שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אופיר דור
גג עמוד זמן בייג'ינג אופיר דור, צילום: בלומברג

זמן בייג'ינג

סין מציגה: סרט תעמולה מהנה - שגרף 350 מיליון דולר

בכירי הבמאים הסינים גויסו למשימה ליצור את "עמי וארצי" - סרט התעמולה הטוב בהיסטוריה שיכבוש אפילו את בני הנוער המנמנמים בשיעורי חינוך פטריוטי בבית הספר. התוצאה משעשעת, מרגשת ואפילו משכיחה לפרקים שמדובר בסרט מטעם

אופיר דור, בייג'ינג 08:0119.10.19

להקרנת הסרט "עמי וארצי" (My People, My Country) בבית הקולנוע השכונתי בבייג‘ינג הגעתי בחשש. בכל זאת לא כל יום אני הולך לצפות בסרט תעמולה סיני רשמי ועוד כזה שאורכו 155 דקות - יותר משעתיים וחצי. אם אשתעמם למוות מכל התעמולה, חשבתי, האם מקובל לצאת באמצע סרט שמתעד את האירועים הגדולים של ההיסטוריה הסינית המודרנית או שזו עבירה חמורה?  

 

 

 

 

 

כשהאורות באולם כבו, צץ אצלי חשש נוסף. לפני ההקרנה הצטיידתי כהרגלי בכוס קולה ודלי בינוני של פופקורן ממותק. אלא שעכשיו, פתאום, מתברר לי שאף אחד מהצופים האחרים באולם חוץ ממני אינו לועס חטיפים. האם מדובר בחילול קודש לנשנש בזמן שעל המרקע הגיבורים מנפנפים בהתלהבות בדגל הסיני? אבל הפופקורן פשוט טעים מידי מכדי לעזוב אותו לבד והמשכתי לאכול, גם אם קצת יותר בשקט. מזל שלמדתי להחריש במבה בטירונות.

 

 

כרזות לסרט "עמי וארצי" כרזות לסרט "עמי וארצי" צילום: baidu

 

בניגוד לחששות הראשוניים, 155 הדקות של הסרט חלפו במהירות ולא הרהרתי בהתחמקות החוצה אפילו פעם אחת. "עמי וארצי" הוא ללא עוררין סרט תעמולה פטריוטי, שבו הגיבורים מלאי המוסר חושבים קודם כל על טובת הכלל והישגי סין מוצגים במלוא תפארתם בלי גרם אחד של ביקורתיות. למרות זאת, הסרט מצליח לעניין, לשעשע ואפילו לרגש. "עמי וארצי" אפילו מגשים את חלומם הרטוב של יוצרי תעמולה באשר הם, כשהוא מצליח להשכיח לפרקים שמדובר בסרט עם מסר מטעם.

 

דווקא האזרחים הקטנים במרכז

 

"עמי וארצי" שיצא לאקרנים בסין ב-30 בספטמבר, יום לפני חגיגות 70 השנה להכרזה על הקמת סין הקומוניסטית, מורכב משבעה סרטונים קצרים שביימו במאים שונים. הסרטונים עוסקים באירועים חשובים משבעת העשורים של סין הקומוניסטית, כמו פיתוח פצצת האטום הראשונה, אירוח האולימפיאדה בבייג‘ינג והחזרת הבעלות על הונג קונג מבריטניה.

 

כשבחוץ משתוללת מלחמת הסחר עם ארה“ב והכלכלה הסינית כבר לא שועטת קדימה בקצב של פעם, המטרה של הסרט ברורה - להזכיר לצופים הסינים את ההישגים הכלכליים, הספורטיביים והמדעיים יוצאי הדופן שהשיגה סין, תחת המפלגה הקומוניסטית כמובן, ב-70 השנים האחרונות. על הטרגדיות שהתחוללו בסין בשבעת העשורים הללו, מהקפיצה הגדולה קדימה של מאו דזה-דונג ועד לדיכוי המדמם בכיכר טיאננמן, כמובן שלא תשמעו מילה בסרט החגיגי.

