שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משבר האקלים
גג עמוד משבר האקלים

האו"ם: ממשלות לא יכולות לגרש "פליטי אקלים" שחייהם יעמדו בסכנה

נכון להיום, אמנת הפליטים של האו"ם לא מכירה בקיומם של "פליטי אקלים", ומדינות לא חייבות להעניק מקלט למי שנמלטו מתנאי מזג אוויר קיצוניים במדינתם; כעת, החלטה של ועדת האו"ם לזכויות אדם יכולה לשנות את המצב. "המדינות לא צריכות להיות מתחת למים לפני שיופעלו המחובויות להגן על זכויות אדם"

עומר כביר 11:2020.01.20

ממשלות לא יכולות לגרש למדינותיהם פליטי אקלים, במידה וחייהם יהיו בסכנה בגלל משבר האקלים אם ישובו לביתם – כך לפי החלטה תקדימית של ועדת האו"ם לזכויות אדם, שהתקבלה לפני כשבועיים. "פגיעה סביבתית חמורה יכולה להוביל לפגיעה בזכות לחיים", נכתב בהחלטה.

 

קשה לחשב את מספר פליטי ומהגרי האקלים, בין השאר בשל הקושי לקבוע את סיבת היסוד להפיכת אדם לפליט (למשל, ייתכן שאדם ימלט ממדינתו בגלל מלחמה שפרצה שם, אך סיבת היסוד למלחמה יכולה להיות קשורה בירידה בכמות המשאבים כתוצאה מבצורת ממושכת - ע.כ), ולכן לא קיימים נתונים מקיפים בתחום. לפי הערכות, ב-2018 כ-17.2 מיליון איש נאלצו לעזוב את מקום מגוריהם הקבוע בעקבות אירועי מזג אוויר פתאומיים כמו שריפות, שיטפונות או סופות חזקות, ובחצי הראשון של 2019 עמד מספר זה על 7 מיליון איש, אך מספרים אלו מתייחסים לאנשים שנעקרו בתוך מדינתם ולא נאלצו לעבור למדינה אחרת.

 

 

ההערכות העתידיות אינן אחידות, ומדברות על בין 250 מיליון ל-1.5 מיליארד איש שיהפכו לפליטי אקלים עד 2050. אבל ככל שמשבר האקלים יחריף ואירועים כמו שריפות הענק באוסטרליה או השטפונות באינדונזיה יהפכו לשכיחים יותר, בתוספת תנאים סביבתיים מעורערים בעלי פגיעה ארוכת טווח כמו בצורות ממושכות ועליית פני הים, ברור שמספר האנשים שיאלצו לעזוב את ביתם בעקבות אירועי אקלים ייגדל.

 

נכון להיום, אמנת הפליטים של האו"ם לא מכירה בקיומם של "פליטי אקלים", ומדינות לא חייבות להעניק מקלט למהגרים או פליטים שנמלטו מתנאי מזג אוויר קיצוניים במדינתם. לפי האמנה, פליט שזכאי למקלט הוא אדם שנמלט ממדינתו מחשש לרדיפה על בסיס גזע, דת, לאום, חברות בקבוצת חברתית מסוימת או דעה פוליטית. פחד משקיעת בתים, בעירת ייבולים, או גורם אחר שקשור לשינוי אקלים לא מכוסים תחת הגדרה זו.

 

ואולם, ההחלטה של ועדת האו"ם לזכויות אדם יכולה לשנות מצב זה ולפתוח את הדלת למתן מקלט לאנשים שחייהם ורווחתם מאוימים על ידי משבר האקלים. הוועדה, אגב, היא גוף מקצועי בו חברים 18 מומחים בתחום, שפעילותו אינה קשורה ל"מועצת האו"ם לזכויות אדם", גוף פוליטי שלדברי מבקרים מגלה יחס מפלה כלפי ישראל. למעשה, בניגוד למועצת זכויות האדם (הפוליטית), בוועדה לזכויות אדם (המקצועית) יש לישראל ייצוג מכובד בדמות פרופ' יובל שני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שכיהן בעבר כיו"ר הוועדה וכיום מכהן כסגן היו"ר שלה.

 

ההחלטה התקבלה בדיון בתיק של אִיואן טאיטיוטה (Ioane Teitiota), תושב מדינת האייים קיריביטי שבאוקיינוס השקט, שנחשבת לאחת המדינות בעלות הסיכון הגבוה ביותר להימחק מהמפה בעקבות עליית גובה פני היום. ב-2013 ביקש טאיטיוטה לקבל מקלט בניו זילנד, בטענה שחייו וחיי משפחתו נמצאים בסכנה. במהלך הדיונים הוצגו לוועדה עדויות שלפיהן האי שבו התגורר, דרום טאראווה, סבל מהתפוצצות אוכלוסין – מ-1,641 תושבים ב-1947 ל-50 אלף ב-2010 – כתוצאה מעליית גובה פני הים שהפכה איים אחרים במדינה ללא ראויים למגורים. גידול אוכלוסין חד זה, נטען, הוביל למתחים חברתיים ולאלימות.

