• תפריט
המזרח התיכון

ארדואן משתלח, אבל הסחר עם טורקיה גדל גם בעתות משבר

הסיבות להשתלחויות הבוטות של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בישראל אינן רק אידאולוגיות: ארדואן נתון בלחץ לקראת הבחירות וחושש לכלכלת טורקיה

דורון פסקין 06:4817.05.18

הנשיא הטורקי ארדואן הקדים את הבחירות לנשיאות ולפרלמנט שייערכו ב־24 ביוני, כשנה וחצי לפני המועד המקורי שלהן. ארדואן, שאינו צפוי לעמוד במבחן קשה במרוץ לנשיאות, אמור לזכות בסמכויות נרחבות שאושרו במשאל עם ברוב דחוק בשנה שעברה. עם זאת, לפי הסקרים האחרונים, מפלגתו "הצדק והפיתוח" לא צפויה לזכות ברוב, וזאת בשל איחוד השורות בין מפלגות האופוזיציה תחת השם "הברית הלאומית".

 

אם מפלגות האופוזיציה יתמידו בקו המאחד שנקטו ויצליחו לבלום את מפלגתו של ארדואן בדרך לרוב בפרלמנט, הדבר יהווה אתגר לא פשוט ובלתי מתוכנן עבור המנהיג הטורקי. לפיכך יש להתייחס לקו התקיף של ארדואן כלפי ישראל וארה"ב בגדר ניסיון נוסף למשוך קולות מחוץ למחנה הרגיל שלו.  

 

 

קשיים בתחום הגז

 

למרות היחסים המתוחים בין אנקרה לירושלים במהלך השנים האחרונות, הדבר לא השפיע על היחסים הכלכליים בין המדינות. יאמר לזכותו של ארדואן כי הוא קשוב לצמרת התעשיינים בארצו ולפחות עד היום לא ניסה לתקוע מקלות בגלגלי המסחר בין המדינות. להיפך, לאחר חתימת הסכם הפיוס הצהיר בגילוי לב כי "ישראל זקוקה לטורקיה כמו שטורקיה צריכה את ישראל", רמז להתפתחויות הגיאו־פוליטיות באיזור המקשות על טורקיה.

 

כך למשל, המלחמה בסוריה וכן הרעת היחסים בין אנקרה לבין קהיר לאחר עלייתו לשלטון של הנשיא עבדאלפתאח א-סיסי שיבשה את קווי תנועת הייצוא מטורקיה לשווקי המפרץ. לפיכך, חלק משמעותי מתנועת הייצוא הטורקית עובר כיום דרך נמלי ישראל.

 

עם זאת, במהלך החודשים האחרונים קיימת אי־נחת מסוימת בטורקיה בהקשר לשיתוף הפעולה עם ישראל בנושא הגז. שתי המדינות קיימו בעבר דיונים להקמת צינור גז שיחבר את השדות הישראלים בים התיכון לטורקיה ומשם גם לשוק האירופי. הצורך הטורקי בגז הישראלי נתפש כחלופה אפשרית לגז הרוסי, שכן היחסים בין ארדואן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ידעו עליות וירידות בשנים האחרונות.

 

ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי ישראל מעדיפה שותפות עם קפריסין, יוון ומצרים על פני האופציה הטורקית. היחסים המתהדקים בין ישראל לבין קפריסין ויוון בהקשר לצינור הגז התבטאו רק לפני ימים אחדים בחתימת מזכר הבנות הכולל גם את איטליה, להקמת צינור להובלת גז.

ההסכם הישראלי עם מצרים בנוגע לאספקת הגז וכן שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין מצרים ליוון וקפריסין בנושא שדות הגז דחקו את הטורקים לקרן זווית. הפלירטוט הישראלי עם יוון, קפריסין ומצרים בוודאי לא התקבלו ברוח טובה אצל הסולטן הטורקי ויכול להסביר חלק מהזעם שלו בימים האחרונים.

 

תנועת הסחר בין המדינות נמצאת רק במגמת עלייה. לצורך השוואה, ב־2002 בטרם עליית מפלגתו של ארדואן לשלטון הגיע הסחר הדו־צדדי בין ישראל לטורקיה ל־1.4 מיליארד דולר, אך היום הוא עומד על יותר מ־5 מיליארד דולר בשנה.

 

גם המשבר החמור ביותר בשנים האחרונות, "תקרית המרמרה" לא העיב על יחסי המסחר בין הצדדים שזינקו מ־2.6 מיליארד דולר בשנת 2009 לשיא של 5.8 מיליארד דולר ב־2014. על פי נתונים שפורסמו בטורקיה, במהלך 2017 תנועת הסחר בין המדינות צמחה ב־14% נוספים.

 

 

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן צילום: בלומברג

 

התערבות בכלכלה

 

הצרות של ארדואן הן לא רק בתחום הפוליטי אלא בעיקר בתחום הכלכלי. אמנם המשק הטורקי השיג בשנה שעברה צמיחה מרשימה של 7% אולם זאת במחיר של התגברות האינפלציה שהגיעה בשנה שעברה לרמה של 11%. השבוע הגיע ערך הלירה הטורקית לשפל חדש מול הדולר, וזאת בעקבות הבטחת ארדואן כי אחרי הבחירות יפעל להורדת הריבית במשק.

 

ארדואן והצוות שסביבו מעוניינים לעודד את הצמיחה במשק כדי ליצור הזדמנויות תעסוקה, וסבורים כי יעשו זאת באמצעות הורדת הריבית. מאמציו של הבנק המרכזי להתמודד עם האינפלציה באמצעות העלאת שער הריבית פחות מטרידה את ארדואן כרגע. הלירה הטורקית איבדה כבר קרוב ל־20% מערכה מאז תחילת השנה.

 

החשש מהתערבות הממשלה במדיניות המוניטרית לאחר הבחירות צפויה להמשיך ולהחליש את הלירה הטורקית, מאחר שהמשקיעים ציפו להעלאת שער הריבית. הרמז של ארדואן על הורדת הריבית מתפרש כתוכנית כוללת להגברת מעורבות הממשלה במשק הטורקי, דבר שאינו מעורר התלהבות, בלשון המעטה בקרב קהילת המשקיעים.

 

קריסה אפשרית בשער הלירה יחד עם תחלואים נוספים של המשק הטורקי מעוררים סימני שאלה לגבי המשך היציבות הכלכלית של המדינה. אחת הבעיות המטרידות היא ההתרחבות המתמדת של הגירעון במאזן השוטף, שהגיע בשנת 2017 לכ־47 מיליארד דולר, לעומת כ־33 מיליארד בולר ב־2016. גם בחודשים הראשונים של 2018 המשיך הגירעון להתרחב ונכון לסוף פברואר, עולה הגירעון השוטף בחישוב שנתי על 53 מיליארד דולר.

 

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com

 

 

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x