 

אלא ש"עמי וארצי" מאמץ גישה שונה לתיאור המאורעות ההיסטוריים, שמתבררת כאפקטיבית יותר מבעבר. בניגוד לפורמט המוכר והנדוש של סרטי תעמולה קומוניסטים, רוב הגיבורים כאן אינם חיילים המצילים את המצב בזכות תעוזה תחת אש או גנרלים המגלים מסירות מוחלטת לדגל ולאומה. גיבורי הסרט גם אינם מנהיגים המכוונים ומשפיעים בהחלטותיהם על כיוון ההיסטוריה. "עמי וארצי" מעמיד במרכז דווקא את האזרחים הקטנים, השוליים בראיית המקרו, שחייהם הושפעו בדרך כזו או אחרת מהאירועים הגדולים.

 

 

הבמאי הביקורתי שגויס לפרויקט צ'ן קאיגה (Chen Kaige) הבמאי הביקורתי שגויס לפרויקט צ'ן קאיגה (Chen Kaige) צילום: איי פי

 

הסרטון המוצלח ביותר מהשבעה מתאר את ימי ההכנה לאולימפיאדה שאירחה בייג‘ינג ב-2008 דרך עיניו של נהג מונית מקומי. הנהג זוכה בהגרלה פנימית בכרטיס יוקרתי לטקס הפתיחה של המשחקים. מאותו הרגע הכרטיס הופך למקור גאוותו והוא מנפנף בו בכל הזדמנות אפשרית ומול כל נוסע שעולה למונית. אלא שבסוף הסרטון מסכים הנהג הרברבן לוותר על הכרטיס לטובת ילד יתום, שאיבד את אביו ברעידת האדמה הגדולה במחוז סצ‘ואן באותה שנה.

 

בסרטון מוצלח נוסף מוצג אירוע מכונן אחר בתולדות הספורט הסיני, ניצחונה של נבחרת כדורעף הנשים של סין על ארה“ב בגמר האולימפי של 1984, דרך סיפורו של ילד בבית הספר היסודי. הילד נדרש לקבל על עצמו תפקיד קריטי של החזקת אנטנת הטלוויזיה על גג הבניין, כדי שכל השכונה תוכל לצפות בשידור. כדי לעמוד במשימה הוא מפספס הזדמנות להיפרד לשלום מהילדה שהוא אוהב, רגע לפני שהיא עוזבת לחו"ל עם הוריה. בסוף המשחק, כשהשכנים חוגגים את הניצחון והילד ממרר בבכי על הפרידה שלא קרתה, קשה להישאר אדיש.

 

 

מהסרט "עמי וארצי" מהסרט "עמי וארצי"

 

גם במאים שביקרו את השלטון

 

מאחורי הסרטונים המרכיבים את "עמי וארצי" עומדת סוללת הבמאים הטובים ביותר בסין כיום שגויסו לפרויקט. עבור רבים מהבמאים, החתומים על הסרטים המצליחים ביותר קופתית ואומנותית שיצאו מסין בעשורים האחרונים, זוהי המעורבות הראשונה בסרט תעמולה פטריוטי, חלקם אפילו נחשבו בעבר לשנויים במחלוקת וביקורתיים מאוד כלפי השלטון.

 

כרזה לסרט כרזה לסרט

הבמאי צ‘ן קאיגה, שחתום על אחד הסרטונים, זכה בפרס המרכזי בפסטיבל קאן על יצירת המופת "שלום לפילגש" מ-1993, שלום לפילגש, שמתעד נושאים כמו הומוסקסאליות והתאבדות בעידן מאו דזה-דונג, הורד מהמסכים בבתי הקולנוע בסין אחרי שבועיים בהוראת הצנזורה, רק כדי לחזור חודשים לאחר מכן בגרסה מצונזרת. בדומה, אחד מכוכבי הסרט, טיאן ג‘וואנג ג‘וואנג, הוחרם במשך עשור מתעשיית הקולנוע הסינית בעקבות סרט ביקורתי שביים. אפשר לומר שההתגייסות הכללית לסרט משקפת את הרוח הפטריוטית השורה בסין בימי מלחמת הסחר עם ארה"ב, אבל יותר מזה היא מעידה על השליטה המוחלטת של המפלגה הקומוניסטית על תעשיית הקולנוע המקומית כיום.