 

עוד טען טאיטיוטה שמחסור במים מתוקים, כתוצאה מפגיעה במקורות קיימים, מקשה על גידול יבולים ומייצר בעיות בריאותיות קשות לו ולמשפחתו. לדבריו, בתוך 10 עד 15 שנה כל האיים של קריביטי לא יהיו ראויים למגורים וחייו נמצאים בסכנה מעצם הישארותו שם.

 

בית משפט בניו זילנד דחה את בקשתו של טאיטיוטה, והחלטת ועדת האו"ם לזכויות אדם לא הפכה את ההחלטה. זאת, בטיעון ש"העובדה שהעלייה בגובה פני הים תהפוך את קריביטי ללא ראויה למגורים בתוך 10 עד 15 שנה מאפשרת לנקוט בפעולות מצד המדינה, בסיוע הקהילה הבינלאומית, על מנת להגן על האוכלוסייה ובמקרה הצורך להעתיק אותה".

 

ואולם, ברמה העקרונית יותר מצאה הוועדה שמכיוון שתוצאות משבר האקלים יכולות לחשוף מבקש מקלט לפגיעה בזכויותיו במדינת המוצא שלו, ניתן במקרים שונים להפעיל את המחויבות של מדינת המקלט שלא לגרש אותו בחזרה למקום מוצאו: "אי אפשר לפרש את הזכות לחיים באופן מוגבל, וזכות זו כולל גם את הזכות ליהנות מחיים בכבוד ולהיות חופשי ממעשים, או העדרם, שיגרמו למוות לא טבעי או בטרם עת. הזכות לחיים כוללת איומים שניתן לצפות באופן סביר ומצבים מסכני חיים שיכולים להוביל לאבדן חיים. פגיעה סביבתית, שינוי אקלים ופיתוח לא בר-קיימא מהווים כמה מהאיומים הדחופים והחמורים על היכולת של דורות קיימים ועתידיים להנות מהזכות לחיים".

 

השריפות באוסטרליה השריפות באוסטרליה צילום: גטי אימג'ס

 

בנוסף, שניים מחברי הוועדה פרסמו דעת מיעוט שתמכה בבקשתו של טאיטיוטה, בה טענו שהעובדה שמקרי מוות כתוצאה משינוי האקלים לא מתרחשים על בסיס קבועה, אין משמעה שלא נחצה סף שמחייב להעניק לו מקלט. "הטיעון שגם במדינות אחרות מתקיימים תנאים דומים (של קשיים בגידול יבולים ומחסור במי שתייה, ע"כ), דומה להחזרת אדם לספינה טובעת בטענה שיש נוסעים אחרים על הסיפון", כתבו.

 

"ברמה האישית מדובר בחדשות רעות לאיואן ולמשפחתו, כי הוחלט שהטענה שלו שזכותו לחיים נמצאת בסכנה בקריביטי אינה חזקה מספיק", אמרה לגרדיאן קייט שוצה מארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל. "אבל הם אמרו שהיא לא חזקה מספיק בגלל הנסיבות האישיות והראיות שהוצגו, ואז הצהירו הצהרות חשובות לגבי התפקידים והאחריות של מדינות, שלפיהן יש אחריות בינלאומית שלא להחזיר אנשים למקומות שבהם חייהם בסכנה כתוצאה משינוי אקלים. מדינות האיים באוקינוס השקט יהיו הכנרית במכרה פחם להגירת אקלים. המסר של המקרה הזה ברור: המדינות לא צריכות להיות מתחת למים לפני שיופעלו המחובויות להגן על זכויות אדם".

 

פרופ' ג'יין מק'אדם, מנהלת המרכז למשפט הגירה בינלאומי באוניברסיטת ניו סאות' וויילס באוסטרליה, אמרה לגרדיאן שאף שהחלטת הוועדה לא מחייבת שום מדינה, היא מצביעה על המחויבות המשפטית תחת החוק הבינלאומי: "מה שבאמת חשוב כאן, וזו הסיבה שזה תיק כזה משמעותי, הוא שהוועדה הכירה בכך שללא פעולה נחושה בנושא אקלים, בשלב מסוים בעתיד החוק הבינלאומי יאסור על ממשלות לשלוח אנשים למקום שבו חייהה נמצאים בסיכון בגלל שינוי אקלים".

x