים".

 

חומרים אורגניים עדיין צריכים הרבה מים ואנרגיה. למה לא לקבוע מטרה ברורה יותר לגבי שימוש בחומרים ממוחזרים?

"אנחנו חייבים לבדוק את זה. נכון להיום אין לנו מטרה מוגדרת לשימוש בחומרים ממוחזרים".

 

רבים מהמנהיגים של הכלכלות הגדולות והמזהמות בעולם, בעיקר בארה"ב, לא בדיוק ידידותיים לסביבה. איך מתמודדים עם כל המדינות שמחבלות אקטיבית במאמצים להתמודד עם משבר האקלים?

"אנחנו הרבה יותר חזקים מממשלות כשאנחנו עובדים ביחד כתעשייה. אנחנו חלק מארגון גג של האו"ם שמאגד יותר מ־120 חברות בתחום האפנה, יצרנו שיטות פעולה לחברות קטנות ובינוניות, ואנחנו מתמקדים בכמה מדינות בסוגיה הזו. אנחנו פועלים להשפיע, נפגשים עם פוליטיקאים מקומיים באסיה ובאירופה, פחות בארה"ב. אנחנו מנסים לחנך אותם כי הם רוצים ללמוד".

 

אתה חושב שאפשר להגיע למטרה של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות?

"אני מסויג. יש לי ספקות שנצליח, וזה מעציב אותי". 

x