 

"סרט התעמולה הטוב ביותר בהיסטוריה הסינית"

 

למפלגה הקומוניסטית הסינית לא נדרש יותר מדי זמן כדי להבין את חשיבות השליטה על תעשיית הקולנוע המקומית ככלי לביסוס ושימור השלטון. כבר ב-1950, שנה אחרי הקמת סין הקומוניסטית, מונתה אשתו של מאו, ג‘יאנג צ‘ינג, לראש סוכנות הקולנוע בתוך מחלקת התעמולה המרכזית במשרד התרבות, כדי לוודא שכל הסרטים המוקרנים בבתי הקולנוע מקדמים את רוח הסוציאליזם.

 

 

 

דברים השתנו בשנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000 שנחשבו לתקופה של פתיחות וצנזורה רופפת יותר, תקופה שהולידה את יצירות המופת הגדולות של הקולנוע הסיני. אך בשנים האחרונות, תחת שלטונו של הנשיא שי ג‘ינפינג, סין חזרה והידקה מאוד את השליטה על התעשייה. הצנזורה הגוברת באה לידי ביטוי בצורה בוטה בפברואר האחרון, כאשר ההקרנה המתוכננת בפסטיבל ברלין של דרמה על תקופת מהפכת התרבות שיצר הבמאי ג‘אנג יי-מו, אולי גדול במאי סין החיים, בוטלה ברגע האחרון.

 

אלא שפסילת סרטים שאינם עומדים בקריטריונים המפלגתיים תמיד קלה יותר מיצירת סרטי תעמולה מצליחים והרשויות הסיניות לא תמיד הצליחו לקלוע לטעמו של הקהל הסיני בעשורים האחרונים. במקרה אחד אפילו נחסמה האפשרות לדרג סרט תעמולה פטריוטי מושקע באתר דואובאן, הגרסה הסינית ל-IMDb, לאחר שהצופים הפציצו אותו בציונים שליליים. לעומת זאת "עמי וארצי", שהופק בשיתוף פעולה בין חברת סרטים סינית ממשלתית לחברת הסרטים של עליבאבא, זכה מאז יציאתו לביקורות מצוינות מהקהל ומקבל כרגע את הציון 8 מ-10 בדואובאן. בסין היו אפילו מי שהגדירו אותו בתור סרט התעמולה הטוב ביותר בהיסטוריה הסינית.

 

 

מהסרט "עמי וארצי" מהסרט "עמי וארצי"

 

הכנסות של 350 מיליון דולר

 

ההצלחה של הסרט מיוחסת גם לשיר הנושא שלו, שהצליח להיתקע בראשם של סינים רבים. השיר, ביצוע מחודש לשיר קומוניסטי ותיק בשם "אני ומולדתי", מבוצע על ידי ואנג פיי, סוג של מדונה סינית, הזמרת המצליחה ביותר בסין בשנות ה-90 וה-2000 שנעלמה מאז לשנים הארוכות. על אף הצלחת השיר, היו גם מי שביקרו את ואנג פיי על סגנון השירה העדין והמינורי, שאינו מבטא כראוי תשוקה ורוח פטריוטית. מחוץ לסין הביעו מעריצי הזמרת הבינלאומיים אכזבה על כך שכוכבת הפופ האוונגרדית הפכה פתאום לזמרת של שירים אדומים קומוניסטים.

 

מאז עלה למסכים גרף הסרט "עמי וארצי" הכנסות של מעל 2.5 מיליארד דולר (350 מיליון דולר), הישג מכובד מאוד. אך אולי ההישג הגדול ביותר של הסרט הוא הצלחתו בקרב קהל היעד הקשה ביותר, בני הנוער והצעירים הסינים חובבי הגיימינג והסרטונים הקצרים בטיק-טוק, שחלקם רגיל לנמנם בקביעות בשיעורי חינוך פטריוטי בבית הספר. ברשתות החברתיות דיווחו בלוגרים סינים צעירים כי הופתעו לטובה מהסרט ואפילו הזילו פה ושם דמעה במהלכו. ב"ניו יורק טיימס" הגדירו זאת כהצלחה של התעמולה הסינית לכבוש את מי שניתן אולי היה להגדיר כדור האינסטגרם הסיני, אם רק אינסטגרם לא היתה חסומה בעצמה בסין.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x