שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חברה וסביבה

משוויץ ועד פנמה: כולם רוצים חוק שוויון שכר כמו באיסלנד

מדינת האי הקטנה, מובילה עולמית בשוויון מגדרי, מחייבת חברות המעסיקות 25 עובדים ומעלה לשלם שכר זהה לנשים וגברים באותו תפקיד או להסתכן בקנסות. חצי שנה אחרי שנכנס החוק לתוקף מדינות אחרות מתעניינות במודל

בלומברג 22:2009.07.18

ששה חודשים אחרי שממשלת איסלנד עיגנה בחוק את שיוויון השכר המגדרי, המהלך כבר מתחיל להניב תוצאות.  

 

דוגמא אחת היא הטבחית בת ה־58 גודרידור גודמונדסדוטיר שמרוויחה עתה 4.5% יותר, אחרי שמעסיקיה הבחינו כי שכרה נמוך מזה של עמיתיה הגברים.

 

 

 

איסלנד, מובילה עולמית בשיוויון זכויות לנשים, היא המקום הטבעי למהלך מסוג כזה. באיסלנד נבחרה בבחירות דמוקרטיות נשיאה ראשונה ומונתה לראשונה לסבית מוצהרת לראשות הממשלה, ב־2009. עתה, האי בצפון האוקיינוס האטלנטי מתמודד עם סוגיית פערי השכר באופן הנחרץ ביותר בעולם ומחייב חברות המעסיקות 25 עובדים ומעלה להוכיח שהן אינן מפלות על בסיס מגדר, נטייה מינית או מוצא. מפרי החוק מסתכנים בקנסות של 50 אלף קרונות (470 דולר) ביום.

 

הקבינט הקודם של איסלנד, שמנה שבעה גברים וארבע נשים, העביר את החוק בשנה שעברה, כאשר נושא האפלייה עלה לכותרות ברחבי העולם בזכות תנועת MeToo#.

 

מדינות אחרות מבקשות לחקות את המודל האיסלנדי, ובהן מדינות סקנדינביה, גרמניה, שוויץ וגם דרום קוריאה ופנמה, כך לפי ארגון התעסוקה הבינלאומי.

 

עם זאת, אפילו באיסלנד, המדורגת ראשונה במדד שיוויון השכר זה תשע שנים, גברים משתכרים 10%־12% יותר לעומת נשים המחזיקות באותן משרות — כך לפי ממצאי ה־BSI, חברת הייעוץ המרכזית המקושרת ליוזמה החדשה. BSI ביצעה בדיקות ב־100 חברות שהתנדבו להתמודד עם פערי השכר בשש השנים האחרונות.

 

"ברוב המקרים האפליה אינה מכוונת", אמר מנכ"ל BSI ארני קריסטינסון. לדבריו, הדבר נובע מכך שגברים נוטים לשווק כישורי יתר בראיונות אישיים בעוד נשים הן צנועות יותר. החוק החדש מטיל על המעסיקים את האחריות לכך שהאפליה לא תתרחש.

 

אך גם עתה, עדיף להיות אישה במדינה בת 350 אלף התושבים, מאשר ברוב המקומות האחרים בעולם. נשים חייבות לפי חוק לאכלס 40% ממושבי הדירקטוריונים, אבות מקבלים שלושה חודשי חופשת לידה ושיעור הנשים בשוק העבודה הוא מהגבוהים בעולם.

 

ראשת הממשלה קתרין יאקובסדוטיר, בת 42 ואמא לשלושה בנים קטנים, התחייבה עם כניסתה לתפקיד ב־2017 למגר את פערי השכר עד 2022. החברות הגדולות, המעסיקות 250 עובדים ומעלה, נדרשו ליישר קו עד סוף השנה, בעוד הקטנות יותר קיבלו ארכה עד 2020.

 

חברות ייאלצו לשלם כ־20 אלף דולר עבור הרישוי שהן אכן עומדות בתקן, זאת נוסף לאלפי דולרים עבור ייעוץ. במידה וקיימים פערי שכר, הן נדרשות להוכיח למבקר חיצוני כי מדובר בפער מוצדק, ואם לא כן יואשמו באפליה. המועסקים נבדקים בפרמטרים של כישורים וידע הנדרשים למשרה, תנאי העבודה, תחומי האחריות והמאמץ הפיזי או הנפשי הנדרשים לביצוע התפקיד.

 

בעוד מדינות אחרות באירופה נוקטות צעדים על מנת להגביר את השקיפות — בשבדיה, למשל, כל אחד מוזמן ליצור קשר עם רשויות המס כדי לשאול כמה מרוויח עמית או שכן — ההבדל באיסלנד הוא האכיפה. החוק גם קרוב לוודאי ייטיב עם זרים וגברים ביישניים, שהופלו במקום העבודה.

 

כמה וכמה חברות שרואיינו על ידי בלומברג הזדרזו לבצע שינויים בהגדרות המשרות על מנת להצדיק פערים קיימים. עם זאת, חלק מהתירוצים, כמו תשלום נוסף לעובד המדבר כמה שפות כאשר הכישור אינו נדרש למשרה, לא ישביעו את רצון הסוקרים הממשלתיים.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x