מדיניות המס שהצילה את אירלנד מאיימת על יציבותה

מדיניות המיסוי הידידותית של אירלנד כלפי עסקים משכה אליה עשרות חברות בינלאומיות שהגדילו את הכנסותיה ממסים.

המדינה הפכה גם למטרה לביקורת חריפה מצד האיחוד האירופי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ואולם, כעת מתעורר חשש באירלנד כי היא פיתחה תלות בהכנסות ממסים של חברות בינלאומיות, מה שהופך אותה פגיעה במיוחד לטלטלות בכלכלה העולמית.

הממשלה, בראשותו של ליאו ואראדקר, דיווחה על הכנסות של 50.7 מיליארד יורו ממסים ב־2017, לעומת 47.86 מיליארד יורו ב־2016. הצמיחה בגבייה הביאה את הממשלה אל סיפו של איזון תקציבי, לראשונה זה יותר מעשור.

ראש ממשלת אירלנד, ליאו ואראדקר צילום: בלומברג

אבל, ככל שהמטרה המיוחלת התקרבה, גדל החשש מהתלות הגוברת של אירלנד בהכנסות ממקור לא יציב. הכנסות אירלנד ממסי חברות צמחו ב־78% מאז 2014, חלק גדול מהן מגיע מכמות מצומצמת יחסית של חברות ענק.

ג'ון מקארת'י, הכלכלן הראשי במשרד האוצר האירי, הודה בתדרוך עיתונאים כי "יש חשיפה לסיכון בחזית מסי החברות. אם בסיס מס החברות יספוג זעזוע, אנחנו בהחלט נהיה נתונים בבעיה".

השקעות זרות הן רכיב מהותי בכלכלת אירלנד. אף שהמשק המקומי צומח בקצב מרשים, צלקות המשבר האחרון, שהוביל לחילוץ בינלאומי ב־2010, עדיין ניכרות. הסוכנות האירית הממשלתית לעידוד השקעות זרות (IDA) אומדת את מספר האירים המועסקים בידי חברות זרות על אדמת אירלנד ב־210 אלף.

הסתבכו עם האיחוד האירופי

היקף המסים ששילמו החברות הללו הגיע ל־8.2 מיליארד יורו אשתקד, לעומת 7.35 מיליארד יורו ב־2016. בסך הכל, אחראי מס החברות ל־16% מהכנסות המסים השנתיות באירלנד. יתר על כן, 10 החברות הגדולות באירלנד משלמות יותר משליש מהסכום, או כ־3 מיליארד יורו. "הן אחראיות לכ־6% מהכנסות המסים השנתיות שלנו", אומר מקארת'י.

פרט לעובדה שמס החברות הוא מקור הכנסה חשוב מאוד עבור ממשלת אירלנד, הנתונים מצביעים על מספר רב של חברות בינלאומיות שהתמקמו בה כדי ליהנות ממס חברות של 12.5% בלבד.

על רקע עליית המודעות העולה לתמרוני המס של חברות בינלאומיות, והקריאה הנרחבת לפעול נגדן, אירלנד וחברות כמו אפל שקבעו בה את המטה האירופי שלה, זכו לקיתונות של ביקורת.

אף שהחברות לא חושפות כמה מס הן שילמו באירלנד, מנכ"ל אפל טים קוק טען ב־2016 כי ענקית הטכנולוגיה היא "משלמת המסים הגדולה באירלנד". ההתבטאות של קוק הגיעה לאחר שהנציבות האירופית קבעה כי אירלנד חייבת לגבות מאפל מסים של 13 מיליארד יורו, משום שלמעשה, דבלין מעניקה לחברה האמריקאית "סיוע תחרותי לא חוקי". אפל וממשלת אירלנד עתרו נגד ההחלטה, ובית משפט בלוקסמבורג עתיד לדון בה עד סוף השנה. בינתיים העבירה אפל 13 מיליארד יורו לחשבון נאמנות.

בנאום שהוא נשא בפרלמנט האירופי בשטרסבורג החודש, ראש הממשלה ואראדקר הגן על מדיניות המס האירית. "אירלנד היא לא מקלט מס. אנחנו לא רוצים להיות מקלט מס, ובוודאי שאיננו רוצים להיתפס כמקלט מס. למעשה, המרוץ לתחתית בחזית המיסוי כלל לא מעניין אותנו", הוא אמר.

בדבלין כבר מודאגים מהשפעות כלכליות הרסניות שעלול להביא עימו הברקזיט - ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופי. סימן השאלה סביב יכולתן של החברות להעביר לאירלנד בעתיד תשלומי מס בהיקף דומה לזה של 2017 מגביר את הלחץ על ואראדקר וממשלתו.

מטה אפל בעיר קורק, אירלנד צילום: בלומברג

מכת פייסבוק

בדצמבר האחרון הודיעה פייסבוק כי היא מתכוונת להפסיק לרשום הכנסות בינלאומיות במטה שלה באירלנד כדי לשלם מס נמוך, וחברות אחרות עשויות ללכת בעקבותיה. בנוסף, רפורמת המס של הנשיא דונלד טראמפ בארה"ב תוכננה כדי לעודד יותר חברות לעשות עסקים שם.

שר האוצר האירי פסקל דונוהיו אמר שמערכת המס במדינה תמשיך להיות תחרותית, "גם אם מביאים בחשבון את השינויים שנעשים בארה"ב". הוא אמר בנוסף שהממשלה מצפה שההכנסות ממסים ימשיכו להיות גדולות לפחות עד 2020.

אבל, הכלכלן הראשי בפירמת הברוקרים דייבי, קונאל מק'קויל, סבור שהמהלך של פייסבוק לא מבשר טובות עבור אירלנד. "אם בסופו של דבר חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק וגוגל ישלמו יותר מסים במקומות שבהם הן מוכרות פרסומות, פירוש הדבר הוא פחות הכנסות לקופת האוצר האירית", הוא אומר. "אם זהו אכן יהיה המצב, חברות עלולות גם להעביר את פעילות המכירות שלהן מאירלנד", הוא מזהיר.

אזהרות מסוג זה מגיעות על רקע תחזיות כלכליות מצוינות. לפי הבנק המרכזי האירי, המשק צפוי לצמוח השנה ב־4.4% ובשנה הבאה ב־3.9%. מנהל מחלקת הכלכלה והסטטיסטיקה של הבנק, מרק קאסידי, אומר שהמשק האירי הקטן והפתוח נותר "פגיע מאוד" לאי־ודאות במדיניות המיסוי הבינלאומית, לצד הסיכונים שטומן בחובו הברקזיט. "מכיוון שאנחנו תלויים מאוד בהכנסות ממס חברות, עלינו להיות ערים לכל סיכון לבסיס המס", אמר.

קת'רין מולברונר, אנליסטית בכירה בשלוחה האירית של סוכנות הדירוג מודי'ס אמרה כי העובדה שבדבלין זיהו את הסכנה היא חיובית.

"אני חושבת שזה טוב לראות שהממשלה מודאגת מכך, ושעליהם לוודא שהכנסות שעלולות להתברר כחד פעמיות יוקצו להגדלת ההוצאות הקבועות", הסבירה. "הממשלה הסיקה את המסקנות הנכונות מהפעם האחרונה שבה הכנסות המסים היו גבוהות, והבזבוז שלהן תרם לחומרת המשבר שהגיע אחר כך", ציינה.