האו"ם: ריכוז גזי החממה באטמוספירה הגיע ב-2018 לשיא חדש

לפי הדו"ח, הגידול שנרשם בכל הגזי החממה ב-2018 היה למעשה מעל לממצוע של העשור האחרון, מה שמצביע על כך שלפעולות להתמודדות עם משבר האקלים אין נכון להיום שום השפעה על מצב גזי החממה באטמוספירה. "הפער בין היעדים למציאות הוא ברור וגדל", אמר הארגון.

עליית הריכוז היא תוצאה ישירה של המשך פליטות גזי החממה שהגיעו גם הן בשנה שעברה לשיא כל הזמנים. במהלך דצמבר עתיד להתפרסם עדכון לגבל פליטות גזי החממה ב-2019, שיאפשר ללמוד האם נעשה התקדמות, ולא סמלית, לעבר התמודדות עם משבר האקלים או שמא האנושות ממשיכה במסלול הבטוח לאבדון. לדברי מדעני אקלים, על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות, יש להפחית את היקף פליטות גזי החממה במחצית עד 2030 – יעד שהאנושות רחוקה ממנו משמעותית.

לפי נתוני WMO, ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הגיע ב-2018 ל-407.8 חלקים למיליון (ppm), לעומת 405.5 חלקים למיליון בשנה שקדמה למה. מדובר בשיעור שגבוה ב-50% מריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה ב-1750, לפני תחילת המהפכה התעשייתית. גם ריכוזי המת'אן והחמצן הדו-חנקני רשמו עלייה.

פליטת גזי חממה (אילוסטרציה) צילום: Martin Divisek

"אין שום סימן להאטה, שלה לדבר על ירידה, בריכוז גזי החממה באטמוספירה, למרות כל המחויבויות תחת הסכם פריס", אמר מזכ"ל WMO, פטרי טאלאס, בהודעה לעיתונות. "אנחנו צריכים לתרגם את המחויבויות לפעולה ולהגדיל את רמת השאפתנות למען העתיד והרווחה של המין האנושי. כדאי לזכור שהפעם האחרונה שבה חווה כדור הארץ ריכוז ומה של פחמן דו-חמצני היתה לפני 3 מיליון עד 5 מיליון שנה. הטמפרטורה אז היתה גבוהה ב-2 עד 3 מעלות וגובה מי הים ב-10 עד 20 מטר לעומת היום".

לפי דו"ח שפורסם מוקדם יותר החודש, רוב היעדים שמדינות שונות התחייבו אליהם במסגרת הסכם פריס אינם מספקים ולמעשה מבטיחים את התרחשותו של אסון אקלים. דו"ח אחר הצביע על כך שהתפוקה הצפויה של דלקי מאובנים בעשור הקרוב לא תאפשר לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות.

"ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הוא הדבר הקרוב ביותר לשעון יום הדין בעולם האמיתי, והשעה מתקרבת יותר ויותר לחצות", אמר מנכ"ל גרינפיס בריטניה, ג'ון סאובן, לגארדיין. "היכולת שלנו לשמר את התרבות האנושית כפי שאנו מכירים אותו, להמנע מהכחדה המונית של מינים, ולהשאיר כוכב לכת בריא ככל האפשר לילדינו תלויה בעצירה דחופה של תקתוק השעון הזה".

עם זאת, יש גם קצת חדשות טובות: לפי הערכות תפוקת החשמל מפחם צפויה לרשום השנה את הנפילה הגדולה בהיסטוריה, אחרי כמעט ארבעה עשורים רצופים של גדילה שליבה את משבר האקלים. לפי מחקר משותף של המרכז למחקר אנרגיה ואוויר נקי, המכון לכלכלת אנרגיה וניתוח פיננסי, ומכון Sandbag הבריטי, השימוש בפחם להפקת חשמל ירד ב-2019 ב-3% - שיעור ששווה לתפוקת הפחם הכוללת של גרמניה, בריטניה וספרד גם יחד.

זאת, בעיקר הודות הפחתת ההסתמכות של הודו על פחם להפקת חשמל, קיפאון בשימוש בפחם בסין. בנוסף נרשמה ירידה חסרת תקדים בשימוש בפחם באיחוד האירופי ובארה"ב, בין השאר הודות למעבר לאנרגיות נקיות. מדובר רק בפעם השלישית ב-40 השנים האחרונות שבהם נרשמה ירידה בהפקת חשמל מפחם, כאשר שתי הפעמים הקודמות היו ב-2009 (בעקבות המשבר הכלכלי הגדול) ו-2015 (כשסין האטה את שריפת הפחם בגלל זיהום האוויר הגבוה במדינה).

ואולם, בשלב זה לא ברור האם מדובר בתחילתה של מגמה חדשה או באנומליה נוספת. סין, למרבה, הצער ממשיכה לבנות תחנות כוח פחמיות גדולות בקצב של אחת לשבועים, ורק תפוקה נמוכה שלהן מנעה עלייה נוספת בהיקף שריפת הפחם ב-2019. וכמובן, שגם ירידה זו אינה מספקת על מנת לעמוד ביעדים של אמנת פריס ודרושה פעולה רחבה ועמוקה הרבה יותר.